תיק פתוח: הילדה מבת-ים והגופה המבותרת בים
היא יצאה לבקר חברה, ונדמה היה שבלעה אותה האדמה. עשרה ימי חרדה נגמרו עם שקיות וחלקי גופה של בת 12 בחוף תל-ברוך. האמירה המסתורית של רפול והאשה שהעלילה על בעלה לשעבר לא הובילו לפתרון התעלומה: מי רצח את נאוה אלימלך? הבלתי מפוענחים, כתבה חמישית בסדרה
"רצח שזעזע מדינה שלמה" כבר הפך מטבע לשון שחוק. אבל לפני כמעט 30 שנה, קשה היה למצוא ישראלי שלא נחרד מהמקרה הזה. עד היום, השם נאוה אלימלך מזכיר לרבים את האכזריות בהתגלמותה, ומציף אצל הורים את החשש לגורל ילדיהם הקטנים שיוצאים מהבית. אצל חוקרי משטרה ותיקים הוא גם מעלה תסכול גדול, מאחת מפרשיות הרצח המסתוריות שנותרו בלתי מפוענחות.
תיק פתוח - הכתבות הקודמות בסדרה
- איפה המיליונים משוד הכספות הגדול?
- מי רצח את עורך הדין של ראשי הפשע?
הרוצח של הפרופ' לכאב עדיין חופשי - רצח הסוכן, "התיק שהמשטרה מעדיפה לקבור"
נאוה אלימלך, בת 12, יצאה מביתה שברחוב רמב"ם בבת-ים בצהרי שבת, 20 במרס 1982, והלכה לחברה. הוריה ישנו אז שנת צהריים, והילדה האחראית כתבה פתק: "הלכתי לבקר חברה, אל תדאגו". נאוה לבשה מכנסיים אדומים וחולצת קטיפה תואמת. אחותה הגדולה אפרת עוד פגשה בה מתחת לבניין והספיקה לדבר איתה. מאז, איש לא ראה אותה - עד שמהים עלתה הבשורה המרה והמזוויעה.
בבית המשפחה עלו החרדות מיד עם הטלפון מאמה של החברה, שהודיעה "נאוה לא הגיעה אלינו". אף שעוד בצהריים נמסר דיווח למשטרה על היעדרות הילדה, רק בתשע בערב החלו החיפושים אחריה. זמן רב ויקר מפז אבד אז, כשהחיפושים הנרחבים החלו למעשה רק עם הזריחה למחרת.
אלפי אנשים חיפשו אחר הילדה. תמונתה הופצה בכל מקום, כלבים גיששו בחולות העיר ועיני השוטרים שזפו כל סמטה, רחוב או גג - אבל לשווא. לא נמצא כל זכר, בדל ראיה, שערה או בגד של הילדה. "כאילו בלעה אותה האדמה, אף אחד לא ראה ולא שמע. זה לא היה הגיוני", הסביר קצין משטרה שקיבל את תיק אלימלך כמה שנים מאוחר יותר.
עשרה ימים מאז ההיעלמות הגיעה התשובה. ראש של אשה צעירה וירך נפלטו בתוך שקית לחוף תל ברוך. בדיקה מהירה גילתה למחרת כי מדובר בראשה של נאוה אלימלך. מחקירת היעלמות ילדה בת 12, הפכה הפרשה למרדף אחר רוצח סדיסט שנמצא אי שם במקום מסתור.
חיפשו הצלה מהמצילים
כמה ימים חלפו, ועוד ועוד חלקים מגופה נפלטו בחופים של אזור המרכז. החקירה הוטלה על היחידה המרכזית של מחוז תל אביב, אבל שום קצה חוט לא נראה באותם ימים. במחלק הערכה של המשטרה שרטטו פרופיל אפשרי של אותו רוצח מטורף. עלה חשד כי מדובר בפדופיל שביקש לבצע את זממו, הסתבך ועשה מה שעשה. חשש נוסף שקינן בלב החוקרים - וכעבור כמה שנים קיבל אישוש רגעי מהצבא - דיבר על אירוע לאומני. אולם גם לכך לא נמצאו ראיות.
את החקירה ניסו במשטרה למקד סביב חופי הים של תל אביב והאזור. הדעת אמרה כי הרוצח האכזרי ביתר את גופת אלימלך בביתו או במקום מסתור, ואז הביא אותה בשקיות לאזור החוף, שט בסירה והטיל אותה לים. כל בעלי הסירות באזור המרינות נחקרו. מתרחצים קבועים, מצילים, בעלי מסעדות - כולם תוחקרו ונשאלו אם ראו באותם ימים מישהו שמסתובב עם שקיות כבדות בקרבת המים. אך בכל העדויות חזרה אותה התשובה: "לא ראינו, לא שמענו".
_wa.jpg "חוף תל ברוך. בשנים האחרונות זכור ממקרה הלינץ' באריק קרפ (צילום: ירון ברנר)")
כמה שנים מאוחר יותר, הרמטכ"ל רפאל איתן רמז כי המניע לרצח היה לאומני, כמעין "כרטיס כניסה" של המרצחים לתוך ארגון טרור. דבריו של רפול היוו הפתעה, אבל איש בצבא או בגופי הביטחון לא הוסיף פרטים, והכיוון הזה נקבר באותה מהירות שבה עלה. אחת ההנחות של המשטרה הייתה כי הרוצח לא פעל לבדו, זאת לנוכח העובדה כי הגופה בותרה, והועברה ככל הנראה מזירת הרצח לחוף הים במספר נקודות.
שנים ארוכות שכב התיק במרתפי המשטרה בלי שהיה חשוד מרכזי. לרגע אחד, ב-1998, נדמה היה שהפענוח בדרך. זה קרה עם מעצרו של יהודה שלף, שגרושתו הופיעה במשטרה וטענה כי הוא התוודה בפניה שרצח את הילדה נאוה אלימלך. במשטרה התייחסו ברצינות לדברי האשה, ועצרו גם את אחיו עמוס. חוקרים אף חפרו בחצר ביתו של שלף במטרה למצוא ראיות כלשהן הקשורות לילדה. הם העלו חרס, ובסופו של דבר האחים שלף שוחררו בלי שנמצאה נגדם כל ראיה. עורך דינם, משה מרוז, תקף את המשטרה בחריפות על שעצרה אנשים חפים מפשע ללא בדיקה.
מי אתה, "המפלצת"?
מאז ועד היום מעלה התיק אבק בארכיון המשטרה בלי פתרון. כעת כבר ברור שפענוח יכול לבוא רק מווידוי מפתיע מפי הרוצח עצמו, אם הוא עוד בין החיים. אין טביעות אצבע או DNA של חשוד, ולכן לא ניתן להשוות ממצאים לחשודים פוטנציאלים לו נתפסו.
ואולי ה"מפלצת" כפי שתואר אז, אחראי לפשעים חמורים אחרים?
במשטרת ישראל משאירים את התיק פתוח, למקרה שיד הגורל תפיל לידיהם את הרוצח, בעוד השאלות הרבות ממשיכות להדהד. בני גילה של נאוה אלימלך, שההורים כל-כך דאגו להם אחרי אותה שבת שחורה בבת-ים, הם כבר הורים לילדים. אולי הנחמה הקטנה והיחידה היא שאחרי כל כך הרבה זמן, הם לא צריכים לפחד מפדופיל אכזר. ואולי בעצם הוא עדיין בינינו.
לפנייה לכתב/ת 
