שתף קטע נבחר

צילום: דודי ועקנין

נותנים גז: למי ילכו התמלוגים?

בדומה לייעוד המוגדר מראש של התרומות והמעשרות, גם תמלוגי הגז צריכים להיות מיועדים למטרות מוגדרות של חברה ורווחה. לשם כך נדרשת חקיקה להקמת קרן מיוחדת שתציל את הכספים הללו מהבולען של קופת האוצר

חג החנוכה מעלה על נס את הניסים והנפלאות שנעשו לחשמונאים, עם הצלחותיהם הצבאיות. לעומת זאת, רק מעטים מאתנו זוכרים את הסוף הטראגי של העלילה: מדינת המכבים החזיקה מעמד אך מספר עשורים, טרם הושמדה כליל.

 

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

 

מדוע נפלה מלכות חשמונאי? הרמב"ן טוען שהבעיה הייתה בניהול כושל של רשויות ההנהגה. על פי התורה ישנה חובה ליצור הפרדה בין שני גופים מרכזיים בהנהגה: ה"מלכות" העוסקת בצורכי הביטחון והקיום הבסיסיים, מחד - וה"כהונה" העוסקת בחינוך ובהנחלת ערכי התורה והמוסר, מאידך.

 

החשמונאים המליכו עצמם למלכים למרות השתייכותם לשבט הכוהנים, וכלשון הרמב"ן: "שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים... ולא היה להם למלוך, רק לעבוד את עבודת ה'" (רמב"ן, בראשית מט, י). חוסר היכולת להפריד בין הכהונה למלוכה שאב את כל האנרגיה והמשאבים הרוחניים של הכוהנים, לטובת עיסוק מתמיד בענייני מלכות וביטחון. בכך נמנעה מהם את היכולת להשקיע את מרצם ואת כוחם בחינוך ובערכים, ובכך דחקו צורכי השעה את צורכי החינוך והרווחה לקרן זווית.

 

טעות היסטורית לא לעולם חוזרת

הצעת חוק חדשה שאני מקדמת, קשורה במידה רבה ללקח הנלמד מנפילת שלטון החשמונאים, ומוודאת שלא נחזור שוב על אותה טעות היסטורית.

 

כידוע, בשנה האחרונה נמצאו מצבורים גדולים של גז ונפט בישראל. על פי חוק מיסוי רווחי גז ונפט התשע"א-2011, שהתקבל בעקבות המלצות ועדת ששינסקי - 62% מרווחיהם של מצבורים אלו יעברו לאוצר המדינה. בפרק י"ב לחוק, סעיפים 53 (א)ו-(ב), נקבע כי עד ה-1.11.11 תקים הממשלה קרן לניהול הכספים שיתקבלו מההיטל על רווחי נפט זה, אשר יועברו למטרות חברתיות-כלכליות.

 

אולם למרות דברי החוק, לא התקבלה עדיין שום החלטה המחייבת את האוצר להעביר את רווחי הגז לצרכים חברתיים. ישנו חשש יותר מסביר, שבמצב הקיים "ייבלעו" רווחים אלה בקופת האוצר, המשמשת את כלל צורכי המדינה. הבעיה היא שכאשר ישנה קופה אחת לכל הצרכים - צורכי הביטחון, הנדרשים לקיום בסיסי, תמיד יקבלו קדימות ויהיו מובטחים, ומנגד, תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, הדואגים "רק" לאיכות החיים של "האזרח הקטן" - יעמדו למשא ומתן וייפגעו עוד ועוד.

 

ממש כמו התרומות והמעשרות

הצעת החוק "הקמת קרן לחלוקת הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים לטובת החינוך, הבריאות והרווחה", נועדה לחולל מהפך במצב זה. על פי ההצעה, כל הכנסות המדינה המתקבלות מתמלוגים ממשאבי טבע מתכלים, ישמשו אך ורק בעבור תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, ולא ייכנסו לבולען של קופת האוצר. על חלוקת הכספים תהיה אחראית קרן מיוחדת שתוקם למטרה זו, ובה יהיו חברים שבעה מבכירי הכלכלנים במשק. אין מדובר כאן רק על הגדלה "כמותית" של התקציב ליעדים אלה, אלא בחיזוק איכותי של התקציב, על ידי וידוא שהכספים יגיעו ישירות ליעדם.

 

הפניית התקציבים למטרות אלו דווקא, נובעת מהקריטיות של תחומים אלה לאיכות החיים במדינה מחד - ומהפער הגדול בין מה שמוקצב להם כיום, לבין הצרכים האמיתיים מאידך. תקציבי הרווחה והבריאות קריטיים כדי לטפל בחולים ובעניים בהווה, ותקציב החינוך חיוני לבניית עתיד שבו יצטמצמו בעיות אלו: על ידי פתיחת מוסדות ראויים בפריפריה שיצמצמו את העוני והפערים, וכן על ידי פיתוח מדע הרפואה שיצמצם את החולי, לצד פיתוח כלכלי - תוצר של רמת חינוך גבוהה.

 

חשוב לציין, כי ייעוד בלתי תלוי של כספים למטרות רווחה, קיים בתורה בדמות התרומות והמעשרות אשר הופרשו מראש למטרות מוגדרות, ולא נכנסו לסל הכללי של צורכי החברה. בדומה לכך, הפריד המלך יואש בין התקציב השוטף של המקדש - ובין התקציב המיוחד שהופנה לשיקומו מההרס שזרעה בו עתליה. כאשר ראה המלך שהכסף אינו מנוצל על ידי הכהנים לטובת שיקום המקדש, נאמר: "וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת, וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם – כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ!" (מלכים ב' י"ב, ח').

 

הצעת החוק הזו חשובה מבחינה יהודית, ואני מקווה שהיא תקודם בקרוב. תקציב "יהודי" חייב להיות תקציב "ייעודי". הכנסות מובטחות ועצמאיות לצורכי החינוך, הרווחה והבריאות - הם הערובה לחוסנה, רווחתה ועתידה של המדינה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
למי ילכו התמלוגים?
צילום: רויטרס
ח"כ רונית תירוש
צילום: איציק אדרי
לוגו צהר צוהר חדש
מומלצים