שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    קיה ריו - עוד הברקה עיצובית מקוריאה

    הסופר-מיני החדשה של קיה מציגה עוד עיצוב משובח למותג המתחדש, אבזור עשיר והופעה משכנעת. איך היא נוסעת? יואל פלרמן מבהיר כי את זה ניאלץ לגלות רק בארץ

     

    במונית שאספה אותי משדה התעופה, הותקן מכשיר ניווט, ובצג הגדול שלו שודרה תכנית טלוויזיה. בקטע הראשון, המהיר יחסית, התכנית הייתה רק בחלק מהמסך. כאשר נכנסנו לסיאול ולפקק כביר, שהופך את שעות הלחץ באילון למשחק ילדים, עבר הנהג לצפייה במסך מלא.

     

     

    יש כמה דברים בנהיגה בדרום קוריאה, הנעשים אחרת. החלונות - הקדמיים, אלה של הנהג והנוסע שלידו - למשל מושחרים, שכן אור רב מדי יכול להפריע לתכנית הטלוויזיה. מכשיר הניווט לעומת זאת, ברוך כישרון. הוא יודע מתי יש מהמורה, מזהיר בפני מצלמות מהירות בדיוק של מטר, ודואג באופן כללי שתנהגו בזהירות, כולל נזיפות כשצריך. למשל, אם לא התייחסת לאזהרה כי עקומה בכביש לפניכם. אז מה אם מדובר בסטיה בת חצי מעלה באוטוסטרדה רב-נתיבית, שלא תרגישו גם אם תחלפו על-פניה ב-250 קמ"ש?

     

    זהירות היתר הזאת לא הפריעה לפרנסי קיה, שהובילו את השקת הריו החדשה בשיירה נשלטת היטב (בלי עקיפות, כן?), לשגר רכב צילום לצורך תיעוד שדרות המסע. באותם 100 קמ"ש יצאו הצלמים דרך הגג וצילמו, בזהירות כמובן. מנגד, לא משנה מה אורכו של הפקק וכמה שעות עומדים בו. צפירה לא נשמעה, אפילו אחת.

     

    דומה אבל שונה

    יש בוודאי קשר בין כל הדברים האלה, ובין עוד כמה מרכיבי יסוד של החברה הקוריאנית, שהכתיבו את אופן ההשקה של קיה ריו החדשה. עשרות עובדים נרגשים בסרבלים אדומים הראו את הדרך מהחניון החוצה, לקטע ישר לחלוטין, בכביש רב-נתיבי, מוגבל במהירות ל-100 קמ"ש. השליטה במהירות ובכלל בסדר, הושגו על-ידי רכב מוביל ורכב מאסף, צמד ששלט על חמש מכוניות, כן?

     

     

    יום קודם אפשר היה להבין כי זה עניין של תפישה עקרונית, ולא רק אילוצים חיצוניים. במרכז האדיר למחקר ופיתוח של יונדאי וקיה, יכולנו להתרשם ממספר דגמים, כמו למשל רכב שטח עם מנוע מימן, או מכונית היברידית. מקום ההתרשמות: מגרש מלבני ושטוח, עם איש של קיה ליד שדאג מאוד; בכל זאת, 500 מטר בקו ישר (ואז חזרה); שלוש דקות.

     

    וקיה ריו? זו סופר-מיני מגודלת למדי, המוצעת בגרסאות סדאן ("כמו-משפחתית, ארבע דלתות ומטען") והאצ'בק. הדור השלישי הוצג בתחילת 2011 בז'נבה, והוא זהה במכלוליו  ליונדאי i25 ו- i20 (החדשה). קיה, כך אנשי החברה, מתחרה בכל דבר ועניין גם ביונדאי ומבדלת עצמה מהמותג הממונה, העמית והמתחרה באמצעות שני מרכיבים: עיצוב - פרי עבודתו של פיטר שרייר, האיש שעשה את אודי TT, חיפושית חדשה ועוד - וכיול נוקשה (ספורטיבי) יותר של המתלים.

     

    המופע של ההופעה

    ואכן, העיצוב הוא עניין שלא ניתן להתעלם ממנו, גם במכונית קומפקטית שכזו. ערכת הפנסים החודרת עמוק לתוך כנף הרכב, הסבכה השחורה המודגשת וגם עניינים קטנים כמו פנסי איתות או מראות, יוצרים חזית מושכת-עין. צרפו לכך קווי מרכב מעוגלים, את המכסה הקטן של תא המטען (בסדאן), הפנסים המעוצבים מאחור - והנה לכם מכונית אמצע הדרך שנראית פשוט טוב.

     

    שרייר לא עצר בחוץ. כל האותיות באדום, לוח המחוונים חינני למראה ונוח לקריאה, הקונסולה המרכזית מוטה במעט בשני הצירים להפגנת נוכחות ושליטה משופרת, והאבזור העשיר מוסיף לא מעט לתחושה המועשרת בפנים. הדיפון סביר בתחושה, ואיכות ההרכבה ללא דופי. ההגה ניתן לכיוון גובה ומרחק, וניתן לשלוט ממנו על מערכות השמע, בקרת השיוט והסלולרי.

     

     

    תשמחו כמובן לדעת שהמושב סביר למדי, וכי ניתן למצוא בקלות תנוחת נהיגה נכונה ונוחה. וכן, הריו מרווחת יחסית, וארבעה ישבו בה בנוחות סבירה. גם תא המטען יעיל לשימוש משפחתי, ונפחו בגרסת הסדאן מספק בהחלט.

     

    בעירבון מוגבל

    מבחן הדרך, הבנתם בוודאי, היה מוגבל. והתבטאתי בעדינות. 85 ק"מ בממוצע לנהג, כביש ישר, מהירות מוגבלת, שיירה. לכנות את הנהיגה הזו בשם מבחן, יהיה בבחינת הגזמת המאה. ואף על פי כן ולמרות הכל, יש לנו כמה דברים לספר לכם. למשל שגרסת ההאצ'בק צויידה בתיבת שישה הילוכים ה ידנית, שתפקדה מצוין: חלק ומדויק. נכון שביצועי המנוע מתחת ל-4,000 סל"ד אינם מסמרי שיער, ומעל סל"ד זה יש רעש מיותר פה ושם, אבל העסק נע באופן יעיל למדי.

     

    את הדרך חזרה עשינו עם סדאן אוטומטית, ולתיבה הזאת יש ארבעה הילוכים (עם שילוב ידני). אלא שתיבה כזאת, המשודכת למנוע שיעיל רק בסל"ד גבוה, יוצרת שילוב בעייתי משהו, ההופך (שוב) רועש בכל הזדמנות בה דורשים מיחידת הכוח קצת מאמץ. למשל בעת עקיפה.

     

     

    מערך המתלים לא הרשים, לפחות לא בקטע בו נהגנו. שכן נוחות הנסיעה על אספלט שאינו מושלם, לא הייתה משובחת במיוחד. הם רכים מדי, ומניעים יתר על המידה את המרכב. לא מתכון מבטיח לכבישים שאינם אוטוסטרדה. ההגה, אם חשוב לכם לדעת, קל מאוד במהירות איטית, קל מדי אחר כך, וחסר כל תחושה לאורך כל סקאלת המהירות.

     

    כאן ועכשיו

    קיה ריו תהפוך למציאות ישראלית בתחילת 2012 ובגרסאות סדאן והאצ'בק, אוטומטיות וידניות, ותציע "שילוב תחרותי של עיצוב ואבזור". כמו דגמי קיה העכשוויים והאחרים, פיקנטו וספורטג', מדובר בעיצוב משובח ובתמורה טובה של מחיר ביחס לאבזור התקני. והרשו לנו להמר - זה כנראה יספיק לה להצליח בקרב ציי רכב גדולים.

     


    קיה ריו 1.4 ליטר, סדאן אוטומטי

    קיה ריו 1.4 ליטר, סדאן אוטומטי
    מנוע 4 צילינדרים, 16 שסתומים
    נפח / סוג דלק 1,396 סמ"ק / בנזין
    הספק מרבי 107 כ"ס ב-6,300 סל"ד
    מומנט מרבי 14.5 קג"מ ב-4,200 סל"ד
    הנעה / תיבת הילוכים קדמית / אוטומטית, ארבעה הילוכים
    מרכב ארבע דלתות, סדאן
    אורך 436 ס"מ
    רוחב 172 ס"מ
    גובה 145.5 ס"מ
    בסיס גלגלים 257.7 ס"מ
    משקל 1,068 ק"ג
    נפח תא מטען 389 ליטר
    100-0 קמ"ש 13.2 שניות
    מהירות מרבית 170 קמ"ש
    תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) 15.4 ק"מ לליטר
    פליטת פחמן דו-חמצני 154 גרם CO2 לק"מ
    מחיר טרם נקבע
    אחריות 36 חודשים מלאה, 48 חודשים חלקית
    אבזור בטיחות 6 כריות אוויר, ABS ,ESP, EBD, BAS
     

    הכתב היה אורח קיה 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים