שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות

      עוסק פטור או מורשה או חברה: מה כדאי להיות?

      החלטתם להפוך לעצמאיים. מהו הסיווג הנכון עבורכם מול רשויות המס - עוסק פטור, מורשה, או אולי בכלל להירשם כחברה בע"מ? צעד ראשון מול הרשויות בישראל - מדריך

      פתיחת עסק נתפסת בעיני רבים כאירוע מורכב, המחייב את היזם להתמודד עם בירוקרטיה רבה מול רשויות המס. תפיסה זו, גורמת ליזמים רבים להעדיף שלא לנהל את עסקיהם בצורה מסודרת וחוקית, גם במקרים בהם לא היו נדרשים לשלם מס כלל, אילו היו פועלים על פי החוק.

       

       

      בפועל, פתיחת תיק עצמאי ברשויות המס הינו תהליך פשוט למדי, תהליך שלא מצריך בהכרח זמן או כסף רב. להלן המהלכים והשיקולים העיקריים, בפתיחת תיק עוסק עצמאי ברשויות המס.

       

      סיווג העסק – עוסק עצמאי או חברה בע"מ?

      אחת ההחלטות הראשוניות הינה סיווג העסק כעוסק עצמאי או כחברה בע"מ. ככלל אצבע, ניתן לומר שעסקים חדשים, שלהם מחזור הכנסות צפוי הנמוך מכ- 200 אלף שקל בשנה, הוצאות שוטפות זולות יחסית ושאינם מעסיקים מספר רב של עובדים, מתאים יותר להרשם כעוסק עצמאי מאשר כחברה בע"מ.

       

      רצוי להתחיל את הצעדים הראשונים כעוסק עצמאי, שכן תמיד ניתן להפוך את העסק לחברה בע"מ, שזה עסק מורכב יותר. ליזם המתלבט אם לפתוח חברה בע"מ או עוסק עצמאי, מומלץ להתייעץ עם רו"ח, עו"ד או יועץ מס.

       

      "עוסק מורשה" או "עוסק פטור"

      תחת הגדרת עוסק עצמאי ישנן שתי תתי קטגוריות, "עוסק פטור" ו- "עוסק מורשה". ההבדל העיקרי ביניהם, הינו שעוסק פטור, פטור מתשלום מע"מ על הכנסותיו ולכן אינו גובה מע"מ, אינו רשאי לקבל בחזרה את הוצאות המע"מ ששילם ואינו נדרש בדיווח שוטף למשרדי מע"מ (נדרש לדיווח בודד בתחילת שנה על השנה שחלפה).

       

      לעומתו, עוסק מורשה חייב בתשלום מע"מ, רשאי להזדכות במע"מ על הוצאות ונדרש להעביר מידי חודש או חודשיים דיווח ותשלום למשרדי מע"מ.

       

      סיווג העסק כעוסק מורשה או פטור נעשה על ידי רשויות המס בהתאם לשני קריטריונים עיקריים: הראשון, קובע כי עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי, נמוך מ"הסכום הקובע" יוגדר כעוסק פטור.

       

      בשנת 2011 עמד סכום זה על 74,972 שקל, הסכום מתעדכן מידי שנה בצמוד למדד וצפוי להגיע ל 100 אלף שקל בשנת 2014 (הנושא נמצא כעת בעדכוני חקיקה).

       

      הקריטריון השני, מגדיר רשימה סגורה של מקצועות חופשיים שאינם יכולים להרשם כעוסקים פטורים ולכן יוגדרו כעוסקים מורשים גם אם מחזור הכנסותיהם נמוך מ"הסכום הקובע". בין המקצועות נמצאים רופא, אדריכל, טכנאי, עו"ד, מנהל חשבונות, טוען רבני ורו"ח.

       

      במידה וסך העסקאות של עוסק פטור עולה בפועל על ה"סכום הקובע", על העוסק לגשת למשרדי מע"מ ולשנות את הסיווג לעוסק מורשה.

       

      עסקים מסוג עוסק פטור מתאימים בדרך כלל למי שזו היא לו עבודה נוספת, למי שמתכוון לנהל עסק קטן, ולמי שעיקר עבודתו מול לקוחות פרטיים ולכן יכול להציע מחיר אטרקטיבי שאינו כולל מע"מ. כמו כן, מדובר בדרך כלל בעסקים שאין להם השקעה משמעותית בתשתיות או ציוד.

      לעומת זאת, מי שעיקר הכנסותיו נובעות ממכירה או מתן שירות לעוסקים מורשים, עדיף לו להרשם כעוסק מורשה, זאת מאחר ובעלי עסקים ידרשו חשבוניות מס שניתן לקבל בחזרה את המע"מ הכלול בהן.

       

      פתיחת עסק – הבירוקרטיה

      בפתיחת עסק יש לפנות לשלושה גורמים: מס ערך מוסף (מע"מ), מס הכנסה וביטוח לאומי.

       

      מע"מ – השלב הראשון הוא פתיחת תיק במשרדי מע"מ על ידי מילוי טופס "רישום לצרכי מס ערך מוסף" (טופס 821), פעולה פשוטה שאינה מצריכה זמן רב. יש להגיע למשרדים עם תעודת זהות, חוזה קניה/שכירות של מקום העסק (אם קיים) ואסמכתא על קיום חשבון בנק של העוסק.

       

      מומלץ להגיע למשרדים לאחר ה- 15 לחודש, כיוון שלפני ה-15 בחודש מגיעים עוסקים רבים להגיש דוחות ומשרדי מע"מ עמוסים. כמו כן, חשוב לפתוח את התיק מיד עם התחלת הפעילות העסקית ולהקפיד לא לקבל תקבולים כלשהם לפני הרישום במע"מ. ניתן לשמור חשבוניות על הוצאות חצי שנה לפני רישום העסק במשרדי מע"מ.

       

      מס הכנסה – לאחר רישום העסק במע"מ יש לפתוח תיק במס הכנסה. ניתן לעשות זאת על ידי מילוי טופס "פתיחת תיק עצמאי/ניכויים" (טופס 5329 - ניתן להורידו באינטנרט) או בהודעה בכתב הכוללת את הפרטים הבאים: שם מלא, מספר זהות, מהות העיסוק, כתובת העסק, מספר הטלפון, תאריך פתיחת העסק וכתובת פרטית. את הטופס או ההודעה, ניתן לשלוח בדואר רשום או לפנות ישירות למשרד השומה באזור העסק.

       

      ביטוח לאומי – לאחר רישום העסק במע"מ ובמקביל לפתיחת תיק במס הכנסה יש להרשם כעצמאי במוסד לביטוח לאומי על ידי מילוי טופס 6101 (דין וחשבון רב שנתי). ניתן לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי או לשלוח את הטופס בדואר רשום.

       

      הפנייה למס הכנסה ולביטוח לאומי חייבת להתבצע מיד עם רישום העסק במע"מ ולא כפי שהיה נהוג בעבר שקיימת תקופה של 90 יום לביצוע פעולה זו.

       

      לאחר הפניה לביטוח לאומי ומס הכנסה יתכן ולפי דרישה תתבקשו להמציא מסמכים נוספים. בנוסף, במידה ובכוונת הנישום להעסיק עובדים, עליו לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה (על ידי מילוי טופס 5329 דלעיל). עם פתיחת תיק הניכויים במס הכנסה, יפתח תיק ניכויים אף בביטוח לאומי וישלח למעסיק טופס בו עליו למלא את פרטי העסק והמועסקים.

       

      ניהול שוטף

      לאחר שנפתחו תיקי העוסק בשלוש הרשויות, ניתן להתפנות לניהול העסק. אולם, חשוב להקפיד להמשיך על דיווח ותשלום במועד על פי ההנחיות שתקבלו מכל גוף.

       

      הדיווחים השוטפים כוללים: דיווח למע"מ בהתאם לדרישות החלות על כל עוסק, דיווח מקדמות לביטוח לאומי ומס הכנסה, דיווח ניכויים למס הכנסה ולביטוח לאומי על העסקת עובדים (במידת הצורך) והגשת דוח שנתי.

       

      כמו כן, עוסקים חדשים צפויים להידרש להגשת הצהרת הון. את ההצהרה יש להגיש תוך 4 חודשים ממועד הדרישה.

       

      מבחינה ביורוקרטית, תהליך פתיחת תיק עוסק עשוי להיות, בדרך כלל, ארוך ומיגע, אך עם הכנה מדוקדקת ניתן לבצע את ההליך במהירות ובקלות. אפשרות זו הופכת את קלות עשית העסקים לגבוהה.

       

      רו"ח דב ויינשטיין עומד בראש פירמת דב ויינשטיין ושות' רואי חשבון , משרד המתמחה ביצוג חברות ישראליות וחברות זרות בישראל, בעסקאות בינ"ל, נאמנויות ומיסוי בינ"ל

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      חושב להעסיק עובדים? תמלא עוד כמה טפסים
      צילום: ablestock
      רו"ח דב ויינשטיין
      צילום: שי רדושיצקי
      מומלצים