שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    אסון סביבתי: אין דגים בירדן הדרומי

    ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דנה במצבו החמור של נהר הירדן שמדרום לכנרת. שאיבת המים מהכנרת והזרמת מי ביוב לנהר היחיד בישראל הפכה את מימיו לסביבה שדגים אינם יכולים לשרוד בה. רק השפמנונים עוד מצליחים לחיות

    נהר הירדן התרוקן ברובו מדגים. שפע הדגה שחיה בו, בזמן שחצו אותו בני ישראל אחרי שנדדו במדבר, שבקה חיים לכל חי. ההיכחדות אירעה בחלקו שמדרום לכנרת לכיוון ים המלח. מין אחד שרד שם בכל זאת, דג השפמנון שמצליח לשרוד בתוך בוץ מזוהם בביוב בעזרת איברי נשימה המאפשרים לו לנשום גם אוויר. כך נמסר מאגף ניטור הנחלים בצפון של רשות הטבע והגנים.

     

     

    ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה לאחרונה במצבו העגום של הירדן הדרומי. ד"ר שריג גפני מהמרכז האקדמי רופין דיווח לוועדה כי רק 2% מכמות המים שזרמה בעבר לירדן, זורמת אליו היום. כתוצאה מהפחתת זרימת המים חלה ירידה דרסטית ביכולת הדגים לחיות בתוכם. מוצא הירדן הדרומי מהכנרת ניזון ממי הירדן שנכנסים לכנרת מצפון וממי המעיינות והגאיות שזורמים ישירות לכנרת מרמת הגולן במזרח ומהרי הגליל התחתון במערב.

     

    חוקר ארץ ישראל הנרי בייקר טריסטראם כתב במאה ה-19 על הירדן: "סבך צפוף של אשלים, צפצפות לבנות, ערבות ועוד עצי שלכת שונים, ומינים רבים של שיחים קטנים יותר כצומח תחתי. סבכי יער בלתי חדירים סוגרים על הנהר משני עבריו, למעלה ולמטה; זרועות העצים תלויות מלמטה, ובדיהן טובלים במים".

     

    ח"כ דוד אזולאי מש"ס ביכה את גסיסת הירדן ואמר כי לנהר הירדן הדרומי חשיבות דתית, מדינית, היסטורית, תיירותית וסביבתית. "הירדן הדרומי הפך מזה שנים לתעלת ביוב, דבר הגורם נזקים כבדים לתיירות, לסביבה, לכלכלה ולים המלח" .

     

    לפי ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", אם לא יבוצעו פעולות חירום לשיקום נהר הירדן הדרומי, הכוללות הזרמה מחודשת של מים ממקורות טבעיים, רוב המים שיזרמו בנהר יהיו מלוחים, וחלקים גדולים שלו יתייבשו לחלוטין.

     

    הפגיעה הקשה ביותר היום בירדן הדרומי במערכות החי היא במחלקות הדגים, הדו-חיים והרכיכות. השינוי במשטר הזרימה, שהתאפיין בזרימות חזקות בחורף שהפכו לזרימות מתונות ודלילות, וכן השינוי באיכות המים כתוצאה מהזרמת שפכים ומחיבור המוביל המלוח לירדן ושאיבת כל המים היוצאים מהכנרת לחקלאות שינו את פני המערכת הטבעית.

      

    נהר הירדן ודגיו הם קורבן של המלחמה המתמשכת בין ישראל לארצות ערב. מראשית המאה איבד הנהר יותר מ-90% ממימיו מפני שכל מדינה רצתה לגרוף את החלק הגדול של המים לעצמה מבלי להתחשב בנהר עצמו. ישראל הטתה כמחצית ממי הירדן להשקיה; סוריה בנתה 36 סכרים על הירמוך, היובל העיקרי של הירדן ירדן בנתה שבעה סכרים לעצירת השטפונות שזרמו לירדן והנהר הפך לאחת האכזבות הגדולות שנתקלים בהם תיירים וצליינים בבואם לבקרו. 

     

    נפח הזרימה הטבעית לירדן לפני שהחלו מלחמות המים היה 1.3 מיליארד מ"ק של מים בשנה. חצי מהכמות הגיעה מהכנרת, 450 מיליון מ"ק מהירמוך ועוד כ־200 מיליון מ"ק מהיובלים האחרים של מורד הירדן. משנות ה-50, עם בניית המוביל הארצי, ניתקה ישראל את הזרם של 650 מיליון מ"ק מהכנרת. בעקבות זאת, הטתה ירדן את מי הירמוך לתעלת עבדאללה, הזורמת עד היום לאורך בקעת הירדן. בנוסף לכך נבנו סכרים כדי ללכוד את מי השטפונות שזרמו בעבר לנהר, והירדן נותר עם 100-50 מיליון מ"ק בשנה, רובם מי המוביל המלוח, נגר חקלאי, שפכים מטוהרים חלקית ואף ביוב גולמי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אין מה לדוג. נהר הירדן
    צילום: אביהו שפירא
    מומלצים