שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "The Voice": הקול דבש
    בניגוד ל"כוכב נולד" ונגזרותיה, הגרסה הישראלית של "The Voice" מכבדת את המתמודדים, שגם נשמעים הרבה יותר טוב. לא בטוח שהתוכנית החדשה תהיה שליחות לגילוי אמן חדש ומפתיע - אבל בהחלט יש פה פוטנציאל להצלחה מסחררת

    לא קשה למצוא את ההבדלים בין "The Voice" לבין כוכבים נולדים בכל המידות, ולכן נתחיל דווקא בעניין עקרוני יותר: כבוד האדם. ב"דה ווייס" אף אחד לא צוחק על מתמודדים שכשלו, לא בוחר אנשים מוזרים וחסרי מודעות רק כדי ללעוג להם ולהציג אותם כמגוחכים בפני עצמם, המצלמה ועם ישראל.

     

    עוד על "The Voice" ב-ynet:

     

    מבחינה זו לבדה, תוכנית הזמר החדשה של רשת ראויה לציון - כל עוד לא נמאס לכם מזמרים מרגשים, שופטים-מנטורים מתרגשים ואבות ואמהות בכל הגילים שמייבבים בגרין-רום. ולפני שאמשיך לשבח, יש לי הצעת ייעול אחת: אולי אפשר כבר להשיג לכל המתמודדים בכל השעשועונים באשר הם אבא ואמא גנריים, לבקש מהם לבכות דקה - ולפטור את כולנו מהעונש המשפחתי הדביק הזה.

     

    אביב גפן ב-"The Voice". הוורבלי ביותר (צילום: יוני המנחם) (צילום: יוני המנחם)
    אביב גפן ב-"The Voice". הוורבלי ביותר(צילום: יוני המנחם)

     

    הפורמט הנוכחי מפגיש לראשונה זמרים אלמונים ובעלי אמביציות ענקיות עם דמויות מוכרות מעולם המוזיקה, כשחלק מהכוח עובר לידיהם של האלמונים דווקא. זה החידוש המרעיש: המוכרים שומעים את האלמוני אבל לא רואים אותו, ואם שירתו מצאה חן בעיניהם - הם לוחצים על זמזם, מסתובבים אליו ורק אז נחשפים למראה פניו. אם יותר ממנטור אחד לחץ, האלמוני רשאי לבחור מי ידריך אותו - וכך עוד עתידים להתקיים קרבות אגו מרתקים בין אביב גפן, רמי קלינשטיין, שרית חדד ושלומי שבת, על לבם וגרונם של זמירים חדשים.

      

    אם הקטע הזה לבדו נשמע לכם מוכר, זה מפני שצפיתם בהעתק חיוור שלו ב"בית ספר למוזיקה". אבל כאן העניינים סבוכים בהרבה: כל מנטור אמור להרכיב נבחרת בת 14 מתחרים ומתישהו, אולי עוד השנה, שניים יגיעו אל הגמר, שיהיה קרב בזירת אגרוף מעוצבת - ורק בסופו ייבחר המנצח, בעזרת האס-אם-אסים שלכם.

     

    עד אז יהיה מעניין בעיקר לעקוב אחרי הדינמיקה בין המנטורים השונים, וזה לב העניין. מתמודדים מרוגשים ראינו כבר עשור שלם, אנשים שאומרים "מרגש", "התרגשתי" וכיוצא בזה כבר שמענו עד זרא, ו-22 המופעים שספרתי לשורש ר.ג.ש במשך שעתיים כבר מציבים את "דה ווייס" מעל לכל פרק של "כוכב נולד" ברמיסת השורש הנחמד הזה.

     

    לפעמים, "פאקינג סטייק" זו מחמאה

    המתמודדים עצמם שרים טוב בהרבה מרוב אלה שהגיעו לאודישנים בכוכב נולד, וזו ודאי בחירה של העריכה - אבל זו בחירה מושכלת ונבונה, שמעניקה לכל הסיפור ארשת מכובדת בהרבה. גם אלה שלא עברו זוכים לתמיכה ועידוד. אלה שהצליחו להזיז כיסא או שניים מקבלים חיבוק גדול, כאילו היו המנטורים והאלמונים אחים שהופרדו בלידתם, ואלה שריגשו גם עם סיפור חיים - כמו נועה גולן, בתה של הזמרת המנוחה דינה גולן ובעלת קול ענק בזכות עצמה - חיבוק קבוצתי פלוס דמעות.

     

    הכוח עובר לידי המתמודדים רק בהתחלה ורק לכאורה. ברור לגמרי שבחירת המנטורים תכתיב את אופן ההתקדמות שלהם במהלך העונה, ודי ברור מי יבחר את מי ולמה. הגם שאביב גפן ניסה בכל כוחו לבחור לעצמו מתמודד מסלסל, הכיוון ברור לגמרי ושרית חדד מובילה במספר המועמדים שהצליחה לגייס לנבחרת שלה. הגם שאביב גפן מנסה לומר, כמקובל בימים אלה, שאפשר לשלב בין הסגנונות, הוא מתייאש ועובר ל"תצאו מהמזרחנות", שזה בסך הכל המשך לסכסוך העבש בין שירה ים תיכונית לכל האחרים, רק בטונים נמוכים ומחוייכים יותר.

     

    המנטורים של "The Voice". בסוף, הם יכתיבו את הטון (צילום: יוני המנחם) (צילום: יוני המנחם)
    המנטורים של "The Voice". בסוף, הם יכתיבו את הטון(צילום: יוני המנחם)

     

    חדד וגפן היו המובילים האנרגטיים בפרק הבכורה. רמי קלינשטיין ושלומי שבת, אנשים עם אנרגיות עצומות על הבמה, לא הביאו איתם די אדרנלין מהבית - אבל זה ודאי עוד ישתנה. כיוון שגפן הוא הוורבלי מכולם, כמה מהדימויים שלו די מטרידים. מתמודד אחד השווה לדשא, אבל אחרי היורה. מתמודדת אחרת הזכירה לו את דלת הכניסה האחורית למלון בוטיק, ונועה גולן המצויינת - את המנה העיקרית בארוחה באירוע, כשהוא עובר מהפסטה הקרה והקינוחים אל ה"פאקינג סטייק". במצב של ריגוש, התרגשות, מרוגשות או כל מה שתרצו, אפילו זאת יכולה להישמע כמחמאה.

     

    לכל המיזם הזה יש מנחה ושמו מיכאל אלוני. המצלמה אוהבת אותו, ודי בצדק, אבל אני בטוחה שגם היא לא מבסוטה מחולצתו הלא מגוהצת. יש גם כתבת לענייני מדיה חברתית בדמותה של סיון קליין, שתדריך אתכם בנבכי המשחקים, האודישנים המקוונים ומיני האפליקציות.

     

    משחק חדש בא לעיר. בהולנד ובארצות הברית נרשמו שיאי צפייה נאים. באנגליה העסק ישודר רק באביב הקרוב, כך שאנחנו, גאווה ישראלית, ממש בין הראשונים. ואנחנו שונים מהאחרים בכמות המסלסלים המייחלים להתגלות ובמספרן של

    הנשים שהפגינו קולות גדולים, סטייל דיאנה גולבי. כיוון שלא נפסיק לשיר, "דה ווייס" תהיה אף היא הצלחה, אולי אפילו מסחררת. ספק גדול אם זו תהיה אכן "שליחות" לגילוי אמן חדש ומפתיע, כפי שהיא מתיימרת להיות.

     

    ומי יושב מעל לסכסוכים בין קשת לבין רשת וצוחק כל הדרך אל הבנק? ג'ון דה מול. הוא האיש שהמציא עבורכם גם את "האח הגדול" וגם את "דה ווייס" וגם מיליון דברים אחרים שכבר ראיתם ועוד תראו על המסך. ממרומי נקודת המבט שלו, זמרים וכלבי נחייה, גמדים ודיוות בהתהוות, הם בסך הכל צליל נעים לאוזן, אפילו מרגש, של הקופה הרושמת.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים