שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סמכות הורית: לעשות שימוש יעיל בחיזוקים חיוביים
    הילד שוב דחף את אחיו ושוב כעסתם עליו? תתפלאו, אבל זה בגלל שנתתם לו חיזוק חיובי שגוי. דפנה תייר מסבירה מדוע חיזוקים חיוביים הם אחד מהכלים החשובים שיש להורים ואיך משתמשים בהם נכון. סמכות הורית - כתבה תשיעית בסדרה

    אחר צהריים טיפוסי: אמא אספה את שני ילדיה מהמסגרות החינוכיות ושבה איתם הביתה. הילד הגדול פונה לחדרו, ניגש לצעצועיו אליהם התגעגע וחיש מהר שוקע במשחק. אחיו הפעוט מסתובב בבית ועובר מעניין לעניין. אמא נכנסת למטבח, מנסה להספיק כמה שיותר בדקות החסד בהן הילדים עדיין מעסיקים את עצמם.

     

    תוך דקות ספורות הפעוט מתחיל להשתעמם ומנסה לקבל מעט תשומת לב מאימו, אך זו טרודה ולא באמת מתפנה אליו. בחפשו עניין הוא ניגש לחדרו של אחיו ומיד מבין ששם אכן יימצא התרחשויות מרתקות. הוא מתיישב והאח מאפשר לו לשחק לידו. אך הפעוט אינו מסתפק בכך ומחליט לקחת חלק במשחק: הוא מושיט ידיו ולוקח מצעצועי אחיו.

     

    הכתבות הקודמות בסדרה על סמכות הורית :

    פרק 6: מתי שימוש בכוח הוא לגיטימי?

    פרק 7: איך להתמודד עם התפרצויות זעם?

    פרק 8: מה הסוד בהצבת גבולות לילדים?

     

    "אאא-מממ-אאא!!! תקחי אותו! הוא מפריע לי פה!", נשמעת צעקה מהדהדת. אמא, שרק רוצה להספיק לשים עוד משהו קטן על הכיריים, צועקת חזרה: "תשחק איתו קצת ותיכף אני לוקחת אותו".

     

    עוברות עוד כמה שניות בהן הפעוט מציק לאחיו הגדול ושוב נשמעת זעקת הילד הקורא לאימו. זו עדיין מתמהמת לבוא כשפתאום נשמעת חבטה מכיוון החדר ובכיו של הפעוט מזעיק אותנ מהמטבח בריצה לחדר. היא מוצאת את הקטן מוטל על הרצפה, בוכה, בעוד אחיו הגדול שקוע מחדש במשחקו. תוך כדי שהיא מרימה בחיבוק מרגיע את היבבן היא פונה אל הגדול ונוזפת בו קשות על שפגע באחיו. היא יוצאת מהחדר זועפת ומתוסכלת - תוך השלמה עם העובדה שדקות החסד שלה תמו. היא מתפנה אל הפעוט ומחפשת כיצד לשעשע אותו.

     

    מוכר לכם? הורים רבים חווים אירועים דומים לאלו עם ילדיהם. הם מתקשים להבין מדוע הילד הגדול מתנהג כך למרות שכועסים עליו ולעיתים אף מענישים אותו. ובכן, אולי תתפלאו לדעת אך הילד מתנהג בתוקפנות כלפי אחיו הפעוט מכיוון שהוא קיבל חיזוק חיובי על התנהגותו זו. יותר מכך: גם אחיו הפעוט קיבל חיזוק חיובי על הצקתו לאחיו. היכן מסתתר החיזוק? פתרון התעלומה בהמשך.

     

    מהו חיזוק חיובי?

    לכאורה כמעט ומיותר להסביר את משמעותם וחשיבותם של חיזוקים. מבלי שהם אולי מודעים לכך, הורים עושים שימוש בחיזוקים על מנת לקבל מילדם את התנהגות הרצויה, והם עושים זאת מהסיבה הפשוטה - הם מגלים שזה עובד. ואכן, חיזוקים חיוביים הינם מרכיב משמעותי והכרחי בעיצוב משמעת.

     

    נדמה גם שאין הורה שאינו יודע מהו חיזוק ושאינו נוטה להשתמש בחיזוקים, אם ביודעין ואם באופן אינטואיטיבי. במערכת יחסים תקינה בין הורה לילדו, בה ההורה ממוקד בילד ורוצה בטובתו ושבה הקשר הרגשי בינו לבין הילד חם ואוהב, ההורה הרווה נחת אינו מתקשה להעתיר על הילד חיזוקים ושבחים. עם זאת יש הבחנה בין השניים: חיזוקים מתייחסים להתנהגות ספציפית ("כל הכבוד שזרקת את הלכלוך לפח"), שבח מתייחס לאיפיון והוא יותר כוללני ("אתה ממש ילד מקסים"). לכן בנתינת חיזוק יש להגדיר בדיוק על איזו התנהגות הוא ניתן.

     

    נתינת חיזוקים ושבחים מתחילה כבר בשעות ובימים הראשונים לחייו של התינוק, כשהאם והאב הטריים מתבוננים בפניו של הרך הנולד ופניהם קורנות מאושר. הם מדברים אליו בטון דיבור ייחודי שערב לאזנו ומספרים לו כמה הוא נפלא בעיניהם. בהמשך, כשהתינוק יוצר קשר ברור יותר הוא מקבל חיזוק על התנהגויות המוצאות חן בעיני הוריו - כשהוא מחייך לראשונה, כשהוא צוחק, כשהוא מושיט יד ומצליח לגעת בצעצוע שמולו וכך הלאה, כשבסוף השנה הראשונה הוא מתחיל לעשות את צעדיו הראשונים וזוכה לקריאות עידוד שלא היו מביישות אצטדיון ספורט מלא אוהדים.

     

    מה משמעות החיזוק החיובי בחינוך הילדים?

    על פי תאוריית הלמידה חיזוק הוא תוצאה נעימה הנגרמת לפרט בעקבות התנהגותו. אם בעקבות התנהגות מסויימת נגרמת לפרט תוצאה חיובית מבחינתו - מהווה הדבר עבורו חיזוק חיובי. קבלת החיזוק החיובי מעלה את הסבירות שההתנהגות הזו תשוב ותתרחש.

    לדוגמה: יום בהיר אחד מלמולו של התינוק נעשה ברור יותר ופתאום נפלט מפיו משהו שנשמע כמו "א-בא". ההורים המאושרים,

    מתמוגגים מניצוץ הגאונות שנגלה בתינוקם, מגיבים בצהלות שמחה, בחיבוק חם ובנשיקה עסיסית לתינוק. תגובתם זו מעלה את הסיכוי שבהמשך הוא יחזור וינסה להגות "אבא" על מנת לזכות שוב בתגמול הרגשי שנעם לו כל כך.

     

    עם חלוף הזמן, לאחר שההתנהגות החדשה שרכש התינוק התבססה, יורד הצורך בחיזוקים עבורה. ההתנהגות הופכת לחלק מהיכולת הכמו-אוטומטית (או המופנמת) של התינוק מכיוון שחזר עליה מספר רב של פעמים; הוא כבר יודע להגות את המילה "אבא" בכל פעם שיתבקש ושירצה. הוא יעשה זאת גם אם לא יקבל על כך חיזוקים. יהיה עליו ליצור התנהגות חדשה על מנת לשוב ולקבל את אותה כמות חיזוקים; למשל כשיצליח להרכיב משפט של שתי מילים - יזכה לתגובה נלהבת של הוריו.

     

    הדוגמה שלעיל מאפיינת את מודל הלמידה: מבחינת תכיפות נתינת החיזוקים, הרי שבהתחלה ניתן חיזוק על כל פעם שההתנהגות החדשה מופיעה – זהו חיזוק מלא. בהמשך מקבלת ההתנהגות חיזוק לעיתים קרובות אך לא בכל פעם, כשהתדירות פוחתת בהדרגה – זהו חיזוק חלקי. החיזוק החלקי יופיע לעיתים רחוקות יותר ויותר עד להפסקה מוחלטת.

     

    ככל שההתנהגות החדשה הולכת ומתבססת, נוטים רוב ההורים באופן טבעי להפחית בהדרגה את החיזוק החיובי על התנהגות המסויימת הזו. כאשר ההתנהגות הזו תופנם לגמרי - לא יהיה צורך יותר לחזק אותה.

     

    זהו המבנה הקלאסי של נתינת חיזוקים, כשהמטרה היא הפנמה. דווקא התדירות החלקית והאקראית, ההולכת ופוחתת עם הזמן, מעלה את הסיכוי שההתנהגות תתייצב. כך למעשה מתחולל תהליך ההפנמה וההתנהגות הופכת לעמידה לאורך זמן (והילד כבר אינו מצפה שבכל פעם יקבל חיזוק על התנהגותו). הוא הפנים את רצונותיהם ודרישותיהם של הוריו ממנו והם כעת רצונותיו הוא ודרישותיו מעצמו. הילד חש בטוב עם עצמו כשהוא מתנהג כפי שהוא יודע שהוריו מעוניינים. מעתה ההצלחה בביצוע ההתנהגות מהווה כשלעצמה חיזוק.

     

    אם כן, ניתן לראות כיצד השימוש בחיזוקים משמש כאמצעי חשוב ביותר ללמידת התנהגויות חדשות. למעשה בעזרת החיזוקים ניתן להשפיע על ולעצב את התנהגות הילד.

     

    יש השפעה נוספת לחיזוקים החיוביים?

    יש להדגיש שתפקידם והשפעתם של החיזוקים החיוביים הינה הרבה מעבר לעיצוב ההתנהגות של הילד. יש להם השפעה משמעותית ביותר על בניית הדימוי העצמי החיובי שלו, על ביסוס תחושת היכולת והמסוגלות שלו ועל ביטחונו העצמי. חשיבות השפעות אלה לא תסולא בפז. אך יחד עם זאת, מכיוון שאנו עוסקים כאן בעיצוב משמעת, נייחד את הדיבור בשימוש באמצעי זה של חיזוק חיובי על מנת להשיג רכישת התנהגויות רצויות של הילד.

     

    חיזוקים חיוביים (כמו גם עונשים) הם עניין סובייקטיבי. מה שלאחד מהווה חיזוק, לא בהכרח יהווה חיזוק לרעהו ואולי אף יהווה את ההפך מכך. לדוגמה: עבור ילד אחד הבטחה לצאת לטיול תהווה תמריץ וחיזוק חיובי ואילו לאחר, ששונא טיולים, הבטחה כזו כלל לא תדרבן אותו להתנהגות הרצויה, ואולי אף להפך... לפיכך כדאי לברר ולדעת מה מהווה חיזוק עבור הילד המסוים שלפנינו. יותר מכך: גם אצל אותו הילד זה עשוי להשתנות מפעם לפעם ומה שהיה בעבר חיזוק - כבר אינו כזה עבורו.

     

    שימוש לקוי בחיזוקים חיוביים

    עם כל המורכבות של המודל התיאורטי של תהליכי למידה וחיזוק, הרי שהורים, רובם ככולם, יודעים להשתמש נכון במודל ואף עושים זאת כהלכה. אך לצערנו, החיים לא פשוטים עד כדי כך ולא פעם עלולים להתרחש שני תסריטים לא רצויים מבחינת המודל של הורים-חיזוק-ילד:

     

    1. ההורה לא נותן דעתו שיש לתת חיזוק על הופעתה של התנהגות רצויה של הילד

    הוא מתייחס אל ההתנהגות החיובית כמובנת מאליה ולא טורח להביע את שביעות רצונו ממנה. במקרה של אי נתינת חיזוק - ההורה מפספס הזדמנות פז לקדם את תהליך התבססות ההתנהגות החיובית ולפיכך תהליך רכישת ההתנהגות הרצויה עשוי לקחת הרבה יותר זמן ויצור אצל ההורה תסכול ("איך זה שהוא עוד לא למד ל...").

     

    2. ההורה נותן חיזוק על התנהגות לא רצויה וזאת מבלי שהוא מודע לכך

    זהו המקרה הגרוע יותר, בו ההורה כלל לא ער לכך שההתנהגות השלילית שהוא אינו מעוניין בה (ולעיתים אף מעניש עליה) מתרחשת וממשיכה מפני שהילד זוכה לחיזוק חיובי כלשהו עליה, חיזוק שהוא - ההורה, אינו מודע לו. כך קרה בהתרחשות אותה הבאנו בפתיח.

     

    הבה נשוב כעת לדוגמה איתה פתחנו ונראה כיצד ניתן לעצב יחסי אחים, טובים או גרועים, בעזרת חיזוקים חיוביים:

    הילד הגדול יושב לו לתומו ומשחק בצעצועיו. אחיו מצטרף אליו ובתחילה הילד סובלני ומשתף אותו במשחק. האמא, העסוקה בדבר מה אחר אינה שמה לב לכך (היא כנראה פשוט נהנית מהשקט הזמני הזה...) ואינה מחזקת התנהגות רצויה זו (על ידי אמירה כמו "אני ממש נהנית לראות איך אתה משתף את אחיך במשחק!"). לאחר כמה דקות סבלנותו של הילד קצה והוא קורא לאימו לעזרה על מנת שזו תרחיק את הפעוט המציק. אך האמא העסוקה אינה נענית, זאת אומרת - שוב לא מחזקת התנהגות רצויה ("טוב מאוד שאתה קורא לי כשאחיך מפריע לך!").

     

    לבסוף, כשהילד חש חסר אונים לגמרי מול פלישת אחיו, הוא דוחף אותו ומכאיב לו. הפעוט מתחיל לבכות. אמא, שנזכרת כעת להגיב, נזעקת למקום, מרימה את הפעוט ומרחיקה אותו מצעצועי אחיו, תוך שהיא פולטת מילות כעס כלפי הגדול. למרות שכעסה לבטח אינו מהווה חיזוק חיובי עבור הילד, הרי שעם זאת התנהגותו השלילית (דחיפת אחיו התינוק) זכתה בהצלחה הרצויה המתבטאת בסילוק הפעוט המטריד - וזהו חיזוק חיובי משמעותי ביותר עבור הילד. אל נתפלא אם כן אם בפעם הבאה, למרות אי הנעימות שבכעסו של ההורה, ינקוט הילד בשיטת הדחיפה מיד עם פלישת אחיו הפעוט - שהרי הילד למד שבנקיטה בהתנהגות זו ישיג את רצונו שכן התנהגות זו קיבלה בפעם הקודמת חיזוק חיובי (הרחקת הפעוט המפריע)!

     

    ומה לגבי הפעוט? גם הוא למד שהדרך לגרום לאמא לעזוב את עינייניה ולהתפנות אליו היא על ידי הטרדת אחיו הגדול, כשמה שעדיף היה שיתרחש הוא שהאמא תגיע לחדר כשבנה קורא לה ותעיר לפעוט כי אינה מרשה לו להפריע לאחיו. כך, למרות שספג דחיפה לא נעימה, בסופו של דבר העסק השתלם לפעוט – אמא באה, חיבקה, ניחמה וכעת נשארת לידו לשעשעו.

     

    סוגי חיזוקים

    ישנם שלושה סוגי חיזוקים: רגשיים, חברתיים וחמריים. עקרונית הם אינם שונים זה מזה מפני ששלושתם עונים על הדרישה של גרימת תוצאה חיובית או הנאה לאדם על ביצוע התנהגות מסוימת. אך מהותית הם שונים: החיזוק החיובי החומרי מתבטא בקבלת דבר מה מוחשי או טובת הנאה

    כתוצאה מההתנהגות (צעצוע, ממתק). החיזוק החברתי הוא כל פעילות משותפת עם אנשים אחרים בה הילד לוקח חלק ואשר מסבה לו הנאה (הקראת עוד סיפור, יציאה לטיול או ללונה-פארק וכדומה). החיזוק החיובי הרגשי מתבטא בקבלת משוב חיובי מילולי ו/או גופני להתנהגות הרצויה (מחיאות כפיים, נשיקה וחיבוק, אמירת "כל הכבוד לך!" או "איזה יופי!", חיוך מעודד וכד').

     

    רוב ההורים עושים שימוש בשלושת סוגי החיזוקים ומשלבים ביניהם. שלושתם חשובים והשפעתם ניכרת. עם זאת, בעידן החומרנות המופרזת בו אנו חיים יש לתת את הדעת על שימוש מושכל בחיזוקים חומריים ולא לעבור את גבול הטעם הטוב.

     

    זהו רק אחד מיתרונותיו הברורים של החיזוק הרגשי - הוא אינו עולה כסף. אך יתרונו מרחיק לכת הרבה מעבר לכך: החיזוק הרגשי הוא סוג של השקעה ריגשית בילד. הוא לא הולך לאיבוד, הוא נצבר לו אט אט בנפשו של הילד פנימה ומבסס אצלו תחושת ערך עצמי ההולך וגדל, הולך ומתחזק. חיזוק מהסוג הזה לא עולה כסף - אך הוא שווה זהב!

     

    הכותבת היא יועצת חינוכית-התפתחותית בעלת תואר M.A מאוניברסיטת בר אילן. מחברת הספר "היענות לצרכים - גמילה (מוקדמת) מחיתולים ". לעמוד הפייסבוק של דפנה לחצו כאן

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "סמכות הורית: לעשות שימוש יעיל בחיזוקים חיוביים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סמכות הורית. מילה טובה תעשה הבדל עצום
    צילום: shutterstock
    דפנה תייר
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים