שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עשור למותו של ג'ורג' האריסון: לנון היה מקנא
    עשר שנים חלפו מאז מותו של ג'ורג' האריסון, וביקשנו מעידן אלתרמן לבחור את השירים הטובים והפחות מוכרים מתקופת הסולו של "החיפושית השקטה". הוא הסכים, אבל לא התאפק והכניס גם אחד מתקופת הביטלס. ככה זה כשמעריצים

    קל לבחור בג׳ורג׳ האריסון כחבר הביטלס האהוב מכולם. בין שני האגואים הדומיננטיים של לנון ומקרטני, ג׳ורג׳ הצטייר כצנוע יותר, מסתורי יותר, ולא לחינם הוא קיבל את הכינוי The quiet beatle. אבל מאחורי התדמית הזו, הסתתרה נפש של אמן אמיתי, ייצרי ונועז לא פחות משני כותבי השירים העיקריים בלהקה.

     

    לאחר השנים הראשונות בהן עמד בצילם של לנון מקרטני ככותב שירים, סיים האריסון את הפרק האחרון בדברי ימי הביטלס בתור ווינר אמיתי כשתרם כמה מהשירים הטובים ביותר שהופיעו בתקליטי הלהקה, כמו "While My Guitar Gently Weeps" מהאלבום הלבן, ושני השירים היפים ביותר ב״אבבי רוד״ - "Here Comes The Sun" ו-"Something".

     

    איאן מקדונלד מספר בביוגרפיה החשובה ביותר על הביטלס, שמקרטני לא יכול היה להסתיר את קנאתו כששמע את "Something", ולנון אמר לג׳ורג׳ שזו הבלדה הכי יפה שנכתבה לביטלס. עם זריקת האגו הזו, מצוייד בתסכול האנדרדוגי שהצטבר אצלו וחמוש בכמות גדולה של שירים שנכתבו בתקופת הביטלס (ונדחו על-ידי לנון ומקרטני), יצא ג׳ורג׳ האריסון לאחר פירוק הלהקה

    להקליט את אלבומו הראשון והמשולש - "All Things Must Pass", עליו אמר: "זה כמו להתאפק מללכת לשירותים במשך הרבה שנים ואז להוציא הכל בבת אחת החוצה".

     

    מאז אותו אלבום, שהיה הצלחה מסחרית ואמנותית בינלאומית, המשיך והוציא האריסון תקליטי סולו, כמו גם חבריו לביטלס, אך רוב שיריו אחרי שני האלבומים הראשונים לא זכו לאותה תהודה לה זכו שירי הסולו של לנון ומקרטני. אפילו להיט הקאמבק הגדול שלו משנות השמונים - "I Got My Mind Set On You" - הוא בעצם קאבר לשיר סול ישן.

     

    בתור מעריץ ורוכש כפייתי של כל יצירות חברי הביטלס גם בתקופת הסולו, רציתי לשתף אתכם בעשרה שירים שלא קיבלו את תשומת הלב הרדיופונית לה זכה "My Sweet Lord". זהו קומץ קטן המראה את הוורסטיליות והגאונות של הינוקא בחברי הביטלס.

     

    Stuick Inside a Cloud

    מתוך Brainwashed

      

     

    מהרגע הראשון שהאזנתי ל-Brainwashed, אלבומו האחרון והנהדר של ג'ורג' האריסון מ-2002, נתפסתי על השיר הזה והאזנתי לו בלופ במשך שבועות. בעיניי השיר הזה בפרט והאלבום בכלל הוא מפסגות היצירה של האריסון בכל הזמנים, והוא מרגש כפליים בשל העובדה שזוהי למעשה שירת הברבור שלו.

     

    את האלבום Brainwashed האריסון לא הספיק להשלים. ג'ף לין (מנהיג E.L.O ושותפו של האריסון לטראבלינג ווילבוריז) ודהני האריסון, בנו של ג'ורג' שדומה לו דמיון מצמרר, הם שסיימו את העבודה עליו.
     

    Beware Of Darkness

    מתוך All Things Must Pass

     

     

    יצירת מופת מהפנטת. מהטקסטים החזקים שכתב האריסון על חיפוש ספיריטואלי, הפעם לא מהצד של האור אלא של החושך. היזהרו מהחשיכה, הוא שר, היא נמצאת סביבנו, גלומה בדמויות מנהיגים תאבי בצע והיא בעיקר נמצאת בכל אחד מאיתנו, אפשר להרגיש אותה בקצה האצבעות שלך.

     

    הלחן של השיר משרת את הטקסט בהרמוניה חכמה ומתוחכמת, ומלודיה מצמררת שגורמת לך להרגיש רדוף. שיר פשוט אדיר. מומלץ גם לראות את הביצוע הנפלא של קלפטון מתוך קונצרט המחווה להריסון במלאת שנה למותו.

     

    What Is Life

    מתוך All Things Must Pass

     

     

    זהו אחד השירים האהובים על מעריציו ואחד מהלהיטים הגדולים של האריסון מתחילת שנות השבעים. אולם רבים אינם יודעים כלל שהשיר הזה שלו, למרות שהופיע בסרטים רבים כשהבולט בהם הוא "החבר'ה הטובים" של סקורסיזי.

     

    בין אם זה שיר אהבה לאלוהים קרישנה או שיר אהבה לאשה, האנרגיה המתפוצצת של השיר הזה סוחפת אותי בכל פעם מחדש. בעיקר ריף הגיטרה שבפתיחה וסקציית כלי הנשיפה והקולות בפזמון שמעיפים אותו לשמיים.

     

    Give Me Love

    מתוך Living In The Material World

     

     

    כמו השיר הקודם, גם זה אחד מהשירים שהפכו ללהיטים בקריירת הסולו של ג'ורג' האריסון, אבל הוא כמעט ולא זוכה להשמעה ברדיו הישראלי - וחבל.

     

    עם פתיחת סלייד גיטאר נפלאה ומרגשת לא פחות מ-"My Sweet Lord", השיר הזה הוא פנינה אמיתית מתוך אלבומו השני של האריסון, תקליט צנוע ועדין יותר מההפקה העשירה והגרנדיוזית של אלבומו המשולש הקודם (All Things Must Pass), אבל מכיל שירים רבים כאלה, קטנים ואקוסטים, והוא הפייבוריט שלי מכל אלבומיו.

     

    This Song

    מתוך Thirty Three & 1/3

     

     

    ההקשר של השיר הזה משעשע במיוחד: ג'ורג' האריסון לרגע לא ציפה שהלהיט הגדול ביותר שלו, "My Sweet Lord",  יעלה לו כל כך הרבה כסף בבית המשפט. אבל לתדהמת כל העולם שסגד ליופיו התפילתי של השיר, האריסון הפסיד בתביעה לטובת השיר "He’s So Fine" של ה-Chiffons שטענו שהלהיט הבינלאומי של ג'ורג' הוא גניבה מוחלטת.

     

    האריסון נאלץ לשלם ל-Chiffons תמלוגים על כל השמעה ועל כל קנייה של האלבום המצליח שלו All Things Must Pass כיוון שלטענתם הלהיט קידם את מכירות האלבום.

     

    ג'ורג' לא נשאר חייב וכנקמה מתוקה כתב את "This Song", בו הוא עוקץ את מערכת המשפט: "בשיר הזה אין שום דבר טריקי, הוא נולד אצלי מהתת מודע". בקליפ שנעשה לשיר, מהפכני בזמנו מבחינת ההשקעה, צוחק האריסון על הסיטואציה הפתטית אליה נקלע.

     

    My Dark Sweet Lady

    מתוך george harrison

     

     

    מומלץ לראות את סרטו התיעודי של מרטין סקורסיזי על ג'ורג' האריסון, בין השאר בגלל הראיונות עם אשתו אוליביה המצטיירת כאשה אינטלגנטית מאוד ומספקת רגעים נוגעים ללב על דמותו של האריסון. "מה הסוד של נישואים ארוכים?" היא נשאלת בסרט. "זה מאוד פשוט: לא מתגרשים", היא עונה בהומור, לאחר שמתוודה על התקופות הקשות בזוגיות שלהם.

     

    שיר האהבה העדין והיפה הזה נכתב עבורה לאחר שביקשה מבעלה לכתוב לה שיר בעיבוד ספרדי. גם אם הוא לא משתווה בשום אופן לעוצמה החד פעמית של "Something", שיר האהבה הגדול ביותר בכל הזמנים שכתב לאשתו הראשונה פאטי בויד, זה עדיין שיר מלא קסם.

     

    Not Guilty

    מתוך george harrison

     

     

    שיר שנכתב בתקופת הביטלס ואפילו הוקלט במטרה להיכנס לאלבום הלבן. את הגרסה הגנוזה שלו, אפשר למצוא באלבום האנתולוגיה השלישי של הביטלס שהכיל גרסאות אולפן שלא יצאו על גבי תקליט רשמי.

     

    האריסון כתב את השיר לאחר שחזר מהודו, בתקופה בה המתחים בין חברי הלהקה געשו. במילות השיר הוא מתייחס לדימוי העצמי שלו בעיניהם, כשרצה להמשיך לדבוק במחקר רוחני והם התרכזו בחברת "אפל" שהוקמה למען רווחים פיננסיים.

     

    מה שמעניין הוא ההבדל בעיבוד בין גרסת הדמו שהוקלטה לאלבום הלבן, עם גיטרת דיסטורשן מחוספסת ושירה נוקבת וחשופה יותר של ג'ורג', לבין השיר שמופיע באלבום הסולו שלו כעשר שנים לאחר מכן, בעיבוד מפוייס ומרוכך יותר. מעניין לחשוב איזה פוקוס השיר הזה היה מקבל אם היה נכנס לאלבום הלבן בסופו של דבר, כי הוא שיר מצויין.

     

    Marwa Blues

    מתוך Brainwashed

     

     

    זוהי נעימה אינסטרומנטלית, מדיטטיבית וממכרת שאף זכתה בגראמי. נגינת הגיטרה של האריסון פה עילאית, וכל האווירה בו מייצגת עבורי את היישות השקטה והמופנמת שלו.

     

    All Those Years Ago

    מתוך somewhere in England

     

     

    כשנה לאחר הרצח של ג'ון לנון, ג'ורג' הריסון שיחרר את הסינגל הזה המוקדש לזכרו - ולמרות הנסיבות הטרגיות וההתייחסות בטקסט אל "ידידו של השטן" מארק צ'פמן, השיר - בו מנגנים שלושת הביטלס - קיבל לחן מקפיץ ושובבי והוא מתרפק על זכרונו של לנון בחיוך משלים ועצוב, אך לרגע לא מתבכיין. מעניין להשוות את השיר הזה לשיר הטריביוט היפה שמקרטני כתב ללנון שהוא רגשני וצפוי יותר כשיר זכרון.

     

    While My Guitar Gently Weeps - acoustic

    מתוך Love

     

     

    אני לא יכול להתאפק מלהכניס את הגרסה הפחות מוכרת הזו לאחד משיריו האהובים היותר של האריסון. אמנם, להיט מתקופת הביטלס, אבל העיבוד הזה יצא לאחר מותו באלבום Love, מתוך פסקול המופע של Circe De Solel. חלק מהקרדיט לעוצמות הרגש בביצוע הזה, מגיע לג'ורג' מרטין, שהלביש כלי מיתר על גרסת דמו אקוסטית גולמית של ג'ורג האריסון מ-1968.

     

    לאחר שנים של האזנה בלתי פוסקת לעיבוד המקורי מהאלבום הלבן, עם הגיטרה המייבבת של קלפטון, דווקא הפרשנות הזו, בה הקול של ג'ורג' האריסון נשמע פגיע וחשוף כלכך, גורמת לי לדמעות. לא ייאמן כמה זה מרגש.

     

    עידן אלתרמן יתארח במופע הצדעה לג'ורג' האריסון של המג'יקל מיסטרי טור, ביום חמישי 1.12.11 במועדון הבארבי. עוד יתארחו: יהלי סובול ,ירמי קפלן, דנה ברגר, דניאל סולומון ושי גבסו

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ג'ורג' האריסון. חיפוש ספיריטואלי
    צילום: gettyimages imagebank
    עידן אלתרמן. מתרגש
    צילום: שוקה כהן
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים