מצטיין הסיבוב הראשון: אבי לוזון / טור

אבי לוזון ומישל פלאטיני חברים טובים. לכן אין זה פלא ששניהם שותפים השנה לשמחות דומות. אפואל ניקוסיה הקפריסאית הפכה את "מסלול האלופות" של האיש החזק באופ"א להצלחה מסחררת בצ'מפיונס, בזמן שעירוני קריית שמונה הוכיחה שהמהפכה של האיש החזק בהתאחדות לכדורגל, הושלמה.

עוד ב-ynet ספורט

• על סף רתיחה / אריק מליניאק על היחסים בין בלאט למכבי ת"א
• כריס פול לקליפרס? בלייק גריפין מסתדר גם בלעדיו
• הקרב על אירופה: מכבי חיפה רוצה להתאושש מול שאלקה
• הנבחרים: המצטיינים, האמיתיים, של הסיבוב ה-1
  

בין כל הביקורות והטרוניות, והן כמובן רבות ואפילו בלתי ניתנות לספירה, ראש ממשלת הכדורגל הצליח לבצע מה שרבים לפניו לא עשו – לחולל שינוי. לא משנה אם לרעה או לטובה, שינוי נעשה. כל מה שדמיינו או פחדנו ממנו, מתרחש בימים אלה ממש. המשמעות האמיתית של 16 קבוצות בליגה אחת, נחזית לפנינו. רן בן שמעון מוליך את הליגה, יוסי מזרחי והאקדמיה של מ.ס אשדוד במקום השלישי, הפועל עכו דולקת אחריה ואפילו העולה החדשה מעירוני רמה"ש בצמרת.

שני החברים הטובים מבסוטים. למה לא? אבי לוזון ומישל פלאטיני(באדיבות אתר ההתאחדות לכדורגל)

הרי שנים התלוננו כי מאבק האליפות ידוע מראש וסגור בין 3-4 מועדונים, או על כך שהכדורגל שלנו נע כולו בין אזור חיוג 02 ל-03. כל זה השתנה. סיבוב דלוח

 מבחינת איכות, הפך בליל שני האחרון למשני בלבד, נוכח ההתרגשות והאושר מהצלחת קריית שמונה, עם כל המשתמע מכך.

הסיבות להתרוממות הרוח ברורות וגלויות: חלוקה מאוזנת של נקודות בין קבוצות בינוניות שוות ברמתן, נהירה המונית של מיטב בנינו אל מעבר לים, ירידה משמעותית ביכולת קבוצות הביניים הישנות (מכבי פ"ת, בני יהודה, הפועל ב"ש) וכמובן, היחלשות הגדולות. מי מטעמים מקצועיים (מכבי חיפה), כלכליים (בית"ר), או ניהוליים (מכבי ת"א).

לאחר שתי עונות וחצי של ניסוי וטעייה, זה הזמן לעצור ולהסתכל אחורה. קחו את הסיבוב הנוכחי של 2011/12, את הדרמה העצומה בעונת הקיזוז הראשונה, או המתח במחזורי הסיום בזו שאחריה, ותגיעו למסקנה שאולי פעם אחת, רק אחת, עשה אבי לוזון משהו נכון. כזה ששווה מחמאה.

ומה בנוגע לעובדה שאת כל היופי הזה אף אחד כבר כמעט לא רואה? עזבו, למה להרוס את החגיגה.