שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אומללות נשגבת: "עלובי החיים" בתרגום חדש

    ספרו הנצחי של ויקטור הוגו "עלובי החיים" מפגיש דור קוראים חדש עם יצירה מחאתית, פוליטית וקלה להזדהות, המדגישה ערכים נעלים כמו צדק ואהבה. על הוגו, ועל רומן בלתי נשכח

    "עלובי החיים" – צמד מילים המעורר מיד אסוציאציות תרבותיות וחברתיות. יש שיזכרו מיד ברומן המונומנטלי של ויקטור הוגו מ-1862; יש שיעלה במוחם העיבוד הבימתי המצליח של קלוד-מישל שנברג ואלן בובליל, ואחרים יזדרזו לדבר אודות הביקורת הנוקבת שביצירה על מערכת המשפט, שחיתות הפקידים והפקרת העניים. כך או כך, "עלובי החיים" הוא מאותם ספרים נצחיים שהלהיבו קוראים בתקופות שונות.

     

    כתבות נוספות בערוץ הספרים :

     

    עטיפת "עלובי החיים". יצירה נצחית  (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    עטיפת "עלובי החיים". יצירה נצחית

     

    לכבוד 150 שנה לפרסומו של הספר, הוא רואה אור כעת בהוצאת "כתר", בתרגומו של אביטל ענבר מ-1978 שעבר עריכה מחודשת. ההוצאה המחודשת אמורה להקל את המפגש של דור קוראים חדש עם יצירתו של הוגו, ועל אף שעברו למעלה משלושים שנה מאז ראה אור בסדרת "כתרי", תרגומו של ענבר עודנו נהיר וקולח ומיטיב להציג בעברית תיאורית מאוד את סגנונו של הוגו, שאינו חף מפומפוזיות וסנטימנטאליות - מאפיינים שהביאו מבקרים רבים לטעון בגנותה של היצירה.

     

    אך "עלובי החיים" צלח את מבחן הזמן ונחשב ליצירתו הגדולה ביותר של הוגו, ממיצגיו הבולטים של זרם הרומנטיקה בספרות הצרפתית, ואחד מהסופרים החשובים בצרפת ומחוצה לה. "כאשר מת ויקטור הוגו, ב-1885, בגיל 83, הוכרז בצרפת יום אבל לאומי", מספר המתרגם והמשורר דורי מנור, שהציג בספרו "בריטון" מספר שירים של הוגו בתרגומו.

     

    לפיד החירות הפוליטית

    "יותר ממיליון אנשים ליוו את ארונו בתהלוכת הלוויה שחצתה את פריז כולה - מרחוב ויקטור הוגו הסמוך לשער הניצחון (רחוב שנקרא על שמו עוד בחייו) ועד הפנתיאון של גדולי האומה ברובע הלטיני. אין פלא שמותו של הוגו עורר התרגשות עממית חסרת תקדים כזאת, שהרי בעיני הצרפתים גילם הוגו הקשיש, בדמותו המוצקה והעבדקנית, כמעט את כל גלגוליה של צרפת במאה ה-19, ובעצם את רוח התרבות הצרפתית עצמה".

     

    באיזה אופן מתבטאת המרכזיות של הוגו בתרבות הצרפתית?

     

    "ויקטור הוגו התחיל את דרכו כמשורר רומנטי שהיה אחראי למהפכה פואטית ותודעתית בשדה הספרות הצרפתית", מבאר מנור. "מהפכה זו שמה במרכז הספרות את הפרט ואת חוויותיו. בהמשך דרכו, בתקופת שלטונו הנוקשה והאנטי-דמוקרטי של נפוליאון השלישי, היה הוגו נושא לפיד החירות הפוליטית. הוא מחה נגד דחיקת רגליה של העיתונות החופשית, נגד הצרת צעדיהם של האזרחים, נגד עונש המוות ונגד שלטון האימה המושחת של מי שכונה 'נפוליאון הקטן'.

     

    "הוגו נאלץ לגלות מצרפת, ובמשך שנים ארוכות שהה באי גרנסי שבתעלת לה-מאנש. ממקום גלותו, לא הרחק מחופיה המערביים של מולדתו, הוא הרבה לפרסם יצירות ספרות בשירה ובפרוזה, ובהן גם יצירות פוליטיות נוקבות נגד המשטר בצרפת. עם השנים הוא קנה לעצמו שם של מעין 'אבי אומה' השומר על גחלת התרבות האינטלקטואלית והספרותית המפוארת של צרפת. גם מי שלא אהבו אותו כסופר או כמשורר לא יכלו שלא לשאת אליו עיניים, וכאשר בא סוף סוף הקץ לשלטונו הארוך של נפוליאון השלישי, במהפכת 1870, חזר הוגו הקשיש לצרפת והתקבל בהתלהבות עממית עצומה.

     

    :במידה רבה היה הוגו האבטיפוס של אותה דמות צרפתית כל כך של הסופר המגויס, שאחר כך התגלם בדמותם של סופרים והוגים כאמיל זולה ('אני מאשים') או ז'אן פול סארטר".

     

    בין הכתבים החשובים שפרסם הוגו לצד "עלובי החיים", ניתן למנות את "הגיבן מנוטר-דאם", "להיות גולה", "יומו האחרון של הנידון למוות" ו"בוג ז'ארגאל" - כולם תורגמו לעברית. אך הוגו היה כאמור גם משורר מרכזי, פן שאינו מוכר כל כך לקורא הישראלי. מנור מבאר כי "בצרפת ידוע ויקטור הוגו בראש וראשונה כמשורר, ובעיני רבים הוא נחשב למעין משורר לאומי". הוא מוסיף כי במשאל שנערך בשנות ה-30 של המאה הקודמת, התבקשו גדולי הסופרים והמשוררים של התקופה לבחור ב"משורר הלאומי הצרפתי" ורבים נקבו בשמו של ויקטור הוגו.

     

    "התשובה הזכורה מכולן למשאל זה", מספר מנור, "היא תשובתו של הסופר אנדרה ז'יד, שפסק בשלוש מילים נוקבות: 'מיהו המשורר הלאומי שלנו? ויקטור הוגו, אבוי'. תשובתו זו מיטיבה לבטא את היחס הדו-ערכי של קוראים מודרניים רבים ליצירתו הענפה של הוגו. מצד אחד, אי אפשר להתכחש לגדלותה: זוהי הספרות הרומנטית האולטימטיבית. הוגו הוא יוצר 'מושלם', שכמעט אי אפשר לתפוס אותו בטעויות. אין כותב מיומן ממנו, יצירתו מושלמת ממש מבחינת אמצעי הביטוי שלה, והיא גדושה בשפע מסחרר של מחוות גדולות, של תיאורים מסמרי שיער ושל מילים מהדהדות.

     

    "אך מצד שני, דווקא ה'שלמות' הזאת עמדה לה לרועץ עם עליית הספרות המודרנית, כאשר החלו הקוראים לחפש בספרות גם את הצרימה, גם את הפקפוק ביכולתה של המילה לבטא במדויק את המציאות".

     

    לא רק לילדים

    מנור מוסיף נדבך חשוב בנוגע לאמביוולנטיות של יצירתו: "מחוץ לצרפת מוכר הוגו בעיקר כסופר שיצירותיו הפופולריות ('עלובי החיים', 'הגיבן מנוטר-דאם') התחבבו על דורות של ילדים (אף שבמקור נועדו להיקרא על ידי מבוגרים), וזכו לעיבודים קולנועיים ובימתיים רבים". האמביוולנטיות אינה מיוחסת לדיאלוגים שקיימו יוצרים ממדיומים אחרים עם היצירה הספרותית, כי אם לקהל הקוראים שלה. התרגום של ענבר ל"עלובי החיים" ראה אור בסדרה המיועדת לבני-נוער ובמשך שנים נחשב ליצירה שאומצה דווקא על ידי הקהל הצעיר, זאת חרף אורכה והסגנון הרומנטי הזר כל כך למחצית השנייה של המאה העשרים.

     

    דוקטור רימה שיכמנטר מהתוכנית לתואר השני למחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב מסבירה כי לא מדובר בתופעה יוצאת דופן. "שיוך היצירה לקהל צעיר אינו מהלך שהתרחש רק בארץ, והוא תקף למיטב הקלאסיקה. ראשיתו בפרסום הספר בקיצורים ובעיבודים שונים, ורק לעיתים בתרגום מלא של המקור". לטענתה, ההבדל בין ספרות לילדים ונוער וספרות למבוגרים הוא לא עניין מאוד ברור בתחילת ה-20 ואולי בשל כך, מבחינת הקהל, היוקרה של טקסטים שנכתבו למבוגרים ושויכו בהמשך לצעירים יורדת במידה רבה.

     

    "בתודעה של החברה הספרים הללו הופכים לספרות זניחה", היא מסבירה, "בייחוד אם יש להם ערך מוסף שנחשב כמתאים לנוער. למשל, אם מדובר ברומן היסטורי - אז הפן ההיסטורי מקבל משמעות דידקטית של הרחבת הידע של הצעירים. בנוגע ל'עלובי החיים', התמה הבולטת של צדק חברתי וערכים ברורים ולא משתנים, נתפסים כמתאימים לנוער, במיוחד כאשר מדובר בעיבוד והתמות לא מוצגות במלואן - עוברות סוג של קיצוץ, והקטעים היותר תיאוריים ופילוסופיים מצטמצמים או מושמטים כליל".

     

    אך גם התרגום של אביטל ענבר הוצג במובהק כספר נוער, לפחות מבחינת המו"לות.

     

    "ניתן לשער שהסיבה לכך היא שהיצירה מכילה את כל האלמנטים שנתפסים כמתאימים לספרות נוער: סנטימנטליות, רגש פשוט ודמות חזקה שניתן להזדהות איתה. גיבור הסיפור, ז'אן ולז'אן, הוא דמות מאוד אנושית ולא שטחית, מהבחינה הזאת שיש בה פגמים, יש לה עבר, ומצד שני היא מאוד מוחלטת מבחינה מוסרית. ההבדלים בין צידי המתרס מאוד ברורים, ומובלטים בין היתר בתיאור רגשי של עוני. יש ב'עלובי החיים' סממנים רבים שספרות נוער הרבתה לעסוק בהם: צדק, ערכים נעלים, אהבה.

     

    "על אף כל הקטעים התיאוריים, יש קו עלילתי מאוד חזק והדגש הוא על הנרטיב - מהלך ספרותי שספרות הנוער מחפשת, ואם מזהים את הפוטנציאל הגלום ביצירה מבחינת התאמתה לקהל צעיר, לרוב הוא ימומש".

     

    שיכמנטר נזכרת בילדותה בברית המועצות שם היה "עלובי החיים" רומן פופולרי במיוחד. "היצירה מתאימה לתפיסת העולם הקומוניסטית - אדם שנכלא כי גנב לחם - וכך גם העיסוק בצדק שמופיע ברומן בצורה גרנדיוזית; היה קל לעשות אדפטציה לקומוניזם, משום שהספר התאים לחזון הקומוניסטי, והעובדה שכל חברה אימצה את היצירה מכיוונים שונים מצביעה על עושרה".

     

    נדמה כי כל קלאסיקה שעוסקת במוסר ושחיתות היא רלוונטית מאוד לישראל

    של היום. אך האם יש עדיין קהל ל"עלובי החיים"?

     

    "השיקול המו"לי שעומד מאחורי הוצאות מחודשות לקלאסיקות הוא מאוד ברור", מסבירה שיכמנטר. "אלו ספרי נוער שפונים למבוגרים - כי מי שיקנה אותם הם ההורים, שיזכרו אותם מילדותם ומתוקף הידיעה המוקדמת שמדובר ביצירות קלאסיות חשובות. אך האם הקהל הצעיר אכן יקרא בספר? קשה להניח שהוא יקרא, אך אני סבורה שכך היה גם בשנות ה-80. גם אז רק הקוראים הצעירים 'הרציניים' צלחו את הספר, ולכן הקוראים הללו של שנות האלפיים עשויים לקרוא בו, ואחרים יוותרו מראש. ניתן לקרוא את הרומן יחד עם הילדים בגיל צעיר יותר, שכן העלילה הדרמטית מאפשרת חווית קריאה משותפת ומעניינת. כך או כך, אני סבורה שצריך להפגיש אותם עם היצירה".

     

    "עלובי החיים", מאת ויקטור הוגו. תרגום: אביטל ענבר. עריכת תרגום: דיטה גוטמן. הוצאת כתר. 667 עמ'.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עטיפת הספר המקורי של הרומן "עלובי החיים"
    לאתר ההטבות
    מומלצים