שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    העולם לא מתחמם - והירוקים לא משלמים מחיר

    מסע ההפחדה האקלימי החל כבר בשנת ה-70 ונמשך עד היום. יותר מ-40 שנה של מחקרים ותחזיות אפוקליפטיות הסתיימו ברוח ערב נעימה. את המחיר כולנו משלמים על שימוש מאולץ במזוט וסולר להפקת חשמל. מישהו עוד יכתוב על זה מחקר - בסוציולוגיה. דעה

    הרהורים מדעיים הם מנת חלקם של מדענים. גם מריבות ומערכות יחסים לא מזהירות אינן בגדר תופעה חריגה. אולם מרגע שמומחים מתחום מדעי הרוח והחברה בוחשים בקדרת הוויכוחים הלגיטימיים בתחום החקר המדעי, יש לבחון מהיסוד לאן הולך כל נושא האקלים, שעליו, כדבריו של מרק טוויין, מדברים הרבה יותר ממה שניתן לעשות.

     

    ועידת האקלים של האו"ם: היפנים נגד הסכם קיוטו

     

    זה מזכיר לי משהו מהעבר: ב-20 לדצמבר 1858 הגיש מנהל המוזיאון למדעי הטבע בעיר רואן הצרפתית תזכיר לאקדמיה למדעים. בתזכיר זה הוא קבע כי לאחר הרהורים רבים נתחוור לו שהתהוות ספונטנית היא אחת הדרכים של הטבע לריבוי יצורים.

     

    מכתבו עורר מהומה. אחד מהאנשים המפורסמים שחלק על מכתבו של המנהל, היה המדען הצרפתי לואי פסטר שכתב בתגובה: "סבורני, שטעות בידך, ולא בעצם העובדה שאתה מאמין בהתהוות ספונטנית, אלא בכך, שאתה מכריז בתוקף על קיומה. בתחום המדע הניסויי מן הנכון לפקפק כל עוד העובדות אינן קובעות מסמרות. לדעתי הבעיה עדיין בחיתוליה וזקוקה להוכחות חותכות".

     

    אנחנו עוד לא יודעים

    מדע האקלים חובק עולם ומלואו, ללא צל של גוזמה, והידע המבוסס עליו עדיין בחיתוליו. מי שמתיימר לקבוע מסמרות בתחום בו רב הנסתר על הגלוי, אינו עושה שירות טוב למדע ובטח לא לרווחת האנושות.  

     

    מה שהתחיל כדאגת אמת מפני כך שכדור הארץ מתקרר ושהעולם הולך לקראת תקופת קרח שתוצאותיה ההרסניות רשומות בהיסטוריה, התחלף בדאגה הפוכה מפני מפגעים הרסניים עקב התחממות כדור הארץ. כך לפחות אומרים. זה התחיל כך: השנה 1972. ראשי המחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת בראון שלחו מכתב לנשיא ארה"ב דאז, ריצ'ארד ניקסון, בו הביעו את דאגתם המרובה בדבר התקררות כדור הארץ והסכנות הגלומות בה.

     

    זמן קצר לפני משלוח המכתב, התקיימה ועידה מדעית ברוד איילנד בה נאמר: "הידרדרות גלובלית של האקלים גדולה בעוצמתה יותר מכל מה שחווה המין האנושי עד היום, הינה אפשרית מאוד. מאחורי ההתקררות עומד גורם טבעי, הדומה לתהליכים שיצרו את עידן הקרח האחרון. הנתונים הקיימים עדיין לא מאפשרים חיזוי של התרחשות מדויקת, כמו גם הערכה של מעורבות האדם במגמה. הקצב הנוכחי של הקירור נראה מהיר דיו להביא טמפרטורות קרחוניות בתוך מאה שנה".

     

    פוליטיקה סביבתית

    בית הנבחרים האמריקאי התרגש עד דמעות ופתח את כיסו בנדיבות. המיליונים זרמו אל כיסם של חוקרים מזדמנים לצד חוקרי אמת. נשמע מוכר? ה"ניו יורק טיימס" כותב בהרחבה על ההתקררות המתרגשת על העולם ב-28 באפריל 1975. לשבחם של המודאגים אז ייאמר, שהם היו זהירים באמירות נחרצות. הם אינם בטוחים מה חלקו של האדם בהתקררות המתרגשת.

     

    מאז השתנו השחקנים בשדה הירוק. סגן נשיא ארה"ב לשעבר, אל-גור, פוליטיקאי מנוסה, מגייס את פרופ' ג'ים הנסן ראש מחלקת האקלים בנאס"א בסוף שנות ה-80. אז נפרצו כל הסכרים. הערבוב בין מדע לפוליטיקה ובמיוחד לאידיאולוגיה הרסני במיוחד כאשר זה נוגע לאנושות בכלל. ועידות אקלים הלכו והתרבו, כנסים וניירות עמדה הפכו לכוכבי-על ולמוקדי משיכה גם של אנשי בידור ובמה.

     

    אל גור. הקמפיין נגמר בפרס נובל (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
    אל גור. הקמפיין נגמר בפרס נובל(צילום: איי פי)

     

    וככל שנדחקו הצידה המבקרים של המדע המקרטע, כך עלתה קרנם של הסביבתנים. טקסי הפחדה וסרטי אימה היו חסרים רק זיקוקי דינור להשלמת מלאכת הצביעה בירוק של כל העולם. המבקרים שהועלמו נקראים "מכחישים" או בלשון מעודנת יותר "ספקנים".

     

    אם התיזה המרכזית של מודאגי האקלים היתה הליכה של יד ביד בין עליית טמפרטורה לבין פליטת גזי חממה, חובת ההוכחה המדעית מונחת על צוואריהם. צד אחד של המשוואה מוכח. ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עולה בשיעור קבוע וערכו היום עומד על 392 פי.פי.אם. ואולם, הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית נמצאת מאז 1999 ועד היום ללא שינוי ואף במגמה קלה של ירידה.  

     

    אם נתעלם לרגע מעצם השימוש במספר ממוצע שאין לו משמעות מיוחדת, האם למדעני האקלים או לדובריהם יש הסבר להיפוכה של התיזה המרכזית בתפיסת העולם הירוקה? האם מדעני האקלים יודו בכישלון המודלים "המיוחדים והמורכבים" שבנו עד שנת 2000 ואשר צפו עלייה בטמפרטורה של 2 מעלות עד 5? האם מישהו אמיץ יקום ויכריז ויאמר לעת עתה "אפקט החממה" מת?

     

    כלומר, ועידת דרבן לנושא אקלים הפכה בעצם למיותרת, אם כוונת המשתתפים היא להביא לתיקון בפרוטקול קיוטו בכך שיכפו על מדינות העולם אכיפה להורדת פליטת גזי חממה. באיזו זכות באים ראשי הוועידה בדרישה לשפוך הון עתק של כסף על משהו שאינו ודאי, או במילים אחרות, אין האדם אחראי לשינוי האקלים, אבל לשלם כסף הוא מחויב. כעונש אולי. שהרי תרומת האנושות לפליטת פחמן דו חמצני עומדת על פרומיל אחד בדיוק מכלל גזי החממה.

     

    פליטת גזי חממה בסין. זה רק נראה רע? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    פליטת גזי חממה בסין. זה רק נראה רע?(צילום: רויטרס)

     

    כך אומרת ד"ר אור רקסין ראש משלחת קק"ל ישראל לוועידת דרבן: "אין את תחושת הבהילות הנדרשת שתביאן לשיתוף פעולה שיאפשר לחתום על ההסכם הנדרש לייצוב עליית הטמפרטורה, ללא יותר מ-2 מעלות במאה הקרובה. חריגה מיעד זה, כפי שמוסכם כיום באופן נרחב, תביא להשפעות הרסניות ברחבי העולם".

     

    איך בדיוק מייצבים עלייה של 2 מעלות למשך 90 השנים הנותרות עד לסוף המאה הנוכחית? מי האיש אשר טומן ידו בכפו בהשערה כה פרועה חסרת בסיס לדבר על טווח של 100 שנים, על בסיס כה רעוע של מדע האקלים, כפי שהובא אחר כבוד למצבו בימים אלה?

     

    לחקור (באקדמיה) את החוקרים

    רק לתזכורת: מדעני האקלים, כלומר שלוחיהם ממדעי המדינה והחברה ואנשי תקשורת, הזהירו אותנו תוך שימוש במילים גבוהות על מודלים חכמים כי פני הימים יעלו בשישה מטרים עד סוף העשור ושסופות הטורנאדו ודומיהן יתגברו בעוצמתן ותדירותן, ושאר מריעין בישין, אבל כל זה לא מתרחש. פני הימים עולים בפחות משלושה מ"מ מדי שנה בתהליך שהתחיל עוד לפני פליטת הפחמן הדו-חמצני על ידי האדם, מספר הסופות לא עולה וגם עוצמתן לפחות בארבעים השנים האחרונות.

     

    היכן נמצאת האקדמיה בישראל בנושא כה מהותי ומשמעותי בחייו של אזרח, אשר ייאלץ לשלם את מלוא המחיר על פנטזיות ירוקות? האם הירוקים אשר מנעו את הרחבתה של תחנת הכוח הפחמית באשקלון ישלמו את עליית מחיר החשמל על השימוש המאולץ, אך הצפוי במזוט וסולר? חבל על הזמן. הם ידרשו שימוש באנרגיה ירוקה חדישה, אבל היא איננה. היא לא זמינה והיא יקרה ובעיקר ביעילות שמתקרבת לאחוז חד-ספרתי.

     

    ייתכן ויום יבוא ובמחלקות לסוציולגיה יצטרכו לנתח את התנהגותם של מדענים בחקר האקלים. בינתיים, שיניחו למדע האקלים להתאושש מהמכה הירוקה שספג בעשור האחרון.

     

    הכותב הוא ד"ר להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, לשעבר המדען הראשי של משרד החינוך, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

     

    • הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה ירוקה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כדור הארץ. מצליח לדאוג לעצמו?
    צילום: AFP
    ד"ר גבי אביטל
    מומלצים