איזו מדינה: איפה המוזיקה המזרחית של פעם?

אלי לוזון התברך באחד הקולות העוצמתיים מבין זמרי ישראל. שיריו "גשם" ו"פרי גנך" הפכו כבר מזמן לקלאסיקה ישראלית וממחישים עד כמה מדובר בזמר אדיר שלא נופל מאף טנור המככב באולמות האופרה הנחשבים בעולם. למעשה, בעולם מתוקן, לוזון לא צריך היה להילחם על מקומו המוזיקלי אלא ליהנות מהילה השמורה לאיי ליסט של תחומו - כזה שטובי היוצרים מחזרים לפתחו ויעשו הכל כדי שיבצע את החומרים שלהם. לצערי, כל זה פשוט לא קורה ללוזון.

אלי לוזון, קליפ שובבה. מילים: נתי דבח, לחן: אריק זנטי

משום מה, בהחלטה ניהולית קטסטרופלית, לוזון פונה בשנתיים האחרונות לקו הים תיכוני הזול והגרוע ביותר ומנסה להתחרות בכוכבים הצעירים, מבלי להבין שהוא בליגה, גיל ומעמד רחוק משלהם. שיר כמו "שובבה" שהוציא השבוע, לא רק שהוא שיר מזרחי גרוע שמוציאים בדרך כלל זמרים ליגה ז' שמנסים לפרוץ וחושבים שבעזרת מילה החוזרת על עצמה עם לחן מטופש, הם יכבשו את הקהל - אלא שיר שמבזה את שמו של לוזון.

אין לי מושג גם מה חשבו המעבדים כשעיוותו את קולו של לוזון בעיבוד מחשב. דווקא הוא, הווקליסט הטוב ביותר צריך שישחקו לו במנעדים הגרוניים? ובעיקר, מדוע הוציאו קליפ שמתאים להווי חייו של בחור בן 20 ולא לאדם בגילו של לוזון? יש להניח שהוא מנסה, באמצעות השיר, להגיע לקהל הצעיר, לשוק האירועים הפרטיים ואולי לחזור לימים בהם הרקיד מדינה שלמה בלהיט המחאה "איזו מדינה". חבל רק שאינו מבין שבגילו ועם המתחרים הצעירים והאטרקטיביים בשוק, זה פשוט כבר בלתי אפשרי.

מוטב שלוזון ישכיל ליצור מוזיקה שתהלום את גילו ולא תבייש את נעוריו. ולכן, מדובר בשיר שאני בטוח שגם לוזון עצמו יעדיף לשכוח ובוודאי לא כזה שיביא לו עדנה מחודשת. ממנו, וזאת לגמרי מחמאה, אנחנו מצפים להרבה יותר מזה - כי בניגוד לכל אותם זמרי ליגה ז', הוא במעמד-על בפני עצמו, שרק מחכה לגילוי מחדש.

זולגות הדמעות מעצמן

את משה כהן ראיינתי בהרחבה למדור, ערב חזרתו למוזיקה אחרי שנות שתיקה רבות. כהן, מהזמרים המצליחים בז'אנר הטורקי-בכייני בשנות ה-90 מנסה מאז לחזור לתעשייה ומגלה כי שנות הדיכאון שהיו בתקופתו התחלפו ב"כפיים" שאינן הסגנון שמתלבש על הגרון הענק שלו.

השבוע הוא משחרר סינגל שלישי מהאלבום בשם "עולם הפוך" עם קליפ שקיבל השראה מאותה תקופה (ים, בכי, בחורה ברקע) ומקווה לכבוש בעזרתו את שוק החתונות. מעניין לראות מה תהיה מידת ההצלחה של כהן, שכן הוא מסמל תקופה שנעלמה ומנסה כעת לעשות קאמבק. המדור מבטיח להמשיך לעקוב אחריו. מופע השקת השיר עם מיטב להיטיו הישנים של כהן יתקיים ב-24 בדצמבר במועדון "המסבאה" בנמל תל-אביב.

יהלומן ביום, זמר בלילה

אבי קורן חי בבלגיה מאז היה בן 6, לשם עברה המשפחה מנהריה בעקבות עבודתו של האב - סוכן שחקני הכדורגל, דוד קורן. למרות המרחק מאגן הים התיכון, הוא מוציא שיר חדש אחת לכמה שנים ומקווה שאולי בעזרתו תהיה לו סיבה לחזור לארץ בתור זמר מזרחי מצליח.

אבי קורן "אין בי הכל". מילים ולחן: אלי קשת וגילי זכאי 

קורן (27) כבר לא ילד. הוא עובד בתור יהלומן אך עדיין, התשוקה למוזיקה לא מניחה לו. באופן אישי התחברתי פחות לשיר החדש שיצא השבוע בשם "אין בי הכל" ובעיקר לקולו של קורן בו, כיוון שלשיר אין שום מקצב והטקסט בנאלי. ייתכן והוא מתאים יותר לסגנון הבלדות הקיטשיות שמצליחות שם בארץ הפלמית עם ההשפעה הצרפתית הבולטת, אבל לא לשוק המזרחי בישראל.

היפה והערס דמיקולו

בתור מי שהתמכר לעונה הקודמת של "היפה והחנון" וחשב שליטל סמדג'ה היא הבחורה הכי מצחיקה בעולם, ציפיתי בוודאי כמוה שאחרי התוכנית היא תפרוץ בענק ותמשיך לככב בחיינו. הגוף הלוהט יחד עם האישיות הכובשת, כמעט ולא הותירו ספק לגבי הישרדותה בים פליטי הריאלטי הרבים.

לצערי התבדיתי וכנראה שהמלהקים השונים לא הסכימו איתי, וחבל. השבוע היא מככבת בקליפ ראשון של ערס דמיקולו בשם שי שער לשיר "בא לי טוב", ולמזלה היא מצליחה להישאר בובה של בחורה גם בזוועתון הזה. אולי היא לא העיפה לי את הסכך ללפלנד אבל ללא ספק הצליחה להותיר טעם של עוד. איך השיר עצמו? ממש לא בא לי טוב.