שתף קטע נבחר

אין דבר כזה כסף קטן - תפנימו ותחסכו בגדול

הקפה היומי, המתנה הקטנה לילד בסיבוב וה-sale שבדרך, כל אלה ועוד מצטברים למאות ואלפי שקלים מידי חודש. אם נוסיף לכך את הריבית שיכולנו לקבל אם היינו חוסכים את הכסף, נגיע לכרבע מיליון שקל בעשור. איך סותמים את הדליפה?

בשנת 1987 חברת התעופה אמריקן איירליינס החליטה להוציא זית אחד מכל מנה המוגשת ללקוחות בטיסות. החיסכון שנראה זניח במבט ראשון, סייע לה לחסוך הוצאות בהיקף של 40 אלף דולר בשנה. מתברר, שגם בתקציב המשפחתי חסכונות קטנים יכולים לעשות הבדל עצום.

 

 

בכל עשור אנו מאבדים כ-250 אלף שקל בלי לדעת לאן הלך הכסף. הקפה היומי, המתנה הקטנה לילד בסיבוב והקניה הלא מתוכננת ב-sale שנקרא בדרכנו מצטברים לכדי מאות ואלפי שקלים מדי חודש.

 

בדיקה שערכנו בקרב מאה משפחות שהתבקשו לרשום מהזיכרון בצורה המדויקת ביותר את הוצאותיהם, העלתה כי המספרים שרשמו היו רחוקים מאוד מההוצאה שנעשתה בפועל. ההוצאה האמיתית עמדה על כ-2,000 שקל יותר (בממוצע) ממה שהעריכה כל משפחה.

 

בדיקה מעמיקה הראתה כי רוב הפער התרכז בסעיפי המזומן וההוצאות הקטנות, שלא היה להם הסבר - למשפחות היה קשה לשחזר ולהיזכר בעבור מה הוצאו הסכומים הללו. רבים מבני המשפחות הצהירו כי אינם מוציאים כסף על מותרות, אך בדיקה מדוקדקת הראתה כי מדובר בסכומים מצטברים גדולים שהצטברו על הוצאות קטנות שפשוט קשה לזכור.

 

את העובדה שאסור לזלזל בכסף הקטן הפנימו היטב העשירים. על פי מחקר שנערך בארה"ב, עשירים נוטים פי 4 יותר מעניים להשתמש בקופוני חיסכון, גם אם ההנחה אותה הם מעניקים היא של 25 סנט בלבד. לא מדובר במקרה, שכן אם 80% מאותם 2,000 שקל נעלמים היו נחסכים בתוכנית חיסכון, בעוד עשר שנים המשפחה היתה צוברת סכום של למעלה מ-230 אלף שקל.

 

למה אנחנו לא מייחסים חשיבות לכסף קטן?

אנו נוטים שלא לייחס חשיבות לסכומים קטנים וכאשר הסכום נתפס בעינינו כקטן, אין לנו בעיה להוציא אותו. המציאות מראה כי 20 מטבעות של 10 שקל או 10 שטרות של 20 שקל, נוטים "להיעלם" מהארנק מהר יותר מאשר שטר יחיד של 200 שקל. על העיקרון הזה בנויות כל אותן חנויות שמוכרות הכל בדולר או ב-5 שקל. משום, שכאשר מדובר בשקלים בודדים קל לנו יותר להוציא אותם מאשר סכום גדול. גם ההגדרה של מהו כסף קטן היא עניין יחסי. כך למשל, כאשר אנחנו קונים דירה בלמעלה ממיליון שקל, הוצאה של 5,000 שקל נוספים על דלתות אחרות למטבח נראית לנו קטנה וזניחה.

 

בנוסף, החברה שבה אנו חיים היא חברה צרכנית המבוססת על פיתויים. אנחנו רוצים לעצמנו חלק מהשפע שנמצא סביבנו, ומכיוון שהאמצעים זמינים לנו אנחנו מתפתים ובקלות. הנטייה שלנו לעשות עסקאות טובות נכנסת גם היא למשוואה ומקשה עלינו לוותר על ה-sale שבו נתקלנו בדרך.

 

הערך של השקל

דפוסי החשיבה שלנו משפיעים גם הם על ההתנהלות שלנו עם כסף קטן. כילדים, אנו מקבלים מההורים את השקלים שנותרו בארנק, לרוב מבלי שיש לנו סיבה אמיתית להשתמש בהם. יחד עם השקלים הללו אנו מקבלים מההורים את המסר שלשקלים בודדים אין חשיבות או ערך, ומפנימים אותו בעצמנו.

 

גם דרך ניהול הכסף שלנו משפיעה על מידת החשיבות שאנו נותנים לכסף קטן. אחד הכללים לניהול תקציב הוא להוציא לפחות שקל אחד פחות מההכנסה. במקרה זה לשקל בודד יש את הכח להעביר אותנו מחיים בפלוס, לחיים במינוס ועל כן כל שקל הופך חשוב.

 

תכנון כלכלי מקצה סכומים ספציפיים לכל תקציב, ואין שקל שנותר ללא יעד ברור ומובחן. מנגד, כאשר לא מנהלים תקציב ובהעדר גבולות או כללים ברורים, אנו נוהגים להוציא באופן ספונטני סכומים קטנים על כל מיני פינוקים באופן ספונטני ולא מתוכנן.

 

מצב זה מזכיר מאד את האויב הגדול של הדיאטה - הנשנושים הקטנים, שכאשר הקלוריות שלהם נספרות יחד אנחנו מגלים שאותם חטאים קטנים הופכים לבעיה גדולה.

 

על מה אנחנו בעצם מוציאים את הכסף?

ההרגלים שלנו הם המקור למרבית מהוצאות הכסף הקטן שלנו. הוצאות אלו כוללות את העיתון של הבוקר, הקפה והמאפה בדרך לעבודה, ארוחת הצהריים בחוץ, חפיסת הסיגריות היומית, בקבוק השתיה הקלה או המים המינרליים והחטיפים או הנשנושים שמסייעים לנו להתעורר במהלך יום העבודה.

 

כניסה לחנויות הנוחיות, לצורך השלמת מצרכים לבית, נגמרת לא פעם בקנייה נוספת ולא מתוכננת. גם ההיתקלות במבצע ש"אי אפשר לפספס" תסתיים בדרך כלל בקניה, ובטיול עם הילד נפנק אותו במתנה קטנה, פיצה או צ'ופר אחר. אנחנו חשופים לאפשרויות קניה בכל המקומות היומיומיים שבהם אנו מסתובבים, ובסופו של דבר מוציאים במהלך היום המון כסף על "נשנושי תקציב".

 

איך מפסיקים את נשנושי התקציב?

אחרי שהבנו שנשנושי התקציב יוצרים בור גדול, ופוגעים בתוכניות הכלכליות שלנו, שינוי דרך ההתנהלות שלנו צריך להעשות באמצעות יצירת כללים ושמירה עליהם. במקום הוצאה ספונטנית ולא מתוכננת, עלינו להגדיר לעצמנו תקציב ייעודי למטרה זו. מכיוון שקשה יותר להתמיד בשינויים גדולים שקורים בבת אחת, מומלץ להתחיל בקטן.

 

כך למשל, אם נהגתם לקנות בכל יום אוכל בעבודה, החליטו לצמצם את האכילה בחוץ ליום בשבוע ודאגו להביא איתכם אוכל בשאר הימים. אם אתם נוהגים לקנות קפה בדרך לעבודה, רכשו כוס תרמית ותערובת קפה איכותי, והכינו לכם לפני היציאה מהבית כוס קפה טובה.

 

יש סעיפי הוצאה, כגון ההוצאה על סיגריות, שקשים יותר לטיפול. עם זאת, רבים מאלו שהחלו לעבוד לפי תקציב, החליטו לצמצם את סעיף הסיגריות ולקצץ בחצי את כמות הסיגריות הנצרכת ביום, כדי להפנות את הכסף שמתפנה לסעיפי תקציב אחרים. במקרים אלו, במקום לצאת עם חפיסה, הם יוצאים מהבית עם חצי חפיסה וכאשר הם רואים שכבר הצליחו בחצי הדרך לגמילה, הם מחליטים להיגמל לגמרי ולהפנות את מאות השקלים שהוקצו לסיגריות לטובת שיפור חייהם.

 

לאחר שגיליתם מהם סכומי המזומן ש"נוזלים" לכם מהידיים, החליטו על קיצוץ של 50% בהיקף המשיכות מהבנק בחודש הבא. על ידי אימוץ פעולות מסוג זה תוכלו לקצץ משמעותית בהוצאות שלכם, מבלי להרגיש זאת כמעט.

 

שיטה נוספת שיכולה לעזור, היא לרשום כל הוצאה לא מתוכננת שמוציאים, או לאסוף את הקבלות ואחת לשבוע לסכם ולראות כמה הוצאתי השבוע. כמו בניהול יומן אכילה, גם במקרה זה עצם הרישום יוריד את היקף ההוצאה.

 

מכיוון שנוכחנו לדעת שאילו הסכומים הקטנים הללו היו מוקצים לחיסכון, הם היו מעניקים לנו מאות אלפי שקלים בעשור, כדאי להתחייב לחסוך כחצי מגובה ההוצאה הלא מתוכננת. בצורה זו נהפוך משהו שהשפעתו על חיינו היתה שולית, למשהו שיכול לשנות את עתידנו הכלכלי.

 

גיל אורלי הוא מנכ"ל חברת יבולים המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הכסף הקטן מצטבר בלי לשים לב
צילום: Index Open
מומלצים