שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בממשלה תוקפים הסדר ים המלח: "להגדיל מיסוי"

    השר להגנת הסביבה ושר התיירות תוקפים את האוצר על ההסדר המסתמן עם כיל: "לא רואים הישג משמעותי". לדבריהם, המדינה רשאית ממילא להעלות את התמלוגים ל-10%. בנוסף דורשים ארדן ומיסז'ניקוב, להטיל מיסוי גובר, שרווחיו יוקדשו לשיקום האזור ופיתוחו הכלכלי

    האם משרד האוצר וחברת כימיקלים לישראל (כיל) רקחו עסקה הפוגעת באינטרס הציבורי? שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן (ליכוד), לא מחכים לאישור הסופי של תוצאות המשא ומתן בין האוצר לכיל ותוקפים היום (א') את החלטת האוצר לוותר למפעלי ים המלח על מס רווחי יתר כפי שהוטל על מאגרי הגז במסגרת ועדת ששינסקי בתמורה למימון של 90% מקציר המלח.

     

     

    בחוות הדעת שפרסמו במשותף מציינים ארדן ומיסז'ניקוב, כי חוק הזיכיון למפעלי ים המלח שנחקק ב-1961, מתיר גם ככה למדינה להעלות את התמלוגים בגין ייצור ומכירה של יותר ממיליון טון אשלג בשנה - רמה שמפעלי ים המלח כבר עוברים אותה כיום, לרמה שלא תעלה על 10%.

     

    "ברצוננו להדגיש כי אנחנו לא רואים הישג משמעותי בהעלאת התמלוגים מ-5% ל-10% מאחר ולפי סעיף 15 א' לשטר הזיכיון משנת 1961 רשאית המדינה לדרוש דיון מחדש בקשר לגובה התמלוגים", כותבים השרים. עוד הם מוסיפים, "האוצר מאחר כבר זמן רב מלדרוש את המגיע לאזרחי המדינה לפי שטר הזיכיון עצמו. מה עוד ששווי מפעלי ים המלח מאז הפרטתם גדל בלמעלה מפי 10 מהשווי שהעריך משרד האוצר עצמו".

     

    גם "אדם טבע ודין" ו"התנועה לאיכות השלטון" פנו בדחיפות למבקר המדינה בבקשה שיבחן את חוקיות ההסכם המתגבש. "הפרסומים המדאיגים על ההקלות במיסוי שעתידים מפעלי ים המלח לקבל על השימוש במשאבי ים המלח מעוררים סימני שאלה", אמר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין", "לא ברור מדוע משא ומתן בהסכם של מיליארדי שקלים נעשה הרחק מעיני הציבור, ללא פרוטוקולים וללא דיון ציבורי

     

    קציר מלח תמורת ויתורים בתמלוגים

    בסוף השבוע הגיע המשא ומתן הארוך בין האוצר לכיל לסיומו. שר האוצר הודיע למנכ"ל החברה לישראל, בעלת השליטה בכיל, כי הצעתו האחרונה היא שהמפעלים יממנו 90% מעלות קציר המלח ויסכימו להעלאה של התמלוגים מ-5% ל-10% בעבור הפקה של יותר מ-2 מיליון טון בשנה.

     

    בתמורה להסכמתם, הבטיח שר האוצר שלא למנות ועדה בנוסח ועדת ששינסקי שתטיל מס רווחי יתר על ניצול אוצרות הטבע של המדינה בים המלח, למרות שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, קבע כי יש מקום להטלת מס שכזה.

     

    מימון פעולות קציר המלח על ידי המפעלים יציל את תעשיית המלונות שלחופי בריכות האידוי של המפעלים מכליה, שכן פעולות האידוי גורמות לעלייה של 20 ס"מ בשנה במפלס הבריכה. אם פעולות קציר המלח לא יתבצעו ב-6 השנים הקרובות, מי הבריכה יציפו את חופי המלונות ויגרמו לסגירתם.

     

    עד כה ננקטו פעולות שונות להגנה על המלונות, שהוקמו לחופי הבריכות בשנות ה-80 בהסכמת המדינה ותחת אזהרה ברורה של המפעלים כי המפלס העולה יגרום להצפות. מימון הפעולות שננקטו עד כה התחלק בין המדינה (40%) למפעלים (40%) ולמלונות (20%). ההסכם המתגבש מטיל את רוב המימון (90%) על המפעלים בתמורה, כאמור, לוויתורים מרחיקי לכת בתמלוגים.

     

    המלונות עצמם לא ישאו באחריות מימונית לפעולות שנועדו להציל אותם מהצפה ומהעברה למיקום אחר, הרחק מקו המים. מדובר במלונות כמו "הוד המדבר" ו"צל הרים", בבעלותם של האחים נקש (מבעלי חברת התעופה ארקיע), מלון "רויאל הוטל" של רשת רימונים השייכת לחברת הכשרת הישוב שבשליטת עופר נמרודי ויעקב נמרודי, מלון "קראון פלאזה" המופעל בזיכיון בידי אפריקה ישראל מלונות, מלונות גנים וישרוטל של רשת ישרוטל, מלון "ליאונרדו" של רשת פתאל, מלון "ספא קלאב" של רשת מלונות פרימה ומלון "דניאל" ששייך לקבוצת תמרס שבבעלות איש העסקים הלונדוני פויו זבלודוביץ'.

     

    אינטרס כלכלי?

    השרים ארדן ומיסז'ניקוב הביעו סיפוק מההחלטה להטיל 90% מהמימון על המפעלים אך ציינו כי מבחינתם לא מדובר ב"סוף פסוק", כל עוד לא תתקבל דרישתם להטיל מיסוי גובר על המפעלים.

     

    מיסוי זה אמור לשקף את העובדה, שככל שהמפעלים מייצרים יותר - הם שואבים יותר מים מחלקו הצפוני של ים המלח וגורמים לצמצומו. "כאשר התמלוגים לא עולים ככל שההפקה עולה והתשלום הוא 10% בלבד אז יש אינטרס מובהק למפעלים להגדיל את ההפקה ככל הניתן גם על חשבון הרס האגן הצפוני", כתבו ארדן ומיסז'ניקוב.

     

    מאחורי דרישתם של ארדן ומיסז'ניקוב להטיל מיסוי גובר, עומדת הצעתם להקים קרן ייעודית שתרכז את הרווחים ממיסוי מפעלי ים המלח ותשקיע אותם בפיתוח הכלכלה והתיירות באזור. אם תוקם קרן כזו, היא תאפשר הזרמה ישירה של כספי התמלוגים שיגיעו ממפעלי ים המלח (שיכולים להסתכם במיליארדים עד סוף הזיכיון של כיל), ישירות לתעשיית התיירות בים המלח מבלי שיצטרכו המשרדים להיאבק עם האוצר על קבלתם בצורת תקצוב של המשרדים.

     

    "אנו קוראים להביא את הצעת המחליטים בנושא שהוגשה למזכירות (הממשלה, א.ל.) כבר לפני מספר חודשים והכוללת התייחסות לשימור ופיתוח תיירותי של האזור, לדיון בישיבת הממשלה הקרובה", כתבו השרים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים