הרעיב, התחמש וחגג. חייו ומותו של קים ג'ונג איל
רודן צפון-קוריאה היה מהאכזריים שידעה האנושות. הוא כלא מאות אלפים ממתנגדיו במחנות ריכוז והעביד אותם למוות, פוצץ מטוסים ובניינים על יושביהם, והעדיף להשקיע כסף בגרעין ובבניית הצבא החמישי בגודלו בעולם כשעמו גווע ברעב. בינתיים ניהל חיי מותרות כמו שרק דיקטטורים יודעים עם יין, סרטים ומרק כרישים
גם בשעה שהעולם סביבו השתנה, רודנים נפלו ומהפכות צלחו, מנהיג צפון-קוריאה המנוח, קים ג'ונג איל, המשיך למשול בארצו באופן יציב ואיתן, תוך שהוא נהנה משליטה מוחלטת בבית ומותיר את שאר העולם "על קוצים" על ידי שימור תוכנית הגרעין שלו. הוא ירש את ההנהגה מאביו, הוביל את צפון-קוריאה בימים של רעב קשה וקטלני, ותסכל את ארצות הברית ושאר מעצמות העולם בסבבי שיחות שהופסקו והתחדשו שוב ושוב בנוגע לדרישה הבינלאומית שיזנח את תוכנית הגרעין בתמורה למזון וסיוע חוץ נוסף.
סופו של רודן: רודן צפון קוריאה, קים ג'ונג איל, מת בגיל 69
קים היה אחד השרידים האחרונים של המלחמה הקרה, שהסתיימה שנים קודם לכן ברוב חלקי העולם, והבוקר (יום ב'), הכריזה הטלוויזיה הממלכתית בארצו על מותו אחרי 17 שנה בשלטון. "המנהיג היקר" של המדינה, כפי שכונה, סבל לפי הערכות במערב מסוכרת וממחלת לב. הוא מת בגיל 69, אחרי שלדברי פיונגיאנג לקה בהתקף לב במהלך נסיעה ברכבת.
החתירה ארוכת השנים של קים ג'ונג איל לנשק גרעיני והאיומים החוזרים ונשנים של צבאו על דרום-קוריאה וארה"ב זרעו חשש כי מלחמה עלולה לפרוץ שוב בין שתי הקוריאות, כפי שקרה ב-1950, או שצפון-קוריאה תספק נשק להשמדה המונית
לארגוני טרור. קים ג'ונג איל ירש את השלטון מאביו, קים איל סונג, אחרי שזה מת ב-1994. הוא טופח במשך 20 שנה להוביל את המדינה הקומוניסטית שנוסדה על-ידי אביו לוחם הגרילה שהפך לפוליטיקאי, ושנבנתה לפי עקרון ההסתמכות העצמית.
מעט מאוד פרטים ידועים בוודאות על המתרחש בצפון-קוריאה, אחת המדינות המבודדות והמסוגרות ביותר בעולם, ולא הרבה ברור בנוגע לאיש שנודע כ"מנהיג היקר". לפי האגדה הצפון-קוריאנית, קים נולד ב-1942 בהר פאקטו, אחד האתרים שבהם מתגאה צפון-קוריאה יותר מכול, לידה שהביאה עמה בשורה מהשמיים בדמות שתי קשתות וכוכב חדש בוהק. לפי רישומים סובייטיים, עם זאת, הוא נולד בסיביר ב-1941.
אביו, קים איל סונג, שבמשך שנים נלחם מבסיס ברוסיה למען עצמאות קוריאה מהשלטון הקולוניאלי של יפן, עלה לשלטון אחרי שחזר לקוריאה ב-1945 בעקבות התבוסה היפנית במלחמת העולם השנייה. כשחצי האי מחולק לאזור בניהול הסובייטים בצפון ואזור אחר בניהול אמריקני בדרום, קים איל סונג התמנה לשלטון כמנהיג הראשון של צפון-קוריאה ב-1948. במקביל, סינגמן רהי הפך לנשיא הראשון של דרום קוריאה.
צפון-קוריאה פלשה לדרום ב-1950, מהלך שהביא לפרוץ מלחמת קוריאה שנמשכה שלוש שנים, ושבה נהרגו מיליוני
אזרחים. חצי האי נותר מחולק על ידי שטח מפורז שעודנו אחד האזורים המאובטחים ביותר עד עצם היום הזה. בצפון, קים איל סונג הטמיע אידיאולוגיה סטליניסטית עם פולחן אישיות שליווה אותו ואת בנו. דמויותיהם השקיפו מכרזות ענק על בניינים בצפון-קוריאה ומדש חולצתו של כל צפון-קוריאני צייתן.
קים ג'ונג איל התחנך באוניברסיטת קים איל סונג בפיונגיאנג, ובהיותו בן 33 מינה אותו אביו ליורשו. עוד לפני שעלה לשלטון, ניכרו הסימנים כי קים ג'ונג איל ישמר, ואולי אף יקצין, את שלטון הברזל של אביו. דרום קוריאה האשימה את קים ג'ונג איל בעמידה מאחורי מתקפת פצצות בבורמה (כיום מיאנמר) ב-1983, שבה נהרגו 17 פקידי ממשל דרום-קוריאנים. ב-1987 פיצוץ מטוס דרום-קוריאני גרם למותם של 115 בני אדם, וסוכן צפון-קוריאני שהודה כי הטמין את הפצצה אמר כי קים ג'ונג איל עצמו הורה להפיל את המטוס.
זיכה את צפון קוריאה בתואר "חברה בציר הרשע"
קים ג'ונג איל עלה לשלטון ב-1994 אחרי מות אביו, והתמנה ליו"ר ועדת ההגנה הלאומית, מפקד "צבא העם הקוריאני" וראש מפלגת הפועלים השלטת. עם זאת, הוא הכתיר את אביו ל"נשיא לנצח נצחים". הוא דבק באדיקות במדיניות של "הצבא לפני כל דבר אחר" שהנהיג אביו, והקדיש את רוב המשאבים הנדירים של ארצו לכוחותיו החמושים, אפילו בשעה שבני עמו סבלו מרעב ממושך. הוא בנה את הצבא החמישי בגודלו בעולם.
קים ג'ונג איל ביקש גם לבנות לארצו ארסנל גרעיני, ומהלכו זה הגיע לשיא כשביצע את הניסוי הגרעיני הראשון של צפון-קוריאה בפיצוץ תת-קרקעי באוקטובר 2006. ב-2009 ביצע ניסוי גרעיני שני, מהלך שהוליד סנקציות על ארצו מצד מועצת הביטחון של האו"ם. כשהם מודאגים מצעדיו, מנהיגי האזור פתחו עמו במשא ומתן לזניחת תוכנית הגרעין בתמורה לסיוע חוץ, ובשנת 2007 צפון-קוריאה אף חתמה על הסכם בנושא, שיישומו החל בשנה שלאחר מכן. עם זאת, התהליך נקלע לקיפאון. לפי דיווחים, בהמשך ניצלה פיונגיאנג את הידע הגרעיני שלה כדי לסייע לתוכניות הגרעין של איראן וסוריה.
צפון-קוריאה זקוקה לסיוע חוץ אולי יותר מכל מדינה אחרת בעולם. בשנות ה-90 גרמו שיטפונות להרס נרחב באזור ההררי של המדינה הראוי לעיבוד, והותירו מיליונים סובלים מרעב קשה. בעקבות הרעב, מספר הצפון-קוריאנים הבורחים מארצם דרך סין גדל באופן משמעותי, ורבים מהפליטים הצפון-קוריאנים סיפרו על מחסור חמור במזון, רדיפות פוליטיות ופגיעות קשות בזכויות אדם.
גורמים רשמיים בפיונגיאנג הכחישו את הדברים, אך עדויות הגיעו בין השאר על מחנות מעצר שבהם כלואים מאות אלפי צפון-קוריאנים החשודים כי הם או קרוביהם פעלו נגד המשטר. שם, סיפרו פליטים, הם מועבדים בפרך עד מותם או עד שהם "חוזרים לדרך הישר", ונדרשים בין השאר לשנן את כתביו של קים ג'ונג איל.
קים נהג להאשים את ארה"ב בבעיותיה של ארצו, והמשטר בפיונגיאנג לעג לבת בריתה, דרום-קוריאה, וכינה אותה "בובה" של מעצמת העל המערבית. נשיא ארה"ב, ג'ורג' וו' בוש, הגדיר ב-2002 את צפון-קוריאה כ"חברה בציר הרשע" שכלל אז גם את איראן ועיראק. בהמשך תיאר את קים כ"עריץ" שהרעיב את בני עמו כדי שיוכל לפתח נשק גרעיני. "קים ג'ונג איל הוא אדם מסוכן. מדובר באדם שמרעיב את בני עמו. יש לו מחנות ריכוז עצומים, ויש חשש בנוגע ליכולת שלו לפתח נשק גרעיני", אמר בוש ב-2005.
קים הוא מנהיג אניגמטי, אולם עריקים מצפון-קוריאה תיארו אותו כנואם רהוט ובלתי נלאה, במיוחד בפני היחידות הצבאיות שהיוו את בסיס התמיכה בו. ההזדמנות הטובה ביותר של העולם לנעוץ מבט חטוף בקים ג'ונג איל הייתה בשנת 2000, כשהמדיניות הפייסנית והליברלית של ממשלת דרום-קוריאה באותה העת הובילה לפסגה ראשונה והיסטורית בין שתי הקוריאות ולתהליך שיתוף פעולה חסר תקדים ביניהן. פסגה נוספת נערכה בשנת 2007, אולם תקופת העדנה ביחסים בין המדינות הסתיימה בתחילת 2008, כשלי מיונג-בק השמרן התמנה לנשיא דרום-קוריאה תוך שהוא מבטיח עמדה נוקשה יותר נגד צפון-קוריאה.
אל מול הטענה כי קים היה מנהיג "מוזר", מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר, מדלן אולברייט, תיארה אותו כאדם אינטליגנטי ומעודכן היטב. היא אמרה כי ניהלה עמו דיונים נרחבים במהלך ביקוריה בפיונגיאנג בתקופת ממשלו של הנשיא האמריקני ביל קלינטון.
אהב כדורסל, מכוניות, סרטים - ונשים
לפי דיווחים, לקים היו תחומי עניין רבים, בהם כדורסל מקצועי, מכוניות וסרטים זרים. עוד דווח כי הוא יצר כמה סרטים צפון-קוריאניים, בעיקר סרטים היסטוריים עם גוון אידיאולוגי. מפיק קולנוע דרום-קוריאני אף טען כי קים ג'ונג איל חטף אותו ואת רעייתו השחקנית המפורסמת בשלהי שנות ה-70 לצפון-קוריאה כדי ליצור עבורו סרטים במשך עשור. בהמשך הצליחו בני הזוג לברוח מהסוכנים הצפון-קוריאנים שעקבו אחריהם במהלך ביקור באוסטריה.
קים ג'ונג איל נהג לנסוע לחו"ל רק לעתים רחוקות, וגם אז - רק ברכבות בגלל פחד כביכול מטיסות. פעם אחת הוא עשה את כל הדרך למוסקבה, בירת רוסיה, ברכבת יוקרתית, תוך שהוא מספק את התאווה שלו לאוכל טוב לאורך הדרך. הסיפורים על מנהגיו הראוותניים של קים בנסיעה ההיא באו מקונסטנטין פוליקובסקי, שכיהן כשליח הנשיאותי הרוסי לצפון-קוריאה וכתב ספר על מסע הרכבת של קים ברוסיה באוגוסט 2001. פוליקובסקי, שליווה את מנהיג צפון-קוריאה, סיפר כי ברכבת של קים ג'ונג איל, שהורכבה מ-16 קרונות, ניתן היה למצוא ארגזים של יין צרפתי. לובסטרים חיים נשלחו מראש לתחנות.
טבח יפני טען לאחר מכן כי הוא היה השף הפרטי של קים לענייני סושי במשך עשור, וכתב כי לשליט צפון-קוריאה היה מרתף יינות שבו היו כ-10,000 בקבוקים וכי בנוסף לסושי, קים אהב לאכול מרק עם סנפירי כרישים. "הסעודות שלו התחילו בדרך כלל בחצות הלילה ונמשכו עד הבוקר. הארוכה שבהן נמשכה ארבעה ימים", סיפר השף המכונה קנג'י פוג'ימוטו.
לפי ההערכות, בשנים האחרונות מיתן קים ג'ונג איל את אורח חייו התאוותני. מצבו הזוגי לא היה ברור, אך נראה כי הוא
התחתן פעם אחת והחזיק לפחות שלוש בנות זוג אחרות. הוא הביא לעולם לפחות שלושה בנים עם שתי נשים, ואשה שלישית ילדה לו בת.
בנו המבוגר ביותר של קים ג'ונג איל, קים ג'ונג נאם, הוא בן 38, ומעריכים כי הוא איבד את תמיכתו של אביו אחרי שנתפס מנסה להיכנס ליפן עם דרכון מזויף בשנת 2001 בטענה שהוא רוצה לבקר באתר של דיסני בטוקיו. שני בניו האחרים, קים ג'ונג צ'ול וקים ג'ונג און, בשנות העשרים לחייהם. קים ג'ונג און הוא שמונה ליורשו. לפי דיווחים, אמם של השניים מתה לפני כמה שנים.
לפנייה לכתב/ת 
