שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ריבלין: "לא נתכופף ולא נתכחש לשואת הארמנים"
    עם צרפת ארדואן כבר שבר את הכלים, בישראל מנסים להיזהר - אבל יו"ר הכנסת סירב לבקשת יועצו של נתניהו לבטל את הדיון בוועדת החינוך ברצח העם מ-1915. "הנושא עולה בכנסת לא משום שקרו דברים בין ישראל לטורקיה", אמר ריבלין

    הדיון הרגיש שעשוי לדרדר עוד את היחסים בין ישראל לטורקיה. למרות בקשה מהיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה, ועדת החינוך של הכנסת דנה הבוקר (יום ב') בהצעות לסדר בעניין ציון רצח העם הארמני בידי הטורקים לפני כמעט 100 שנים. "הנושא עולה בכנסת לא משום שקרו דברים בין ישראל לטורקיה", אמר יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שהשתתף בדיון. "בישיבה הזו יש מימד של הכרה כמדינת ישראל - שלא להתעלם ולא להתכופף כשמדובר בצורך דיפלומטי מדיני חשוב ביותר. אנו לא רוצים לנצל מצב פוליטי כדי לעשות חשבון. אנו מחויבים כעם וכמדינה לא לאפשר אף הכחשת אסון". ynet העביר שידור חי מהישיבה.

     

    עוד בערוץ החדשות :

     

    דברי ריבלין בדיון

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לדברי ריבלין, "חשבנו כי כבני אדם, כיהודים וכאזרחי מדינת ישראל - יחד עם הח"כים שאינם יהודים - חייבים להעלות את הנושא הזה ולהציף את החברה בשאלות הרבות המתעוררות כתוצאה מכך, מתוך ידיעה שאנו מחויבים שלא לאפשר איזושהי הכחשת אסון. אנו עומדים מול כל אומות העולם ובדרישה המוסרית הנעלה ביותר אומרים כי הכחשת שואה מהווה דבר שההיסטוריה האנושית לא יכולה להסכים איתו".

     

    יו"ר הכנסת הוסיף כי "בישיבה הזו יש מימד של הכרה כמדינת ישראל - שלא להתעלם ולא להתכופף כשמדובר בצורך דיפלומטי מדיני חשוב ביותר. בענייני מוסר, הדברים האלה מחייבים אותנו. איננו מתייחסים לממשלת טורקיה הנוכחית או למצב הפוליטי הקיים היום, אנו מתייחסים לאירוע היסטורי שהעולם צריך לנתח אותו, להיות מודע לו על מנת שאירוע כזה לא יקרה פעם נוספת".

     

    ריבלין הדגיש כי "גם הטורקים מבינים שאנחנו לא יכולים להתכחש למחויבותינו כאנשים, כיהודים וכאזרחי מדינת ישראל - ואני חושב שהדבר הוא רק לכבודה של מדינת ישראל, גם בעיני טורקיה"

     

    "חובה מוסרית"

    גם ח"כ זהבה גלאון (מרצ) התייחסה לרגישות הדיון ואמרה כי "אני חושבת שלכנסת ישראל יש חובה מוסרית להכיר ברצח העם הארמני. מיליון וחצי בני אדם נטבחו. אני ערה לזה שזו סוגיה רגישה, ברבות השנים תמיד נושא הכרת רצח העם הארמני שימש ככלי משחק בידי מדיניות החוץ של ממשלות ישראל, תמיד אמרו כי לא בשלה העת וכי זה עניין להיסטוריונים. יש לנו חובה מוסרית היסטורית בעיקר אחרי שאנו רואים איך עדיין אנו ממשיכים להיאבק בהכחשת השואה. לא יכול להיות שבמערכת הלימודים שלנו הג'נוסייד הארמני יהיה נושא מושתק". 

     

    ריבלין, היום. "לא בגלל היחסים עם טורקיה" (צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות) (צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות)
    ריבלין, היום. "לא בגלל היחסים עם טורקיה"(צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות)

     

    חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, אחד מהעוסקים בנושא לאורך השנים, הוסיף כי "רצינו שהעניין לא יסתיים בדיון בלבד, אלא בהצהרה של הכנסת המבטאת עמדה בה יש הכרה כי כנסת ישראל הכירה בג'נוסייד הארמני". לדבריו, "אוי לנו אם נהיה בקטגוריה של אלה העומדים מנגד כי לעתים אחריותם גדולה מאחריותו של המבצע".

     

    פרט לחברי הכנסת ולריבלין - שהחליט להשתתף בדיון - נטלו בו חלק גם נציגים ממשרד המשפטים וכן ממשרד החוץ. לפני כשלוש שנים ניסו במשרד החוץ למנוע דיון בשואת הארמנים, אך הפעם הם הציגו עמדה שונה במעט. "מדובר בנושא שבעניינו צריכים להכריע היסטוריונים ולא פוליטיקאים", אמרו במשרד.

     

    הפגנה מול שגרירות טורקיה בצרפת (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    הפגנה מול שגרירות טורקיה בצרפת(צילום: MCT)
     

    היועץ לביטחון לאומי בלשכת ראש הממשלה, יעקב עמידרור, ביקש מריבלין לדחות את הדיון, אך יו"ר הכנסת לא נענה. "כעם שעבר שואה, לא נוכל להתעלם מנושא כזה ולכן הדיון יתקיים", אמר לעמידרור.

     

    תלוי איך מסתכלים על ההיסטוריה

    נושא רצח העם האמני הוביל בשבוע שעבר את היחסים בין צרפת לטורקיה לשפל, אחרי שאושר חוק האוסר על הכחשת השואה הארמנית. על פי הצעת החוק, שעברה בבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי, אזרח שיכחיש את רצח העם שביצעו שלטונות האימפריה העות'מאנית ב-1915 צפוי לעונש של שנת מאסר ו-45 אלף יורו קנס. בתגובה, החזירה טורקיה את שגרירה מפריז והודיעה על שורת צעדים חסרי תקדים, בהם איסור על נחיתת מטוסי קרב צרפתיים בשטחה וביטול כל הפגישות המדיניות עם נציגי צרפת.

     

    דיון הוועדה, היום בכנסת. "נושא מושתק" (צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות) (צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות)
    דיון הוועדה, היום בכנסת. "נושא מושתק"(צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות)
     

    רצח הארמנים הוא אבן נגף המלווה את היחסים בין טורקיה לארמניה זה עשרות שנים, ומשפיעה על יחסי החוץ של אנקרה - בעיקר מול מדינות שבהן לובי ארמני חזק. הארמנים טוענים כי בין 1915 ל-1918 טבחו קברניטי האימפריה במיליון עד מיליון וחצי ארמנים משום שהחשיבו אותם לגיס חמישי, והם רואים בעצמם הקורבנות הראשונים של רצח עם במאה העשרים. סביב אותן שנים, כך מעידים סיפורים ותמונות מצולמות,

     קיימו הטורקים בין השאר את "צעדות המוות" שבהן הוליכו המוני ארמנים שבועות ארוכים בלי מים ומזון עד שמתו בדרך. אחרים נורו למוות.

     

    אנקרה מכירה אמנם ב"סבל" הארמנים, אך טוענת כי ממדי ההרג היו צנועים בהרבה, וכי לא היה מדובר ברצח בכוונה תחילה. הטורקים מסרבים לקבל אחריות על מעללי הדורות הקודמים, ועושים מאמצים דיפלומטיים כבירים כדי למנוע מהעולם להכיר בזוועות כרצח עם. בעבר כבר איימו בניתוק יחסים עם מדינות והחזירו שגרירים על רקע כל החלטה שנתפשת כצעד בדרך להכרה בהרג הארמנים כרצח עם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הפגנה של יוצאי ארמניה (ארכיון)
    צילום: AFP
    אורון. "לא רק דיון"
    צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות
    ראש ממשלת טורקיה ארדואן. יגיב?
    צילום: AFP
    גלאון. "סוגיה רגישה"
    צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות
    מומלצים