אהבת אמת: פתגמי אהבה במבחן המציאות

בתרבויות שונות נוכל למצוא המון משפטים-שגורים, שלא לומר קלישאתיים, על אהבה ויחסים. כולם מתבססים על "אמיתות אוניברסאליות", שהן בעצם מוסכמות נורמטיביות, שהצליחו להתקבע בדרכים שונות ומשונות ולהפוך לכדי טקסט קצר, קולע ומכונן עבור רוב בני-האדם.

עוד על אהבה בערוץ יחסים:

עכשיו כבר מותר לומר שאתה רוצה אהבה

דור שלם דורש שידוך

אהבה עם סוף ידוע מראש

לב שבור הוא לב שלם: עדיין מאוהב באקסית

שום דיון על יחסים וטקסטים לא יהיה שלם בלי המשפטים האלו, ונדמה שאי-אפשר להתחמק מהם. בין אם נסכים איתם או נתקוף אותם, מתישהו כל מי שכותב, קורא או עוסק ביחסים בצורה זו או אחרת (ובינינו, מי לא?) יתקל בהם אחת לאיזה זמן.

תפקידם של משפטי מפתח, מושגים מקודדים ואמרות כנף הוא, בראש ובראשונה, לעשות לכולנו סדר בחיים. משפטים אלו הם אחד הכלים המרכזיים של התרבות המדוברת בהנחלה של רעיונות וערכים. הם עוזרים לנו לשפוט סיטואציות, מצבים ואנשים, ועל פי רוב הם מעבירים מסר מאוד מתוחכם ומורכב בצורה פשוטה ואוטומטית.

לא פלא אפוא, שאחיזתם בנו כל כך חזקה, עד שלפרקים אנחנו מפנימים אותם עמוק מדי, ולא עוצרים לבחון את מה שהם עלולים לעשות לנו. אם נתבונן עליהם לרגע, וננסה להבין מה עומד מאחוריהם, נגלה שיש בהם יתרונות אך גם חסרונות שצריך לקחת בחשבון כשמפעילים אותם על סיטואציות יומיות. בואו נבחן כמה מהם.

עם אהבה לא הולכים למכולת

מי לא מכיר את המשפט הזה, שמציג בפנינו את הניגוד הקיים, לכאורה, בין אהבה לכסף. הפעם האחרונה שנתקלתי בו הייתה לפני שבוע, כשחבר שפוטר מעבודתו זה מכבר התלונן בפניי על מצבו הכלכלי. כשניסיתי לעודד אותו, הזכרתי לו את הישגיו בעבר, את ניסיונו המקצועי ואת בת זוגו האוהבת והתומכת הנותנת לו גיבוי בזמן שהוא מחפש עבודה חדשה.

בצר לו, הוא שלף את המשפט הזה, וביקש בעצם להגיד לי שהוא לא יכול "ליפול עליה" עם הצרכים הכספיים שלהם. הבנתי אותו, אבל לא יכולתי שלא לשמוע את קולו של האגו הפנימי שמבקש לומר: "איני רוצה שיפרנסו אותי".

באופן אישי אני מקווה שאף אחד לא יקלע למצב הזה שבו עליו להישען ולהיסמך כלכלית על בן/בת זוגו, אפילו לתקופה מוגבלת. ובו בזמן, כשאדם נמצא במצוקה ויש לו מקום בטוח לחזור אליו ולהיעזר בו לפרק זמן מסוים, זה יכול להיות נפלא. במקרה הזה, אמרתי לחבר המדוכא-קלות, עם אהבה אפשר גם אפשר ללכת למכולת.

אהבה לא קונים בכסף

עוד משפט שהתרבות שלנו מתאמצת לקיים ולהנחיל, אף על פי שהעולם השתנה וכיום אפשר למצוא אינספור מערכות יחסים בהן הוא חלק בלתי-נפרד. החל מה'שוגר דדיז' ובנות לווייתם, דרך "נשות פרס" שאנשים עשירים מחפשים לפעמים. כולנו מכירים את האנטיתזה התרבותית לתפישה לפיה אהבה היא דבר חינמי, משוחרר מכבליו של הקפיטליזם.

אנאכרוניסטי ככל שיהיה, יש בו גם משהו נכון, וזאת למרות שהוא שם את האהבה על כף המאזניים כשממולה הכסף: יחסים אמיתיים, שצומחים ממקום פנימי, אוהב ומקבל, אי-אפשר לקנות בכסף. אהבה "על הנייר", נישואים פומפוזיים ויחסים שטוחים ומלאי אינטרסים – אפשר גם אפשר לקנות בכסף, למרות שזהב יתאים יותר למשימה.

נדמה שהן דווקא קנו אהבתן בכסף, או קיבלו כסף עבור אהבתן. המעושרות(צילום: שי ווליץ)

אי אפשר לקנות אהבה, אך אפשר לשלם עליה ביוקר

התרגום המודרני והפחות מוכר למשפט הקודם. משמש במיוחד למצברים של שברון לב, ועל ידי אנשים שאוהבים להרגיש מסכנים. בעיניי אין משפט יותר פאסיבי-אגרסיבי מזה: הוא מניח קורבנוּת של אחד הצדדים, בעוד שתמיד דרושים שניים לטנגו, בעיקר כשמדובר בטנגו יחסי הניצול.

לדעתי, במצבים כאלו אין אשמים – יש אחראיים. למרבה הצער, רוב האנשים לא רואים את עצמם כאשמים, לא כל שכן אחראיים, ולכן המשפט הזה ממשיך להתקיים ולהתפשט בעיקר בדפי הפייסבוק של ילדות בנות 18 ואנשים שטרם התבגרו.

אהבת אמת

כאן מדובר במושג מפתח שרובנו משתמשים בו מבלי להבין, באמת, על מה לעזאזל הוא מדבר. אהבה היא אחד המושגים הקשים להגדרה. למרבה הצער, גם אמת היא מילה מורכבת כשזה מגיע לבני-אדם. האמת של א' אינה בהכרח האמת של ב', מה שמסבך את העניין עוד יותר. כשאנו משתמשים בביטוי "אהבת אמת", אנחנו מיד מאמתים את דבר קיומה של 'אהבת השקר', אותה אחות מרשעת שבשמה אסור לנקוב.

כנראה שאהבת אמת היא זו שעובדת לפי המשפט 'אהבה לא קונים בכסף'', והיא מנותקת מכל אינטרס, פחד, חשש או מכשול. אם מישהו מוצא אהבה כזו, נקייה מכל רבב, חפה מתסביכים, צלקות ילדות ופחדים – הוא לא יצטרך את הביטוי השחוק הזה, השמור לרוב לסרטי וולט דיסני. ברבות השנים השכלתי להבין שברוב המקרים, כשאדם מספר לי על כך שמצא "אהבת אמת" ומשתמש בביטוי המדויק הזה, ימצא את עצמו אחרי כמה שנים עם חבילת טישיו, גלידה וסרטי דיכאון ב-VOD במקרה הטוב, או על מדרגות הרבנות במקרה הרע.

אהבה ממבט ראשון

הציניקנים יעשו ממני קציצות, וסביר להניח שגם אני לא הייתי מאמין שיש דבר כזה, אילולא הוא היה קורה לי כשהמבט שלי תפס את אלון בצד השני של המדרכה. את הקליק הזה אפילו שאון המכוניות של העיר הסואנת ביותר לא הצליח להסוות, ובאותו רגע הרגשתי שני דברים עיקריים: התרגשות עזה מהמפגש עם הבחור שאיתו ידעתי שאני רוצה לחיות, ומבוכה קשה על כך שכל חיי האמנתי ש"אהבה ממבט ראשון" זו המצאה של הולמארק.

האמת היא שזו תופעה מוזרה מאין-כמוה, לא רציונלית בעליל ולפרקים גם מתסכלת מאוד, שבה אתה מרגיש שפגשת את האדם שאיתו תבלה את שארית חייך. למרות שהחיים מלמדים אותנו בדרכם הקסומה והמגעילה ש"בעושר ואושר" לא תמיד עובד, כשאנו מצוידים באהבה הזו שמלווה אותנו, נגלה ש"בעוני ובעושר, בחולי ובבריאות, באש ובמים" דווקא כן.

אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא

תסלח לי זהבה בן, ותסלח לי אמי האוהבת, אבל המשפט הזה מצחיק אותי בכל פעם שאני שומע ממישהו על אהבתה של אמו. אז נכון, רוב האמהות נחמדות, אוהבות, דואגות ומקבלות, גם אם יש להן דרך ממש מחורבנת להראות את זה. אבל אחת לאיזה זמן אני נתקל באמא אחת, מהסוג שאתם בטח מכירים, שגורמת לי להרים גבה או לנגב דמעה.

בעולמנו המלא פלאים ואושר, יש גם אמהות מסרסות, מרעילות, מנצלות, ששולחות את ילדיהן לשנים של תסכולים וחיפוש עצמי, ובו בזמן מספקות תעסוקה למיליוני פסיכולוגים ברחבי העולם. סליחה, אבל אני מעדיף את האהבה שלי נטולת רוע.