שתף קטע נבחר

לאכול עם העיניים: מדריך צילום

אתם מנגבים את אגלי הזיעה ויוצאים למשימה: זה לא שהפרגית שאתם עומדים לצלם היום עצבנית במיוחד, פשוט יש לכם דקה וחצי לפני שהיא תאבד מעסיסיותה

אז אוקיי, התיאור הזה מלמעלה אולי נשמע מעט דרמטי, אך יש בו מן האמת: צילום מזון שייך לז'אנר הסטיל לייף (Still Life), וככזה הוא דורש את יצירת הרגע ולא רק לכידתו. הרגע הזה נוצר משילוב מנצח של אנשי מקצוע כמו צלם, שף וסטייליסט מזון.

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

הצלע הראשונה - השף: יוצר טעמים, מרקמים וחומר לכדי מנה מעניינת אחת שלא רק תעורר לך את בלוטות הטעם, אלא גם תקסום לך ויזואלית. הצלע השנייה - הצל: מבין מהי תאורה, מהי איכות הצילום הגבוהה למוצר המצולם ומסוגל לייצר פריים שמעצים את האובייקט המצולם. לקינוח, יש לנו את סטייליסט המזון - הצלע השלישית במשולש היצירה של תמונת מזון מוצלחת, אשר מקשר בין הקונספט לצבע ולחומר ומחבר בין הקצוות להעצמת הפריים הסופי.

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

איך ניגשים להרכבת סט של צילום מזון?

קודם כל עלינו לחשוב מה אנחנו רוצים להעביר בצילום, ומה השפה הצילומית שאנחנו רוצים לייצר. חשוב לזכור לייעד את הצילום למטרתו. בצילום מגזיני למשל, המתכון המצולם צריך לצאת קרוב ככל האפשר למציאות כדי לגרום למי שרואה אותו רצון להכין אותו, ההגשה בדרך כלל פשוטה ולא מתחכמת. בצילום מסחרי לעומת זאת, מדובר בתמונות מאוד מגרות על אריזות מזון שיונחו על מדף הסופר או עבור פרסומת, כאשר המטרה היא לבלוט ככל האפשר ולייצר מוצר מגרה ויזואלית. במקרה הזה-הכל אפשרי, להבריק, למרוח, למתוח, לפטשפ, אין חוקים. לצילומים על אריזה מוסיפים את צמד המילים “הצעת הגשה” או במילים אחרות אין כמעט קשר בין התמונה המפתה למוצר שבפנים אבל היי, לפחות יצא לנו לפתח את הדמיון.

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)
 

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

בחירת תאורה

האור הוא הגורם המכריע בצילום מזון, הוא יוצר אווירה, מדגיש את הנושא המצולם ומאפיין את הרעיון הכללי. נקודת המוצא שלנו היא להעביר נושא תלת ממדי בפורמט דו ממדי.  בחירת האור משמעותית ביצירת האווירה, אור אחורי המגיע מאחורי המנה המצולמת, מוסיף עומק וקונטור יפה לעלים ירוקים למשל, אור צדי, לעומת זאת, יוצר תלת ממדיות ונפח לתמונה על ידי יצירת צללים. התאורה שניצור תקבע היכן יובלטו הפרטים שאותם נרצה להדגיש ותיצור תמונה עם עומק ועניין.

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

תאורה טבעית: תאורה טבעית היא תאורה רכה וזמינה בשפע, צריך ללמוד להשתמש בה נכון ולהתאים מה שמצלמים אליה. דרך אחת לנתב אור חלון לטובתנו היא להשתמש במחזירי אור לחלקים המוצללים על ידי שימוש בקלקר או ברפלקטורים כסופים, אפשר לשים על החלון נייר פרגמנט או בד לבן כדי ליצור ריכוך נוסף. מומלץ מאד שלא לצלם באור שמש ישיר שיוצר צללים חזקים ולא מחמיאים.

 

תאורה מלאכותית: הטעות הנפוצה ביותר כשמתחילים לצלם מזון היא לצלם עם פלאש ישיר על המצלמה. הדבר גורם להשטחה ולמראה לא מגרה. רצוי להתחיל ממקור אור בודד, תוך ניסוי וטעיה, לנסות מכיוונים שונים ולהוסיף בהדרגתיות במידת הצורך מקורות אור נוספים. אין נוסחה קיימת לכיווני תאורה, כל סט הוא שונה ודורש מחשבה ובניית תאורה ייחודית לו אז יאללה, הגיע הזמן להפעיל יצירתיות.

 

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

עזרים לגופי תאורה: במידה ועובדים עם מבזק חיצוני למשל, ישנם לא מעט אביזרים שיכולים להתחבר אליו ומשפיעים כל אחד לסוגו על האור שיתקבל:

 

סופט בוקס על גדליו וסוגיו השונים נותן מקור אור מרוכך.

כוורת - מקור אור קונטרסטי שמשפיע על אזור ממוקד בסט.

סנוט - מקור קונטרסטי נקודתי שמשפיע על חלק קטן מהסט.

 

 

עדשות

רוב העדשות שאיתן אני עובד הן באורך מוקד קבוע - 50, 85, 90 ו-100 מ"מ מקרו. לכל עדשה היתרונות שלה, ה-50 וה-85 משמשות אותי בעיקר לצילומים בזמן עבודה והכנת המזון, הן מאפשרות לי לצלם בתנאי תאורה נמוכים בזכות הצמצם הפתוח שלהן. המקרו היא עדשה מדהימה ושימושית ביותר, ומספקת לי אינספור תקריבים מפתים. הרכישה האחרונה שלי היא עדשת טילט שיפט באורך מוקד 90 של קנון, זו עדשה מדהימה שמאפשרת הטיות ומשחקי פוקוס במישורים שונים, אפשר לקבל חדות מקסימלית או לצלם בפני שטח (לדוגמה של סלט בקערה) ועדיין לשמור על קצוות תמונה רכים.

 

זוויות צילום וקומפוזיציה

בעבר היה נהוג לצלם מזוויות גבוהות שרואים בהן את כל הצלחת בבירור יחד עם המרכיבים מסביב, מאוחר יותר זווית הצילום הונמכה לגובה הצלחת והיום כבר אין חוקיות ברורה. הצילום משוחרר יותר ומותאם לתוצאה שאליה רוצים להגיע, כדי למצוא את הקומפוזיציה המעניינת ביותר צריך פשוט להתאזר בסבלנות ולהתחיל להזיז פריטים כמו צלחת/כוס/מזלג מילימטר אחרי מילימטר.

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

איך מתחילים?

בתור התחלה מומלץ לפתוח עם חומר גלם כלשהו, כמו ירק או צרור עשבי תיבול מהשוק, ופשוט להתנסות בתנאי תאורה שונים כדי לראות איך הם מצטלמים, לנתח פריטי מזון שונים - איך האור מתקבל עליהם, האם עובר דרכם ומבליט שקיפות (כמו בבזיליקום או נענע למשל). לפעמים תהליך הכנה של המנה הוא לא פחות מעניין, נסו לצלם גם בזמן ההכנה - בחרו רקע שמעצים את המנה ולא מסיח ממנה את הדעת (גוונים פסטליים רכים תמיד עובדים טוב במקרה הזה). זכרו, האוכל לא מחכה לכם לעד, סלטים עם רוטב יאבדו נפח לאחר כמה דקות ובשר נוטה להתייבש. מומלץ לכוון תאורה מראש וכשמגיעה המנה, לצלם את הצילום הסופי. חשוב לעבוד עם חצובה כדי להישאר באותה הזווית. דעו גם מה לא מצטלם טוב (חמין למשל, ומזון חום בכלל, קשה מאד לצילום, תשאירו אותו ליום שבת).

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)
 

 

כצלמים עלינו להבין קצת מכל דבר, בנוגע לאוכל מומלץ לקחת סדנת בישול או לשאול את השף שאיתו אנחנו עובדים כל הזמן שאלות ולהתנסות בעבודה במטבח, כדי לא לפחד להתעסק עם המזון על סט הצילום. בנוגע לסטיילינג, מומלץ לקרוא כל הזמן מגזינים וספרי בישול, לשים לב לסידור הצלחות במסעדה שבה אנחנו אוכלים, לעשות מדי פעם סיבוב בשוק הפשפשים ולחפש כלים מעניינים ובעלי אופי.

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

עיבוד תמונה

השגנו את התמונה שלנו, וכעת עלינו לבזוק קורטוב של ליטושים אחרונים ליצירת פריים מעורר תיאבון. העבודה שלי על תמונה לאחר הצילום מתבצעת בעיקר בלייטרום, איזון הלבן מאוד חשוב כדי להגיע לצבעוניות המיטבית, פרט לזה אני עובד על כל ערוץ צבע בנפרד ולעיתים קרובות מייצר מספר חשיפות לאותו קובץ ומחבר ביניהן בפוטושופ. במהלך הצילום אני נעזר מאד ב-Live View ועובד בסנכרון עם המחשב כך שהסטייליסט יכול לראות את סידור האלמנטים, ולאחר הצילום לראות על מסך גדול יותר מזה של המצלמה את הפרטים הקטנים.

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

 

מיתוסים על צילום מזון

“אתה בטח לא אוכל את מה שאתה מצלם”

לא נכון. ברוב המקרים אוכלים את מה שמצלמים, זה החלק הכיפי ביום הצילום.

 

“שמעתי שמורחים על האוכל שמן מכונות ומשחת נעליים”

לא נכון. יש לא מעט דרכים לגרום לברק מגרה על ידי שמנים ורכיבים פחות רעילים (כמו שילוב של שמן קנולה, רוטב טריאקי וקמצוץ סויה). על סט צילום של פרסומת לטלוויזיה (וידאו) לעומת זאת כל האמצעים כשרים, וסטייליסטיות מזון עובדות עם ידע סודי שנרכש במשך שנים.

 

"להדליק לך את האור?"

טעות, אור מלאכותי קיים (בדרך כלל ניאון או תאורת טונגסטן) לא מחמיא לאוכל ומשנה את הצבעוניות שלו, רצוי להימנע ככל האפשר או לצלם ב-RAW ולתקן צבעוניות בעיבוד.

 

"שמעתי שמשתמשים בפירה במקום גלידה"

כמעט נכון. בעבר היו צובעים פירה ויוצרים ממנו כדורי דמה של גלידה, היום כבר אפשר לרכוש אבקות תקניות בצבעים שונים שבערבוב עם מים מייצרות חומר דמוי גלידה עמיד ולא נמס.

 

“שמעתי שבמקום חלב משתמשים בדבק?”

נכון, דבק פלסטי לבן הוא תחליף מצוין לחלב בצילום קורנפלקס. הפתיתים לא נרטבים ואפשר בעזרת פינצטה למקם אותם אחד אחד במיקום הרצוי.

 

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 (צילום: דן פרץ) (צילום: דן פרץ)
(צילום: דן פרץ)

 

טריקים וטיפים של סטיילינג

• הנחת צמר גפן ספוג במים שחומם במיקרו ייצור אדים במקומות אסטרטגיים בצלחת.

• עלים ירוקים ייראו רעננים יותר לאחר טבילה במי קרח.

• טיפות גליצרין יכולות מחזיקות זמן רב ויוצרות מראה רענן.

• שימוש בקיסמים ופיסות קרטון נפוץ בצילום של סנדביץ’ או המבורגר כדי להחזיק את הלחם והירקות במקומם.

• כף חשמלית או שיפוד ברזל חם יכולים ליצור צריבה מבוקרת על בשר או ירקות.

• ירקות כגון ברוקולי, אספרגוס ושעועית ירוקה יקבלו גוון ירוק עמוק לאחר חליטה קצרה וטבילה במי קרח.

• עשבי תיבול מובאים בעציצים לסטודיו ונקטפים סמוך לצילום הסופי.

 

מנוי (בחינם) על מגזין הצילום קומפוזיציה, כבר עשיתם? >>

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דן פרץ
אמנותי או מגרה?
צילום: דן פרץ
קומפוזיציה
מומלצים