שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    נפצעת בתאונת דרכים: מי ישלם לך משכורת?
    תאונת דרכים שאינה תאונת עבודה מעמידה את העובד במצב בעייתי. הוא אינו זכאי לפיצוי ממעבידו, אמנם הוא זכאי לפיצוי מחברת הביטוח אולם זה עלול להתעכב. המדריך השלם
    להחלמה מפציעה עקב תאונת דרכים יש השפעה דרמטית על אורחות חיי הנפגע. מי הגורם שאמור לכלכל את העובד במהלך תקופה זו ולמנוע הידרדרותו לתהום פיננסית? מהם חובותיו וזכויותיו של המעביד? ומה הדין במקרה בו התאונה בה היה מעורב העובד אינה מוגדרת כתאונת עבודה? מדריך לעובד השורד

     

     

    הגורם הראשון שנדרש לשאת בחובת התשלום לעובד הנעדר מעבודתו בעקבות תאונה, הינו המעביד. לדברי עו"ד אילן קמינצקי, מומחה לדיני עבודה, כי על פי התיקון לחוק גובה התשלום עבור דמי מחלה מהיום הרביעי ואילך עומד על שיעור של כ-100% משכר העבודה המלא, והתשלום עבור יום המחלה השני והשלישי יהיה בשיעור 50% מהשכר.

     

    העובד במשרה מלאה צובר בכל חודש עבודה

     מלא 1.5 ימי מחלה עד צבירה מקסימלית של 90 יום.

     

    ככל שתאונת הדרכים תוכר גם כ"תאונת עבודה", עשוי הדבר לזכות את העובד בתשלום דמי פגיעה ובמקרים מסוימים אף בקצבת נכות חודשיות. חשוב לדעת כי הכרה בתאונה כתאונת עבודה פוטרת את המעביד מתשלום דמי המחלה בגין היעדרותו של העובד.

      

    לאסוף את עצמך ולהגיש את התביעה בהקדם

    עו"ד מירב אפרים, מומחית לתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, מסבירה כי תאונה בה היה מעורב העובד השכיר שמוגדרת כתאונת עבודה, מזכה את העובד בתשלום גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, הכוללות דמי פגיעה לתקופה מירבית של 91 ימים, וזאת בהתאם לתעודות אי הכושר אשר הונפקו לו ע"י הרופא המטפל, ובמקרה שנותרה לעובד נכות חלילה, גם מענק או קצבאות נכות.

     

    גובה דמי הפגיעה נקבע בהתאם לשכרו של העובד בשלושת החודשים אשר קדמו לפגיעה, והם ישולמו החל מהיום למחרת הפגיעה. לדבריה, דווקא כאשר מדובר בתאונת דרכים, ועל אף הקושי הטמון בכך, מוטב לעובד "לאסוף את עצמו", או להסתייע במקורביו, ולהגיש מוקדם ככל שניתן את התביעה, ולצרף אליה את האסמכתאות הנדרשות לרבות: אישור משטרה, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, אישור המעביד על כך שהתאונה אירעה במהלך העבודה או בדרך אל/מ מקום העבודה, וכך להבטיח לעובד תשלום גמלה אשר תחליף את שכרו בתקופה בה נבצר ממנו לעבוד.

     

    לאחר אישור התביעה, ובתום תקופת דמי הפגיעה (כאמור 91 ימים), רשאי הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות. חשוב לדעת כי בהתאם לחוק, הנכות הרפואית אשר תקבע ע"י הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי, תחייב את חברת הביטוח בהליך האזרחי, ולכן יש חשיבות רבה הן להחלטה באם להגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות לפני או אחרי קביעת הנכות בהליך האזרחי. אם בחר העובד לפנות קודם למוסד לביטוח לאומי, עליו לדאוג להכנה טובה של התביעה מול הוועדות הרפואיות, בכדי לוודא כי נקבעת לו נכות מירבית.

      

    איך מתרגמים את הנכות לכסף?

    נכות בשיעור 9%-19%, מזכה בתשלום מענק חד פעמי המשקלל את אחוזי הנכות אשר נקבעו לנפגע, מתוך 43 קצבאות. כך למשל, מסבירה עו"ד אפרים, נפגע ששכרו החייב בדמי ביטוח בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה עמד על סך של 5000 ש"ח, ונקבעו לו 10% נכות צמיתה, יקבל מענק בסך של כ-16,125 ש"ח.

     

    לחילופין, אם נקבעו לנפגע 20% לפחות, יהא זכאי לקצבה חודשית לשארית חייו. סכום הקצבה יחושב מתוך 75% מסך הכנסתו החודשית הממוצעת, לפני הפגיעה. כך שנפגע שלו הכנסה שנתית ממשלח יש בסך 240,000 שקל, עליה שילם דמי ביטוח ונקבעו לו 20% נכות צמיתה, יקבל קצבה חודשית בסך של כ-3,000 שקל.

     

    אם כבר תאונה - אז תאונת עבודה?

    תאונת דרכים שאינה תאונת עבודה מעמידה את העובד במצב בעייתי, מחד, הוא אינו זכאי לקבל פיצוי על כך ממעבידו ומאידך, אמנם הוא זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח המבטחת בפוליסת חובה, אולם לא אחת, הוא מתקבל כעבור זמן רב, ומותיר את הנפגע בלא מקור הכנסה זמין.

     

    עו"ד קמינצקי, מציין כי במידה שלא קיים הסכם בין העובד למעביד המסדיר את זכאותו במצב זה, הוא תלוי ברצונו וביכולתו של המעביד לשלם לו סכום כסף מסוים, לפנים משורת הדין, בגין התקופה בה נעדר מהעבודה. אולם אין המדובר בחובה, ובכל מקרה, על העובד לכלול את הסכום שקיבל מהמעביד לתביעה כנגד חברת הביטוח ולהחזירו לאחר שיקבל את הפיצוי.

     

    לדבריו ,היו לא מעט מקרים בהם התגלעו חילוקי דעות בין העובד והמעביד לגבי חובתו להשיב את הסכומים שקיבל בגין ימי היעדרותו. לפיכך, מוטב למעביד להחתים את העובד על מסמך שכולל התחייבות להחזיר למעבידו את הסכום שזה שילם לו בתקופה בה היה מושבת.

     

    ממה חיים בינתיים?

    אך מה יעשה העובד שמעבידו לא הסכים לשלם לו לפנים משורת הדין והפיצוי המיוחל מחברת הביטוח ישולם רק עוד זמן רב? במצב זה, מסביר ד"ר ועו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, כי עומדות לרשות הנפגע מספר אפשרויות.

     

    ראשית, הוא יכול לפנות לחברת הביטוח בבקשה לקבל "תשלום על חשבון" - מעין תשלום מקדמה בהתאם לסיכויי וגובה הפיצוי העתידי הצפוי. כן, קיימת האפשרות לבקש מחברת הביטוח "תשלום תכוף" – גם הוא תשלום מוקדם לתשלום הסופי בגין סילוק התביעה.

     

    תשלום זה בא לכסות עבור הוצאות מחייתו של נפגע בתאונת דרכים שאין ביכולתו להשתכר בעת זאת ואין ברשותו מקורות הכנסה אחרים לשמירה על רמת חיים נאותה. כשלב ראשון, לצורך קבלת התשלום, מסביר עו"ד ורשה, יש לפנות לחברת הביטוח בבקשה לאישור התשלום התכוף, בצירוף שורה של אסמכתאות ובכללן, אסמכתאות רפואיות ואישורים על אובדן הכושר ותלושי השכר עובר לתאונה בצירוף אישור המעביד האחרון כי אין הכנסה בפועל לאחר התאונה וכתוצאה ממנה.

     

    חשוב לדעת כי חברת הביטוח עשויה שלא לאשר תשלום זה, ולהותיר לא פעם את הנפגע במצב אי יכולת השתכרות, עד שמהלך התביעה יסתיים. כמובן שעומדת האפשרות לפנות אליה שוב, כל עוד הנסיבות מצדיקות זאת - במידה שחלה הרעה במצבו הפיזי והכלכלי שבעטיה התבססה העילה לקבלת התשלום מהמבטחת. ואם כל זה לא סייע לנפגע – הוא יכול להגיש בקשה לבית המשפט המפרטת את חומרת הפציעה ואת ההצדקה לתשלום המקדמה

     

    היעדרויות מרובות לאחר חזרתו לעבודה

    בלא מעט מקרים לאחר תקופת ההחלמה הרשמית וחזרתו של העובד לעבודה, הוא נאלץ להתמודד עם השלכותיה, בין אם מדובר על כאבים שלא מפרים ובין אם על המשך בדיקות ומעקב רפואי שגוזלים זמן יקר ומפריעים לתפקוד השוטף.

     

    לאור כך, המעביד נקלע לסיטואציה כלל לא פשוטה שכן עם כל הרצון הטוב והחמלה, הוא צריך גם לנהל את עסקו ובמקרים רבים, מורמת גבה לאחר שהעובד מבקש מהמעביד לקבל דמי מחלה בגין אותן שעות היעדרות לצורך ביצוע הבדיקות. עו"ד קמינצקי מסביר, כי עובד שמצויד באישור רפואי המעיד על מצבו הבריאותי המצריך ביצועה של בדיקה רפואית, זכאי לרוב לתשלום דמי מחלה בגין שעות אלו.

     

    בפסק דין נטלי רייזמן נגד מחשבים נכתב כי "על מנת שתקום הזכות לדמי מחלה צריך שיתמלאו שני תנאים מצטברים: האחד - אי יכולת לעבוד והשני - הסיבה לאי היכולת, מצב בריאות לקוי".

     

    מי יממן את רכישת הכסא הארגונומי?

    החלמתו של העובד מחייבת אותו לא אחת, להתאים את סביבת עבודתו לצרכיו הרפואיים ולרכוש לשם כך מגוון של אביזרים ארגונומיים. וכך למשל, העובד אינו יכול לשבת עוד על הכסא הרגיל שסופק לו, ונדרש לכסא אורטופדי שעלותו יכולה להגיע לאלפי שקלים. העובד אמנם ציוד באישור רפואי לכך, אולם כפי שהמציאות מלמדת, לא אחת, נתקל העובד בסירוב מצד המעביד לממן רכישה זו - בין אם בשל חוסר רצונו להוציא סכום בלתי מבוטל ולעיתים גם בשל חוסר יכולת.

     

    עו"ד קמינצקי מסביר, כי המעביד אינו הכתובת להפנות אליו דרישה זו. לשון החוק אינה מחייבת את המעביד לספק או לרכוש לעובד כסא מיוחד, אף אם העובד מצויד באישור רפואי לכך. עו"ד מירב אפרים מוסיפה, כי הכתובת מבחינת העובד הינה המוסד לביטוח לאומי, אליו הוא צריך להפנות את בקשתו לאספקת כיסא אורטופדי, שכן בהתאם לחוק, פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי.

     

    הכאבים מכריעים את העובד – יקבל פיצויי פיטורין ?

    לעתים, לאחר חזרתו של העובד לעבודה, כאביו אינם נותנים לו מנוח ומכריעים אותו. עם כל הרצון הטוב לשוב לשגרה, הפציעה אינו מאפשרת לו לעשות זאת והוא נאלץ להתפטר. במצב שכזה, מסביר עו"ד קמינצקי, נקבע בחוק פיצויי הפיטורין כי התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

     

    בעניין זה מוסיפה עו"ד אפרים, כי במצב בו העובד אינו מסוגל לשוב לעבודתו בשל נכותו בעקבות תאונת העבודה וקיימת פגיעה ניכרת בהכנסותיו, עשויה להגדיל את נכותו הצמיתה של העובד עד כדי מחצית מזו אשר נקבעה לו (באמצעות יישום תקנה 15). הקביעה באם להגדיל את אחוזי הנכות הינה בסמכות הוועדות הרפואיות.

     

    אולם, מה יהיה הדין במקרה בו תאונת הדרכים מחמירה מצב רפואי קיים? כך למשל, עובד שסבל דרך קבע ממיגרנות, אולם בשל התאונה – התכיפות שלהם הלכה וגברה עד לכדי מצב בו הוא אינו מסוגל לתפקד. המעביד מאידך, לכאורה בצדק, טוען כי דרישת העובד לקבל פיצויי פיטורין אינה רלוונטית מאחר שעוד במועד תחילת העבודה הוא סבל מכאבים אלו ואין קשר לתאונה.

     

    עו"ד קמינצקי משיב, כי אין לטענת המעביד אחיזה במציאות. לשון חוק פיצוי הפיטורין אינה כוללת הגבלה או סייג של מצב בריאותי קודם להתפטרות. העובד זכאי לקבל פיצויי פיטורים עם פיטוריו, כאשר כאמור, המועד הקובע לבדיקת נסיבות ההתפטרות של עובד לרגל מצב בריאותו, הוא מועד ההתפטרות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אם כבר תאונה - אז תאונת עבודה?
    צילום: מיכאל קרמר
    אילן קמינצקי
    צילום: שרון קמנצקי
    מירב אפרים
    אסף ורשה
    צילום: סטודיו "פוטו - שופ"
    70 שנה לנדל"ן
    מומלצים