יש הסכם: כיל תממן 90% משיקום בים המלח
בתום 7 חודשי דיונים הגיעו משרד האוצר והחברה לישראל להסכם בנוגע למימון פרוייקט קציר המלח: החברה תשלם כ-3 מיליארד שקל, ואילו המדינה תישא בסכום של 760 מיליון שקל. בנוסף, יעלו התמלוגים שמשלמת כיל למדינה
מפעלי ים המלח מקבלים את פשרת האוצר בנוגע למימון קציר המלח והעלאת התמלוגים שישולמו למדינה. כך הודיע למשרד האוצר אמיר אלשטיין, יו"ר החברה לישראל, בעלת המניות המרכזית בחברת כימיקלים לישראל, המפעילה את מפעלי ים המלח.
על פי הסכם הפשרה שהמשא ומתן אודותיו נחשף ב-ynet, כיל תמשיך לשלם למדינה 5% מהכנסותיה, אך תשלם 5% אחוזים נוספים (10% בסך הכל) על הפקה של יותר מ-1.5 מיליון טון בשנה, החל משנת 2012.
כמו כן הוסכם, כי כיל תבצע את פרויקט קציר המלח שנועד להפסיק את עליית המפלס ב-20 סנטימטרים בשנה, תופעה שמעמידה את המלונות על החוף בסכנת הצפה. עלות הפרויקט המחושבת היא 3.8 מיליארד שקל וכיל תשלם 3.04 מיליארד שקל (80% מסך העלות) בעוד שמדינה תשלם 760 מיליון שקל. למעשה, הסכימה כיל למימון של 90% מהפרויקט מכיוון ש-10% ניתנו כבר למדינה עם הפרטת המפעלים בשנת 1995.
מי יישא בעלויות בגין עיכובים?
שתי סוגיות נותרו ללא פתרון בתום המשא ומתן שנמשך שבעה חודשים, והן צפויות להמשיך להוות סלע מחלוקת בין האוצר לאחת החברות הגדולות והחשובות במשק הישראלי.
הסוגיה הראשונה היא סביב השאלה מי יישא בעלויות חורגות מהסכום המוערך של הפרויקט. במסגרת ההסכם נקבע, כי כל עלות של קציר המלח שחורגת מהערכת העלות של 3.8 מיליארד שקל, תמומן על ידי כיל, למעט עלויות שנובעות מעיכובים שבאשמת גופי ממשלה (רשויות מקומיות, וועדות מחוזיות, גופי רישוי וכו). קציר המלח הינו פרויקט בנייה בסדר גודל עצום וכל פרויקט שכזה סובל מעיכובים ומעלויות לא צפויות בשל בעיות ביורוקרטיה.
השאלה המרכזית, שגם ההסכם לא פותר, היא באיזה אופן ייקבע מיהו הגורם שאחראי לעיכובים - כיל או המדינה? כיוון שמדובר באחד הנושאים הקשים ביותר לפתרון במשא ומתן הוחלט לבסוף שלא ליישב אותו, מהטעם הפשוט שהמגעים נוהלו על ידי משרד האוצר ומשרד זה אינו יכול לערוב באמת להתנהלותם של משרדים אחרים.
סוגיה נוספת שלא יושבה היא הבוררות שמתנהלת כבר שנים רבות בין כיל לאוצר, סביב גובה התמלוגים ששולמו עד כה. לטענת המדינה, מאז שנת 2000 כיל שילמה תמלוגים בשיעור הנמוך בכ-300 מיליון דולר מהשיעור האמיתי שהייתה צריכה לשלם.
בתחילה, התכוונה המדינה ליישב גם את הסוגיה הזו, והתכוונה להגיע בתום המשא ומתן ליישוב סופי של כל המחלוקות. כעת ניתן לראות שברגע האחרון חמקה סוגיית תמלוגי העבר מההסכם והמדינה תמשיך לחכות להכרעה משפטית.
ההסכם ייתקל בהתנגדות שרי הסביבה והתיירות
שר האוצר, יובל שטייניץ, בירך על ההסכמות שהושגו, ואמר: "דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור".
ההסכם שהושג צריך עוד לקבל את אישור הממשלה, ושם הוא ייתקל בהתנגדותם של השרים גלעד ארדן (הגנת הסביבה) וסטס מיסז'ניקוב (תיירות) שמעוניינים להעביר הצעת חוק משלהם לפתרון הסוגיה.
על פי שתי הצעות החוק שהם יזמו והגיש חבר סיעתו של מיסז'ניקוב, ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו), כיל תממן 90% מקציר המלח והתמלוגים יעלו החל מייצור של 3 מיליון טון. ההצעה של השרים כוללת העברה של כל רווחי התמלוגים לקרן שתשקיע בתיירות בים המלח. כלומר, הכסף שיתקבל מהתמלוגים לא ייכנס לקופת המדינה אלא ייועד מראש למגזר מסוים.
ועדת הכלכלה ממשיכה לקדם את החקיקה הפרטית
למרות ההסכם שהושג הלילה בין האוצר לכיל, החליטה הבוקר ועדת הכלכלה להמשיך ולקדם את החקיקה הפרטית שיזמו ארדן ומיסז'ניקוב. מטלון, מגיש הצעות החוק, אמר כי לפי שעה הוא איננו מושך אותן והוא הולך אחרי הוועדה. לפי הצעת החוק הראשונה שעוסקת בקציר המלח, ושתוגש לקריאה ראשונה, החברה בעלת הזיכיון בים המלח תממן את מלוא עלות קציר המלח אלא אם הממשלה תסכים לשאת לפחות ב-10% מהמימון עד 150 מיליון שקל בפועל.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, עמד על הניסוח הזה כדי שעל הצעת החוק הפרטית לא תוטל מגבלת "חקיקה תקציבית" המחייבת תמיכה של 50 חברי כנסת לפחות בחוק שעלותו מעל 5 מיליון שקל. עם זאת, ח"כ שאמה ביקש מנציג האוצר להגיש חוות דעת עד ראשית השבוע הבא אם הניסוח העקיף שאושר לקריאה ראשונה לא הופך את הצעת החוק לתקציבית.
ח"כ שאמה אמר בפתח הדיון כי ההסכם בין האוצר לכימיקלים ישראל לא מספק אותו ועדיף לעגן את ההסדר בחקיקה כך ששום ממשלה או שר אוצר אחרים שיתמנו בעתיד לא יוכלו לבטל את ההסדר, מה שלא מן הנמנע אם מדובר רק בהסכם ולא בחוק שהתקבל בכנסת.
עם זאת החליט יו"ר הוועדה להפריד בין קידום הצעת חוק קציר המלח להצעת החוק הפרטית השנייה שמוביל חבר הכנסת מטלון להקמת קרן לשימור ופיתוח אזור ים המלח אליה יוזרמו מדי שנה 150 מיליון שקל מכספי התמלוגים של חברת כימיקלים לישראל. עניין הקרן איננו חלק מההסדר שהושג הלילה אבל ח"כ שאמה הכהן לא היה מוכן לדון בו בנשימה אחת עם חוק קציר המלח כדי לא לעכב את החקיקה של האחרון.
לפנייה לכתב/ת 
