לא רק חיי אדם: האמוניה במפרץ - איוולת כלכלית

תושבי חיפה וארגוני סביבה דורשים כבר שנים לסגור את מיכל האמוניה שבמפרץ, עקב חשש לאסון המוני כתוצאה מהתפרצות של החומר המסוכן והרעיל. הטענה העיקרית נגד העתקת המיכל נשענת על העלויות הגבוהות הכרוכות בכך. אולם, בדיקה שערכה עמותת "צלול" מגלה כי העלות שתוטל על היזמים ועל הציבור במקרה כזה, תהיה קטנה במאות מיליוני שקלים מהנזק הצפוי במקרה של אסון.

• התנועה הירוקה: "בטוחים שמיכל האמוניה יפונה"
• עיריית חיפה בביהמ"ש: לסלק את מיכל האמוניה
• אזרחי ישראל, יש לכם פצצה מתקתקת בחצר
  

בעמותה מציינים שהמשמעות של פריצת אמוניה מהמיכל כתוצאה מרעידת אדמה, תאונה, פגיעת טיל או אירוע טרור, עלולה להיות להביא להרוגים רבים לגרום נזק אדיר הנאמד במיליארדים. לדבריהם, סגירת המיכל או העתקתו, תסיר את אי הוודאות והפחד בהם חיים כיום תושבי האזור, והמהלך אף עולה בקנה אחד עם תחשיבים כלכליים השומרים על טובת הציבור.

מהבדיקה שערכה העמותה עולה כי עלות הקמת מתקן לייצור אמוניה בדרום הארץ על ידי חברה פרטית, נעה בין 250 מיליון דולר ל-650 מיליון דולר, תלוי בטכנולוגיה בה נעשה שימוש. עלות כריית מנהרה להטמנת אמוניה נעה בין 80 ל-150 מיליון דולר. 

לא רק מיכל אמוניה - המפעלים במפרץ חיפה:

לדברי היועץ הכלכלי של העמותה, ד"ר בועז ברק, הגורמים המטפלים בנושא המיכל מתחלקים לשניים: חלק טוענים כי הוא מהווה פוטנציאל לפגיעה בעשרות אלפי אנשים ונזק כלכלי של מאות מיליארדי שקלים, בעוד שאחרים סבורים שעשרות בני אדם ייהרגו והנזק יעמוד על מאות מיליונים בלבד. "במקרה כזה של חוסר ודאות, על הציבור לבטח את עצמו באמצעות נקיטת אמצעים שיסירו מעליו את הסיכון בנפש וברכוש - סגירת המיכל והקמת חלופה", אומר ברק.

לטענתו, הקמת מתקן לייצור אמוניה בדרום הארץ תתרום לעצמאות ההספקה, תחסוך בעלויות הובלה ותספק מקומות עבודה חדשים. בתמורה, כל שיוטל על המדינה, לדבריו, הוא להכיר בזכויות המפעל תחת חוק עידוד השקעות הון החדש, לפיו על המפעל להוכיח שיפור בכושר הייצור של משק המדינה, שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בסביבה הבינלאומית, יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים וברי קיימא ועידוד הפריפריה.

פונציאל לפגיעה ב-100 אלף בני אדם

האמוניה נחשבת מוצר חיוני למשק ומשמשת חומר גלם בסיסי בתעשיות הדשנים, התרופות, שמרי לחם, מערכות חיטוי ותעשיות נוספות. כמו כן, משמשת האמוניה כחומר העיקרי עבור בתי קירור במפעלים ובמחסני המזון בארץ. יחד עם זאת, האמוניה נחשבת לחומר נפיץ ומסוכן.

מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים נבנה באמצע שנות ה-80, הוא בעל קיבולת של כ-12 אלף טון, כשבפועל מאוחסנים כ-8,000 טון אמוניה. למיכל אין היתר בנייה ואין רישיון עסק מעיריית חיפה, שאף הגישה לאחרונה כתב אישום נגד חיפה כימיקלים בעקבות ניהול עסק ללא רישיון. 

סכנת מיקום המפעלים במפרץ חיפה עלתה למודעות במהלך מלחמת לבנון השנייה, אז הוכח כי מדובר במטרות אסטרטגיות. עם סיום המלחמה הורה המשרד להגנת הסביבה להכין דו"ח בנושא היערכות המתקנים במפרץ נגד סיכונים. הדו"ח, שגובש על ידי ועדה שפעלה תחת האלוף במיל. הרצל שפיר, קבע כי במקרה של פגיעה חמורה במפרץ חיפה או בנמל, עלולים להיפגע כ-100 אלף בני אדם, וכי פגיעה ישירה במיכל האמוניה עלולה להוביל לנזק ברדיוס של יותר משבעה ק"מ ולנפגעים רבים.

באקטובר אשתקד החליט המשרד לבחון חלופות למיקום המיכל. במכרז לבחינת החלופות זכתה חברת "אתוס אדריכלות, תכנון וסביבה", שאמורה היתה להגיש את מסקנותיה בנושא תוך מספר חודשים, אולם מסקנות הבדיקה טרם פורסמו. וכך, מרבית הרשויות לא עושות דבר לפינוי המיכל ממיקומו הנוכחי, זאת למעט, כאמור, עיריית חיפה.

"המחקר מגלה כי העתקת המיכל מחויבת לא רק מבחינה בטיחותית וביטחונית, אלא שזה מעשה נכון מחינה כלכלית", אומרת דליה טל מנהלת קמפיינים בעמותה. "המסקנות ברורות, ובכל זאת - אף אחד לא משתכנע. המתקן נמצא באזור שחשוף לרעידות אדמה ולנפילות טילים, כפי שראינו במלחמת לבנון השנייה, ולכן תקלה היא רק עניין של זמן. אבל כולם ממשיכים בתרחיש של עסקים כרגיל, כשהסיכון ברור כשמש".

ב"צלול" גם קוראים מזה מספר חודשים לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, להורות באופן מיידי על סגירת המיכל ועל הקמת חלופה, אך פניותיהם טרם נענו. "אנו דורשים מהממשלה לקבל את ההחלטה ההגיונית היחידה - לסגור את המיכל. אם כה חשוב שיהיה אמוניה - שייצרו אותה במקום אחר במדינה".