שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הצצה: איך נראית צפרדע בת 780 אלף שנה?
    מסתבר כי הצפרדע עגולשון שחור-גחון, שנחשבה כי נכחדה בסוף שנות ה-50 והתגלתה מחדש בשמורת החולה, היא דיירת ותיקה בעמק. מחקר ישראלי גילה כי התגלו עגולשונים לפני כ-780 אלף בשנה באתר הקדום של גשר בנות יעקב

    הגילוי מחדש של העגלשון שחור-גחון בשמורת החולה, אחד מדו-החיים הנדירים בעולם, שחוקרים חשבו כי נכחדו לחלוטין מהטבע הישראלי מאז אמצע שנות ה-50, הצליח להפתיע חוקרי וחובבי טבע בכל העולם. בקרב ארכיאולוגים, העדות לכך שהעגולשון חזר לחיים, החזיר אותם דווקא למקורות שלו, מלפני

    מאות אלפי שנה בישראל.

     

    "ברגע שגילו מחדש את העגולשון בשמורת החולה ואנשי רשות הטבע והגנים עדכנו אותי על כך, זה שימח אותי מאוד וחיזק את העובדה שהעגולשון תמיד נוכח בסביבה ובאזור עמק החולה", אומרת ל-ynet הדוקטורנטית לארכיאולוגיה רבּקה ביטון, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "הוא כבר הופיע באזור עמק החולה לפני 780 אלף שנה ותמיד היה כאן, למרות שאף פעם הוא לא היה הדו-חיים הכי נפוץ באזור. העגולשון הוא אחד השרידים הקדומים ביותר בהסטוריה של ישראל".  

     

    לראשונה מתפרסם ב-ynet תיעוד נדיר של עצמות עגולשון שנמצאו באתר גשר בנות יעקב, שנחפר על ידי פרופ' נעמה גורן ענבר ומתוארך לכ-780 אלף שנה.  

     

    חוליה גבית של עגולשון מלפני 780 אלף שנה (צילום: Rebecca Biton, Hebrew University of Jerusalem) (צילום: Rebecca Biton, Hebrew University of Jerusalem)
    חוליה גבית של עגולשון מלפני 780 אלף שנה(צילום: Rebecca Biton, Hebrew University of Jerusalem)

     

    התגלה ב-1940 ונעלם ב-1955

    עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן (Discoglossus nigriventer) התגלה על ידי פרופ' היינריך מנדלסון ופרופ' היינץ שטייניץ ב-1940 והמידע עליו מועט ביותר. הוא משתייך לסדרת חסרי הזנב במשפחת העגולשוניים ולמעשה מדובר בדו חיים חסר זנב, בגודל בינוני שהיה מצוי אך ורק באזור ביצת החולה. גורמי ההכחדה העיקריים של הצפרדע היו בעקבות ייבוש החולה והרס אזורי המחייה.

     

    מסמך היסטורי - הגילוי של עגולשון שחור גחון משנת 1943 - הקליקו כאן לצפייה 

     

    הצצה למסמך הנדיר משנת 1943 (צילום: באדיבות ד"ר שריג גפני) (צילום: באדיבות ד
    הצצה למסמך הנדיר משנת 1943(צילום: באדיבות ד"ר שריג גפני)

     

    מחפשים צפרדעים וקרפדות קדומות

    ביטון, שחוקרת את שרידי הדו-חיים באתרים קדומים בהנחייתה של ד"ר רבקה רבינוביץ' מהאוניברסיטה העברית, מציינת כי בעוד שעצמות היונקים באתר הקדום של גשר בנות יעקב, סמוך לנהר הירדן, הניבו תגליות לקיומם למיני יונקים רבים שנכחדו מישראל לפני מאות אלפי שנה, ביניהם פילים קדומים, קרנפים, היפופוטמים ויחמורים, עד כה כמעט ולא נחקרו הדו-חיים הקדומים.

     

    במחקר שפורסם בכתב העת המדעי "Journal of Human Evolution" אשתקד, ציינו החוקרות , כי בעקבות חפירות ארכיאולוגיות שנערכה באתר הקדום של גשר בנות יעקב בצפון הארץ, התגלו שרידים למינים שונים של דו-חיים וזוחלים קדומים. בין התגליות כיכב גם העגלשון שחור גחון (עגולשון שחור-גחון).

     

    "עם הזמן הבנתי שאין כמעט מחקר על עצמות הדו-חיים והזוחלים באתרים ארכיאולוגיים בארץ. ומה שהחל כסקרנות של סטודנטית במעבדה, התפתח למחקר שלם. האתר הקדום של גשר בנות יעקב עומד למעשה על חלק משפת אגם החולה הקדום, שבו התגלו גם זוחלים ודו-חיים שונים. עיקר התגלית היא שמצאנו מספר פרטים של עגולשון בשכבות העתיקות באתר, אבל גם קרפדה ירוקה, צפרדע אילנית ומינים שציפיתי למצוא בהחולה, לפני שיובשה", היא מסבירה.

     

    צילום: אביהו שפירא

     

     

    לדבריה, כעת מתבצע תהליך לזיהוי מדוייק של מין העגולשון. "ההנחה שלנו היא כי אכן מדובר בשחור-הגחון, אבל אנחנו עורכים עוד בדיקות אחרונות כדי להיות בטוחים". העגולשון נמצא באתרים קדומים נוספים המצויים באזור אגמון החולה ומספר פרטים בני 65 אלף שנה נמצאו שם. כיום השריד הקדום ביותר של של נציג למשפחת העגולשוניים מחוץ לאזור החולה, התגלה דרומית לכינרת וגילו מתוארך לפני מליון וחצי שנה.

     

    בתחילת השבוע שוחרר בחזרה לטבע הפרט היחיד שנתפס החודש וברשות הטבע והגנים, מקווים כי לערוך סקרים בקרוב בתקווה למצוא עוד נציגים של המין הנדיר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עגולשון שחור-גחון דייר ותיק בסביבה
    צילום: אביהו שפירא
    עצם זרוע של עגולשון באתר הקדום של גשר בנות יעקב
    צילום: Rebecca Biton, Hebrew University of Jerusalem
    שמורות במצב טוב. בנות 780 אלף שנה
    צילום: Rebecca Biton, Hebrew University of Jerusalem
    מומלצים