שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    פייגלינים שמאלנים, התפקדו לליכוד

    טקטיקת המאבק של השמאל בחקיקה האנטי-דמוקרטית כושלת. המאבק על הדמוקרטיה מתקיים בתוך הליכוד, ולשם צריך לחדור. מסריח, אבל חוקי

    באופן לא מפתיע, התיקון לחוק לשון הרע, המכונה גם "חוק ההשתקה", עבר שלשום בכנסת בקריאה ראשונה, למרות קיתונות הביקורת שנשפכו עליו בעיתונות ובחוגי השמאל. הסיפור הזה כבר הפך לשגרה וכמעט בכל כמה ימים חוזר הטקס הזה חוזר על עצמו עם חוק נוסף שעובר. חבר כנסת ממפלגות הימין ואפילו מקדימה מגיש הצעת חוק עם ניחוח לאומני, ותופי הטם-טם של שבט השמאל מתחילים לנגן: "זהירות, הפאשיזם כבר כאן!" ו"הדמוקרטיה בסכנה".

     

    הדוגמאות האחרונות קשורות למינוי שופטים, לחופש העיתונות ולמימון עמותות, אך לפניהן היו כבר רבות אחרות והזרם רק הולך ומתגבר. לנוכח חוסר האפקטיביות של המאבק בחקיקה מסוג זה, אני מבקש להעלות הצעה לא שגרתית לפתרון: התפקדות לליכוד על מנת לחזק את הכוחות המתונים בתוכו. על מנת שיצליח, חייב המפקד להיות המוני ומאורגן, כך שייאזן את העיוות שיצרו הפייגלינים בליכוד. מפקד דומה אפשר לקיים גם בקדימה, שגם בה יש תהום בין חברי כנסת מתונים-ליברליים כמו נחמן שי ושלמה מולה ובין אלה שמתאימים הרבה יותר לישראל ביתנו, כמו ישראל חסון ויוליה שמאלוב-ברקוביץ'.

     

    עוד בערוץ הדעות :

    מזרחים, צאו בחוץ / אמנון לוי

    מה סוקראטס היה אומר על גרוניס וסולברג  / ניב גורדון

      

    ראשית, צריך להודות שטקטיקת המאבק של תנועות השמאל כושלת בצורה כרונית. מלבד ססמאות הגיוס הפומבי, תסריט המלחמה כולו מוכר לעייפה. הפרופסורים כותבים בעיתון של האליטות, עמוס עוז או מאיר שלו כותבים בעיתון של המדינה, כמה עיתונאים בכירים מצקצקים, עצומות רצות ברשת, מתבלים בקמפיין בפייסבוק וביוטיוב, והשיא - חד"ש, מרצ ו"הקרן החדשה" מארגנות הפגנה תל-אביבית או שתיים (השמאל אוהב להתפצל). בסוף הקרב, לפעמים אחרי קבורה זמנית ותיקונים קלים, החוק עובר עוד שלב בכנסת או בממשלה ולבסוף נכנס לספר החוקים.

     

    ההצבעה על חוק ההשתקה. השמאל נכשל במבחן התוצאה (צילום: אלכס קולומויסקי ) (צילום: אלכס קולומויסקי )
    ההצבעה על חוק ההשתקה. השמאל נכשל במבחן התוצאה(צילום: אלכס קולומויסקי )

     

    בין חוק לחוק יש לפעמים גם בחירות לכנסת, אך כל המאבקים המאוד מתוקשרים האלה לא מייצרים אפילו רבע מנדט לשמאל ההולך ומתכווץ. אני ממש לא חושב שלכל מצביעי הימין לא חשובה הדמוקרטיה, אבל הם בוודאי לא ישברו חזק שמאלה בגלל הגבלת המימון לעמותה שעוסקת בהתנגדות לכיבוש או בזכויות הבדואים בנגב. גם הרכב בית המשפט העליון לא ממש מעניין אותם, וזה בניגוד לנושאים כלכליים-חברתיים שעלו במחאה בקיץ האחרון כמו דיור ציבורי או זכויות עובדי הקבלן. אם כבר, חלקם אולי קצת שמחים לנוכח הפגיעה במונופול של אליטת השמאל האשכנזי החילוני בבית המשפט ומהסיכוי לייצוג הולם ל"אחרים": דתיים, מזרחים, רוסים. בשורה התחתונה, כל המאמרים והעצומות וההפגנות אולי מרגיעים את המצפון, אבל לא בונים כוח פוליטי בזירות החשובות באמת. זו מלחמה צודקת (אם אתה שמאלני כמובן), אך לא ממש חכמה.

     

    להכריע בין ריבלין לאלקין

    אם ננסה לצאת לרגע מהקופסה של "נלחמים על הדמוקרטיה - חותמים על עצומה ויוצאים להפגנה", נבין שההקצנה של החקיקה הימנית בשנים האחרונות היא חלק ממאבק על קולות המתלבטים בין מפלגות הימין ועל קולות המתפקדים בפריימריז של הליכוד. רבים מחברי הליכוד נפקדו על-ידי אנשי "מנהיגות יהודית" בראשות משה פייגלין, ומייצגים את האגף הניצי בין מתיישבי יהודה ושומרון. התפלגות המתפקדים של הליכוד אילצה את אריאל שרון לפצל את המפלגה על רקע ההתנתקות, עיצבה בבחירות האחרונות רשימה ניצית במיוחד ומאיימת לסכל כל מהלך מדיני של בנימין נתניהו. בנוסף, ההתחזקות של ישראל ביתנו יוצרת תחרות על אותם הקולות, וגוררת את הליכוד ואפילו את קדימה להקצנה לאומנית.

     

    אם כך, המאבק על הדמוקרטיה מתקיים כיום בתוך הליכוד - בין ראובן ריבלין, מיכאל איתן ודן מרידור מזה, ובין יריב לוין, זאב אלקין, דני דנון וכל מי שנמצאים, על תנאי כמובן, ברשימת המומלצים של פייגלין. אם אנחנו רוצים שריבלין, איתן ומרידור ינצחו, ושמפלגתם תחזור להיות כשמה הרשמי "תנועה לאומית ליברלית", אין פתרון אחר אלא מפקד מאורגן והמוני שיחזק אותם.

      

    טענה אפשרית נגד ההצעה שלי היא ששמאלנים צריכים להתפקד למפלגת העבודה כדי לקחת אותה יותר שמאלה. ההצעה שלי פונה בדיוק לאותם אנשים, יהודים וערבים, שלא יסכימו להתפקד למפלגת העבודה, כי היא ימנית מדי בשבילם. כמובן, ביום הבחירות לכנסת "הפייגלינים השמאלנים" יצביעו למפלגת שמאל מובהק, חד"ש או מרצ, בדיוק כמו שהרבה מתפקדי ליכוד הצביעו בוודאי לאיחוד הלאומי. זה מסריח, אבל חוקי, ואם אנחנו עוסקים בלהציל את הדמוקרטיה צריך לסתום את האף ולעשות כל מה שחוקי.

     

    ד"ר איתי אשר, עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית וחבר מפלגת העבודה

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עשו כמותו. משה פייגלין
    צילום: גיל יוחנן
    לצאת מהקופסה. איתי אשר
    מומלצים