3 שנים אחרי עופרת יצוקה, עזה עדיין לא השתקמה
הערבים הבטיחו תרומות, משלחות באו לרצועה, והיו שחלמו אפילו על רכבת תחתית מרפיח לבית חנון. אבל שלוש שנים אחרי המבצע בעזה, כסף לשיקום תקוע בגלל משחקי כבוד בין פתח לחמאס ובניינים חרבים עדיין ניבטים מכל עבר
ראש ממשלת חמאס, איסמאעיל הנייה, עזב אתמול (יום א') את רצועת עזה דרך מעבר רפיח ויצא לסבב ביקורים בינלאומי ראשון מאז שנת 2007. היעדים - מצרים, טורקיה, בחריין, קטאר ותוניסיה. המטרה - מגבית למען שיקום ההרס ברצועת עזה.
כותרות אחרונות מרצועת עזה
- שופצו קברי חיילים יהודים מהצבא הבריטי
שלוש שנים חלפו מאז 27 בדצמבר 2008, מועד תחילתו של מבצע "עופרת יצוקה", ועזה עדיין מלקקת את פצעיה. מבנים רבים שנפגעו בהפצצות עדיין ניצבים חרבים, ובמקומות רבים ברצועה נראה כאילו הזמן עצר מלכת בשלוש שנים האחרונות. למרות ההכרזות של מדינות ערביות ושל הפלסטינים עצמם, שיקום רצועת עזה מתקדם בעצלתיים.
במאי האחרון, זמן קצר אחרי החתימה על הסכם הפיוס הפנים-פלסטיני, באה לרצועת עזה משלחת רמת-דרג מהגדה המערבית בראשות יו"ר קרן ההשקעות הפלסטינית מחמד מוסטפא, ובה השתתפו גם בכיר פתח עבדאללה אפרנג'י, מנהלי בנקים ואנשי כלכלה.
הם נפגשו שם עם אנשי עסקים וקבלנים כדי לגבש תוכנית לשיקום רצועת עזה.
התוכניות שנדונו היו שאפתניות וכללו הקמת שדה תעופה, נמל ימי ומתקני התפלת מים. דובר גם על הקמת קרן השקעות מיוחדת בסך מיליארד דולר, שיוקצו להשקעות במובלעת הפלסטינית. התוכנית הזו התווספה לפרויקט שיקום הרצועה שהגתה ממשלת חמאס בראשות הנייה.
"עד עכשיו לא היה שיקום אמיתי בעזה", אומר ל-ynet גורם פלסטיני בכיר המעורה היטב בנעשה ברצועה. "התוכניות לא התממשו משום שהיה ויכוח על הכסף שיגיע, ומי יהיה הגוף שיפקח עליו. חילוקי הדעות האלה הם בעיקר בין הרשות הפלסטינית לבין ממשלת חמאס". דברים אלה ממחישים עד כמה התהליך איטי, ועד כמה הנהגת חמאס ברצועה שקועה בעיקר בהכנת תוכניות שנראות לא פחות מבדיוניות.
דוגמה טובה לכך היא היוזמה להקים רכבת תחתית שתחבר בין רפיח שבדרום הרצועה לבין בית חנון בצפונה. קצת קשה לדמיין מטרו עזתי כשאפילו לא כל הכבישים שניזוקו במבצע תוקנו. מי שלקחה חלק חשוב בתהליך השיקום היא סוכנות הסיוע לפליטים של האו"ם, אונר"א, שהצליחה להקים מחדש מבנים שקשורים לתחומי פעילותה, בשל אחריותה לחלק גדול מהאוכלוסייה בעזה, זה של הפלסטינים המוגדרים "פליטים". אבל הסיוע שלה לבדו אינו מספיק.
"הילדים הרעים" של חמאס
בתחילת מבצע "עופרת יצוקה" הצליח חיל האוויר להשמיד במבצע אחד עשרות מנהרות הברחה שנחפרו מתחת לציר פילדלפי. המנהרות הושמדו באמצעות פצצות חודרות בונקרים, ושרשרת התקיפות פגעה קשות בציר ההברחות מרפיח המצרית. כיום, שלוש שנים אחרי המבצע, ניתן לומר כי מפעל ההברחות הוא אחד הדברים היחידים שאותו הצליחה ממשלת חמאס לשקם באופן כמעט מלא.
בחודש האחרון פרסמה אונר"א דו"ח ובו נתונים המעידים על שיפור בכלכלה העזתית בשנה האחרונה. "הגורם העיקרי לצמיחה בשיעור המועסקים בסקטור הפרטי הוא התרחבות הפעילות במנהרות אחרי נפילת משטרו של מובארק במצרים. הקלת ההגבלות בצד המצרי של הגבול הביאה להרחבת הייבוא של חומרי בניין וחומרי גלם אחרים".
סיום "עופרת יצוקה" הביא לשינוי ביחסי הכוחות הפוליטיים-צבאיים ברצועת עזה, שהלך ותפס תאוצה בשנים הבאות. בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה בהיקף הפיגועים שביצע חמאס, אך בשנה האחרונה עלה היקף הפיגועים שביצעו הפלגים הפלסטיניים האחרים ובראשם ועדות ההתנגדות העממית והג'יהאד האיסלאמי. היקף הפעילות המצומצם יחסית נוצל לשיקום ושדרוג היכולות הצבאיות של הפלגים הפלסטיניים בסיוע איראן וסוריה, וכיום ידוע לכול כי במקרה של הסלמה ממשית, הרקטות יכולות להגיע כבר עד לגוש דן.
אבל בשלב זה מנסה חמאס כל העת להלך על הגבול הדק שבין מניעת הסלמה שתוביל למבצע צבאי נרחב לבין ירי מדוד או סבבי הסלמה קצרים. בתום כל סבב הסלמה הצליחה חמאס לכפות על שאר הארגונים הסכמי רגיעה, ולעתים ניסתה למנוע ירי לעבר ישראל מצד ארגונים סוררים שניסו לאתגר אותה. ניסיון אחר של הפלגים הפלסטיניים היה לנצל את הכאוס הביטחוני בסיני בעידן פוסט-מובארק כדי למצוא נתיבים חלופיים ולהוציא פיגועים נגד ישראל מחצי האי (ציר ה-"ח''). כך היה בפיגוע שהוציאו ועדות ההתנגדות העממית במתקפת הטרור ליד אילת באוגוסט האחרון, וכך היה כשבשנת 2010 נורו קטיושות לעבר אילת מסיני.
מדיניות הריסון של חמאס הביאה עליה לא פעם ביקורת מצד הארגונים הקיצוניים יותר, שהאשימו את התנועה בזניחת ההתנגדות המזוינת או בשיתוף פעולה עם ישראל. הטענות הלכו וצברו תאוצה בעיקר בשנה האחרונה, שבמהלכה רוב הירי לעבר ישראל בוצע על ידי אותם ארגונים. "אחרי עופרת יצוקה, חמאס יורה מעט מאוד לעבר ישראל, והוא גם עושה מאמצים למנוע ירי רקטות לעברה", מסביר הגורם הפלסטיני. "הארגונים שכן יורים רקטות עושים לחמאס את מה שהיא עשתה לרשות הפלסטינית כשזו שלטה ברצועת עזה".
ניפגש במאי
גורם פלסטיני ביטחוני אחר הסביר כי חמאס אינה זקוקה עוד לירי נרחב לעבר ישראל, משום שהיא השולטת בעזה. "כשאתה מתיישב על כיסא ההנהגה, אתה מתחיל לראות את הדברים באופן שונה, ופתאום אתה לא רק הילד המופרע של השכונה - אלא מישהו שיש לו אחריות על הרצועה". במילים אחרות, גם בעזה הבינו שדברים שרואים מכאן, לא רואים משם.
בשנים האחרונות הצליחה איראן לחמש את ארגון הג'יהאד האסלאמי בנשק איכותי יותר, וסיפקה לארגון הזה יכולות פגיעה טובות יותר ביעדים שנחשבים מרוחקים. בשנה האחרונה הוכיח הארגון שהוא מסוגל לפגוע בבאר-שבע, באופקים ובאשדוד הודות לשדרוג היכולות שלו. ההימור הזה הצליח מבחינתה של איראן, בעיקר כעת כשחמאס מפנה גב למשטרו של בשאר אסד, ונאלצת לשלם על כך מחיר כבד. איראן, כך על פי הדיווחים, הפסיקה את מתן הסיוע הכספי לארגון, ונראה שכעת היא מקדישה את מאמציה לחימוש הג'יהאד האסלאמי ביתר שאת.
גם כיום, כשרוחות הפיוס הפנים-פלסטיני מנשבות, לאף אחד, כולל הפלסטינים, לא ברור מה יקרה ביום שאחרי הבחירות ברצועה ובגדה שאמורות להיערך במאי הקרוב. האם חמאס יסכים לפנות את כס השלטון בעזה אם פתח ינצח? גורם
פלסטיני אמר ל-ynet כי לא יתפלא אם חמאס לא תשלים עם תוצאות בחירות אם אלה לא יהיו לרוחה, ותשתמש בתקדים מהבחירות הקודמות, אז פתח לא הסכים לקבל את ניצחונה.
"אני לא יכול להעריך מה יקרה, גם לא בחמש השנים הבאות. ייתכן שהמצב בעזה יישאר כמו שהוא היום, אבל בכל מקרה - זו תהיה בעיה פנים-פלסטינית". אלא שבפעם הקודמת, ה"בעיה" הזו הסתיימה במרחץ דמים שבו הרגו כוחות פתח וחמאס אלה באלה. מישהו יכול להבטיח שזה לא יקרה שוב?
לפנייה לכתב/ת 
