מה עושה אותנו לישראלים

בס"ד  

אנו גרים בחו"ל ומרגישים עצמנו כישראלים. בואו ונחשוב קצת לעומק מה הופך אותנו לישראלים? העובדה ששירתנו בצה"ל? אוהבים חומוס? או פשוט ברגע שרגלינו יוצאות לחו"ל אנו כבר מתגעגעים לארץ כי "אין כמו בבית?"

ארץ ישראל הבית של כל יהודי

מה שמעניין הוא שיש מיליוני יהודים ברחבי העולם שמעולם לא ביקרו בארץ, ועם זאת ארץ ישראל חשובה להם לא פחות מאשר לנו. הם תורמים מיליוני דולרים, לומדים על הארץ ועוקבים אחרי החדשות מהארץ בדאגה.

משפחה שתעבור מאירלנד לצרפת תהפוך לצרפתית אחרי כמה דורות. - אבל עם ישראל, שבמשך מאות שנים היה רחוק מארצו, נדד לתימן ולעיראק, לסין או ספרד – לא שכח לרגע ממולדתו. ואפילו אם היהודי ראה את עצמו נאמן למולדת בה גדל והתחנך שהרי אומרת לנו המשנה בפרקי אבות 'הוי מתפלל בשלומה של מלכות' - עדיין הוא התפלל והתחנן שלוש פעמים ביום: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".

אז אם ננתח לרגע את העובדות נגלה כי למעשה הקשר בינינו לבין הארץ הוא שונה מאוד מהקשר שבין כל עם אחר לארצו. מיליוני היהודים שמתגוררים בחו"ל לא אוהבים את הארץ בגלל החומוס, גם לא בגלל הנופים (רבים מהם כלל לא ביקרו בארץ) או בגלל אף סיבה אחרת, ועם זאת הם יצהירו בחום כי 'זו הארץ שלנו'. חישבו לרגע על הימים בהם הארץ הייתה חריבה ומוזנחת ללא אמצעי קיום מינמליים, ולמרות זאת רבבות יהודים סיכנו את חייהם כדי לנשק את עפרה.

הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא קשר של נשמה. משהו על-שכלי שלא ניתן להסביר במילים.

קיומנו כעם – לא הגיוני

בכלל, הקיום של עם ישראל לא הגיוני במיוחד. זה ששרדנו במשך אלפי שנים של נדודים, והעובדה שהתורה שניתנה לנו מסיני הועברה מרב לתלמיד ומאב לבן במשך דורות רבים והשלשלת לא נפסקה עד עצם היום הזה - אף זה דבר על שכלי.

ישנן מערכות יחסים שאנו יוזמים, היכרויות שנעשות על ידינו ומקומות בהם החלטנו לבקר. אך ישנם דברים שהם חלק מהוייתנו בין אם רצינו בכך או לא. אף אחד לא שאל לדעתנו לאילו הורים נוולד ומי יהיו אחינו או אחייותינו, ועד כמה שנתכחש לכך הם תמיד יהיו חלק מאיתנו.

בורא העולם בחר בעם ישראל. הוא העניק לו שתי מתנות נצחיות: ארץ ישראל ותורת ישראל.

מדוע ברא השם את החושך

ומדוע דווקא כאשר נמצאים בחו"ל, רחוק מ'הבית' מרגישים אנו את הקשר בצורה משמעותית יותר?

לפני שנענה לשאלה זו עלינו להבין שאלה כללית יותר:

מדוע ברא השם את החושך? הרי הבורא הוא מהות הטוב ומשפיע עלינו אור תמידי - אור אין-סופי של אהבה. אז למה הוא יצר בעולם מציאות שמעלימה את האור, מסתירה אותו? בואו ונתאר לעצמנו שאנו נכנסים לחדר גדול שמאירים בו עשרות פרוג'קטורים ענקיים, פנסים שמסנוורים אתכם מכל פינה. מרוב אור שיש בחדראי אפשר לראות כלום – כמובן שאם נדליק גפרור קטן בתוך החדר, האור שלו לא יורגש כלל. ואילו אם נכנס לחדר אחר, חשוך מאד. עם גפרורקטן בידינו, מיד נראה את האור של הגפרור והוא ישפיע על כל החדר. זו בדיוק המציאות שיצר ה' בעולם. הוא העלים את האור האין-סופי שלו, כדי, שאנו, הנבראים החומריים, נוכל לראות אותו. שלא נסתנוור מאורו הגדול, אלא נוכל להכיל אותו. הוא העניק לנו אור בהתאם ליכולות הגשמיות שלנו, מבלי שנאבד את מציאותנו כבני-אנוש - בני עולם החומר. כך אנו יכולים להכיל את האור מבלי להסתנוור.

החושך בעולם נועד רק לגלות את האור. לגלות את האור שבתוכנו. שכל גפרור שאנו מציתים - כל מצווה ומעשה טוב - יש לו השפעה גלובאלית על העולם כולו. הוא משפיע ונוגע בכל פינה ביקום ומבקיע את החושך.

הישראלי בחו"ל מתקשר יותר לארץ

פעמים שיהודי בארץ ישראל, עם כל מעלותיו האישיות -יכול להסתנוור ולהעלם בתוך האור הגדול וקדושת הארץ. -הוא אפילו לא חש מספיק את זהותו כיהודי וההבדל בינו לבין כל עמי הארץ.

ואילו כאשר נמצא בחוץ לארץ - דווקא בתוך החושך, מקבל האור (הזהות היהודית והמעשים טובים שלנו) משקל גדול יותר וניתן לחוש אותו...

בטור זה נשתדל לשתף אתכם הגולשים מחו"ל בחוויות הנפלאות של היהדות וביחד נוכל לגלות ולהדליק את הניצוץ שבתוכנו כאותו גפרור קטן בחדר החשוך.

בעיצומם של ימים אלו טרום חנוכה מקבל נושא זה משנה תוקף. שהרי - את נרות החנוכה מדליקים דווקא אחר שקיעת החמה.

נשמח לעמוד לצידכם בכל המצטרך.718.953.7217

הרב גבריאל אביכזר,

רב קהילה לדוברי עברית – ניו יורק