שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מי צריך להגיש הצהרת הון? מדריך

    רשויות המס בוחנות היטב את הנכסים שצברנו כדי למנוע הכנסות לא מדווחות. הצהרת ההון מסייעת להם לעקוב אחר ההכנסות ולגלות פערים "בלתי מוסברים". מי מחוייב למלא הצהרה כזו ואיך עושים זאת? צעד אחר צעד

    במשק הישראלי מתגלגלים עשרות מיליארדי שקלים שאינם מדווחים לרשויות המס ונחשבים "כסף שחור". אחת הדרכים של רשויות המס למנוע גלגול של כסף שחור המופק מהכנסות שאינן מדווחות, הינה על ידי חובת הגשת "הצהרת הון".

     

     

    וכך, אחד המפגשים הראשונים של בעל עסק עם רשויות המס קורה, כאשר הוא נדרש למלא הצהרת הון. המסמך המדובר, מעצם שמו, מעלה ברובנו חששות, מאחר שאין אנו נוטים (במרבית המקרים) לראות ברכוש שלנו "הון" ולעובדה שפעולות מסוימות דורשות דיווח.

     

    כאשר מגיעה הדרישה למילוי הצהרת הון, מתגלה לעיתים שלא קיים מתאם בין הצהרה קודמת או דיווחים בפועל, ובין נכסים והכנסות שהצטברו לנו ברבות השנים. 

     

    להצהרת ההון הראשונה חשיבות עצומה, שתשליך מעתה ואילך על מערכת היחסים העתידית עם רשויות המס. במקרים של טעויות "צורמות", נוקטות רשויות המס בצעדים חמורים לטיפול בתופעה.

     

    מהי הצהרת הון ולמי מיועדת?

    בדרך כלל, עצמאי או בעל חברה נדרש להגיש לרשויות המס בישראל דיווח שלם, אחת ל- 3 או 5 שנים, על כלל התחייבויותיו ונכסיו, הן שלו והן של משפחתו (כולל ילדים עד גיל 18). דיווח זה נקרא הצהרת הון, שהיא הכלי של רשויות המס לבדוק את נכונותם ושלמותם של דיווחי הנישום על הכנסותיו בדו"חות השנתיים.

     

    במקרים מסוימים גם שכיר נדרש למלא הצהרת הון. למשל, שכיר המחזיק מניות רבות בחברה בה הוא עובד, יידרש להגיש הצהרת הון. גם שכיר אשר בעברו היה עצמאי, ידרש להגיש את המסמך.

     

    המקרים בהם שכיר נדרש למלא הצהרת הון בודדים, אך כיום ידוע כי פעילות פיננסית יוצאת דופן, מושכת את תשומת לב רשויות המס, וכך גם שכיר המרוויח משכורת ממוצעת עלול להידרש להכין הצהרת הון.

     

    איך משמשת הצהרת ההון את רשויות המס?

    מס הכנסה משווה בין הצהרות ההון שהוגשו על מנת למצוא הבדלים בין אחת לשנייה. הבדיקה נעשית על ידי השוואת הון בין 2 תקופות, תוך התייחסות להכנסות נטו, הוצאות מחיה, השקעות, רכישת נכסים, וכמו כן להלוואות שניטלו, מענקים שהתקבלו וכד'.

     

    הפרשים לא מוסברים בין הצהרות הון עוקבות, מעוררים את רשויות המס לחקור ולבדוק את הסיבות להפרשים, והן עלולות למסות את אותו מגיש ההצהרה בגין "הפרש הון" לא מוסבר, תוך חשד להעלמת הכנסות. לדוגמה, אדם אשר חל גידול משמעותי בנכסי נדל"ן שברשותו, בעוד הוא משתכר משכורת ממוצעת למשק, יידרש להסביר את מקור המימון לנדל"ן שנוסף. באמצעות הצהרת ההון, יכולות רשויות המס "לעלות" על הכנסות נוספות של אותו אדם, אשר לא דווחו (כגון: הכנסות משכ"ד לאדם אשר מחזיק בבעלותו יותר מדירה אחת וכד').

     

    רק לפני מספר חודשים הפכתי לעצמאי. האם עליי להגיש הצהרת הון?

    את הדרישה הראשונה להגשת הצהרת הון, יקבל לרוב אדם, עם המעבר למעמד של נישום, החייב להגיש דוח שנתי על הכנסותיו (כגון: נישום שפתח עסק עצמאי או שכיר שהפך לעצמאי). הצהרת ההון הראשונה היא החשובה ביותר מכל הצהרות ההון הבאות אחריה, וזאת מאחר שהיא מהווה בסיס לכל הבדיקות שיבואו בשנים הבאות. לאור זאת, חשוב מאד להקפיד ולמלא את הדו"ח כראוי מבלי להחסיר נכסים מחד, ולא להגדיל את הנכסים באופן מלאכותי, מאידך. לשם כך, רצוי להיעזר בבעל מקצוע אשר יוכל לסייע ברישום אופטימלי של הנכסים.

     

    מהן הדרישות המופיעות בהצהרת ההון?

    ניתן לומר במילים פשוטות כי הצהרת ההון נחלקת לשני חלקים – הון הקשור בבעלות (מלאה או חלקית) והון אישי של המצהיר ומשפחתו, כאשר בכל אחד מחלקים אלו חשוב למלא את הפרטים הדרושים באופן מדויק. מספר סעיפים שונים בטופס הצהרת ההון, עוסקים בנכסים ובהתחייבויות השונות אשר יכולים להיות בבעלותו של אדם. למשל, הון המושקע בעסקים כמו שותפות בחברה, מגרשים ו/או מבנים בבעלות אישית או בבעלות העסק, שטחים, מכונות או רכבים המשמשים את העסק וכו'.

     

    עוד דרישות המופיעות במסמך הן הצהרה מלאה על חשבונות הבנק, קופות גמל וקרנות השתלמות, תשלומים קבועים ותשלומים עתידיים, חובות, חסכונות, ניירות ערך, כספות ועוד.

     

    לאחרונה קיבלתי שוב בקשה למלא הצהרת הון, אך איני זוכר מתי מילאתי את הצהרת ההון האחרונה ומה מילאתי בה?

    פער בין שתי הצהרות הון עלול לעלות ביוקר. הכנת הצהרת הון איננה עניין מסובך, אולם לשם כך נדרשת עין בוחנת ומיומנת על מנת לאתר את כל ההשקעות, הרכישות והמכירות אשר בוצעו בתקופה שבין 2 הצהרות הון עוקבות. מידע זה יכול להימצא במסמכים רבים וישנים שלעיתים נראים חסרי משמעות.

     

    על מנת שלא להיקלע לסבך שאלות על ידי הרשויות יש לבחון את הנתונים המדווחים למס הכנסה במסגרת הצהרת ההון. יש לערוך השוואה בין 2 הצהרות ההון האחרונות ולראות אם דיווחי ההכנסות במהלך התקופה תואמים לגידול ההון המדווח. כמו כן, יש לבחון האם כל הרכישות והמכירות בתקופה דווחו כראוי. במקרה של הפרש הון, יש לאתר את הסיבות לכך בתוספת מסמכים רלוונטיים, כדי להיות מוכנים לכל שאלה שתעלה.

     

    חוסר הסבר יכול לעלות ביוקר

    פלוני הגיש שתי הצהרות הון. הראשונה בשנת 1992 והשניה בשנת 2005. כאשר מס הכנסה השווה בין שתי הצהרות ההון, גילה פקיד השומה גידול בנכסי הנישום ללא הסבר - מהיכן הכסף שהובא להשקעה בנכסים. פקיד השומה טען כי בהצהרת ההון הראשונה לא דווחו כל הנכסים וכי ההכנסות שדווחו על ידי הנישום בדוח השנתי מידי שנה ומקורות ההכנסה האחרים שדווח בהצהרת ההון, לא היו מספיקות כדי להסביר את המקור לכסף אותו ניתן היה להשקיע בנכסים.

    על כך נקבעה לו שומה ונדרש לשלם מס נוסף.

     

    בשלב הראשון של הדיונים הציע פקיד השומה לאזרח פשרה, לפיה ישלם סכום של 200 אלף שקל בשל הפרשי ההון הבלתי מוסברים, אלא שהאזרח סירב לקבל את הפשרה. בעקבות כך, פקיד השומה טען כי לאחר הסירוב להסכם הפשרה, הוא בדק ביסודיות את נכסי המערער ולכן העמיד את השומה על סך של 2 מיליון שקל.

     

    בית המשפט המחוזי בחיפה שדן במחלקות לאחרונה קבע כי "התנהלות לפיה עולה הצעה בשלב א' של הדיונים על ידי רשות מס נמוכה באופן משמעותי מן השומה המוצאת בשלב ב' של ההליך השומתי, אינה ראויה, ובמידה רבה מבססת טענה כי התנהלות של אותה רשות, אינה רצינית". בסופו של דבר, דנה השופטת בעניינים לגופם, בדקה את הטענות ואת הראיות וקיבלה את שומת פקיד השומה בחלקה.

     

    נראה, כי לעיתים הפרשי הון קטנים שיכולים להיות מוסברים בקלות בהתאם לרמת החיים של הנישום, עיסוקיו ומצבו האישי, ואשר אינם מוסברים מסיבות כאלה ואחרות, יתכן ויקבלו ביטוי בצורה של תוספת מס שרירותית ומופרזת. אין לקבל זאת כמובן מאליו, שכן לכל ערעור יש סיכוי להתקבל.

     

    למה חשוב לשים לב בהכנת הצהרת הון?

    1. נכסים והתחייבויות ירשמו בערכם הנומינלי (ערכם ההיסטורי) ולא על פי שווים במועד הדוח. כלומר, נכס שנרכש בשווי מסוים יוצהר באותו השווי המקורי ולא בשווי הנוכחי שלו.

     

    2. כדאי באופן קבוע לשמור מסמך המעיד על פעילות פיננסית לפחות ארבע שנים אחורה ובמידת האפשר אף יותר. בעיקר יש לשמור את כל המסמכים של פעולות בלתי שגרתיות שבוצעו, קבלת כספים ממקורות שונים (קבלת נכסים בירושה, מתנה וכד'), וכן על הכנסות/מתנות בגין ארועים, כגון: חתונה. מסמכים אלו יהוו אסמכתאות להסברים בדבר גידול בהון.

     

    3. יש לצרף את המסמכים הרלוונטיים לכל נכס או התחייבות המדווחים בהצהרת ההון (אישורי יתרה מהבנק, חוזי רכישה/מכירה וכד').

     

    4. יש לשים לב כי גם התשלומים הבאים מהווים "הוצאות" לצורך הצהרת ההון: א. תשלומים לביטוח לאומי. ב. הוצאות שתואמו לצרכי מס הכנסה בדוחות השנתיים. ג. ריבית המשולמת על המשכנתא. ד. תשלומים לקרנות השתלמות, קופות גמל וכד'.

     

    5. הכנסות פטורות משכר דירה משמשות אף הן כמקור הכנסה ויש לדווח עליהן.

     

    6. מס הכנסה מקבל מידע ממאגרי מידע שונים (ביטוח לאומי, מיסוי מקרקעין, משרד הרישוי, בנקים ועוד), ובאפשרותו לדעת על נסיעות לחו"ל של בני המשפחה, שיפוצים שנערכו, הרחבות בניה, רכישות ומכירות. יש לשים לב ולדווח על כל המידע האמור בצורה מהימנה.

     

    7. יש לדווח אף על נכסים בחו"ל. למס הכנסה יש תוכניות ודרכים "לעלות" על מידע זה.

     

    8. יש לשים לב ולדווח אף על מזומנים בבית או בכספת, על תכשיטים וחפצי ערך אחרים.

     

    9. יש לדווח על מתנות שהתקבלו מבני משפחת ואחרים. רצוי לתאם שהמקבל והנותן ידווחו במקביל על המתנה שהועברה. בידי המקבל, הרי שהמתנה מהוה מקור לגידול בהון, ואצל המקבל יש לבדוק האם יש מקור למתנה.

     

    10. כאשר נכסים מצויים בידי ילדים מעל גיל 18 אשר אין בידיהם הכנסות או שהכנסתם נמוכה, מס הכנסה יכול לשייכם להוריהם, בעלי ההכנסה, ועל כן יש לשקול להוסיפם בהצהרת ההון.

     

    רו"ח דב ויינשטיין עומד בראש פירמת דב ויינשטיין ושות' רואי חשבון, משרד המתמחה ביצוג חברות ישראליות וחברות זרות בישראל, בעסקאות בינ"ל, נאמנויות ומיסוי בינ"ל


    פורסם לראשונה 12/12/2011 22:04

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האם יש לכם הסבר משכנע לתוספת השמנה בחשבון הבנק?
    צילום: Shutterstock
    רו"ח דב ויינשטיין
    צילום: שי רדושיצקי
    מומלצים