שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    איך תדע שהמעסיק בקשיים ומה זה אומר לגביך?
    מנהלי חברה לא ימהרו להודות ש "המצב קשה", ולרוב ינסו לשרוד, בהנחה כי המשבר זמני. מומחה לדיני עבודה: "עירנות לתופעות חריגות עשויה ללמד כי החברה נקלעה למשבר כלכלי". אז מתי צריכה להידלק נורה אדומה?

    המשבר הכלכלי הגלובלי משפיע כבר תקופה ארוכה על כלכלת ישראל. חברות רבות נקלעות לקשיים כלכליים, חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך ואשר גייסו בתקופת הגאות בבורסה אגרות חוב, נדרשות כעת לשלמן ומתקשות בכך, ואין שבוע שעובר מבלי להיזכר ש"תספורת" זה לא מונח לא רק מהלכסיקון של מעצבי השיער.  

     

     

    בחודשים האחרונים נקלעו שורה של חברות לצרות: גורל ערוץ 10 לוט בערפל, הספר שוקי זיקרי סגר את שערי המספרה, משבר אגרקסקו שנמשך זה כמה חודשים ואפילו לביתו של השף אייל שני הגיעו פקחים.

     

    כל חברה כזו מעסיקה עשרות ומאות עובדים, אשר מוצאים עצמם במציאות לא מוכרת שיש לה השפעה עצומה עליהם. תופעת חברות שנקלעות למשבר אג"ח ובהמשך להקפאת הליכים או פירוק, הולכת ותופסת תאוצה, ומחייבת את העובדים להיות ערים לזכויותיהם.

     

    הבעיה של העובדים, למעשה, היא כפולה: היעדר מקום עבודה וחוסר ודאות לגבי המשך קיומו של מקום העבודה והחובות הכספיים של החברה לעובד.

     

    חזית אחידה

    "ככלל, עדיף לעובדים שיהיו מגובשים ויציגו חזית אחידה מול המעסיק", אומר עו"ד אמיר דולב ממשרד ברגרזון ושות', המתמחה בפירוק חברות וכינוס נכסים. "אולם לפעמים נוצר ניגוד עניינים בין קבוצות עובדים שונות, המחייב כל קבוצה למשוך לכיוון שלה".

     

    "עובדים שפוטרו יעדיפו לפעול במהירות האפשרית לקבל את שכרם וחובות החברה כלפיהם ולשם כך לקבל צו פירוק שיאפשר להם לקבל את החובות כלפיהם באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בעוד העובדים שלא פוטרו יעדיפו לשמר את מקום עבודתם ולשמר את הסיכוי להסדר".

     

    עו"ד שאול ברגרזון, מומחה בתחום פירוק וכינוס נכסים של חברות, אומר שהשפעתו של המשבר הכלכלי לעולם אינה מיידית, אלא היא מורגשת חודשים אחרי הכניסה למיתון. "אם יהיה משבר במשק, רשימת החברות המתקשות להחזיר חובות תלך ותגדל ככל שהחודשים יחלפו, והדבר יגרום לחברות רבות להיכנס לשלב הקשה יותר, המשפטי, של הקפאת הליכים או פירוק", הוא אומר. לדבריו, מצב זה עלול להשפיע על עתיד אלפי עובדים, שחלקם יפוטרו וחלקם ימשיכו להיות מועסקים, אך יאבדו זכויות כלכליות שצברו.

     

    כיצד העובדים יכולים לזהות שהחברה בה הם מועסקים נקלעת לקשיים כלכליים ומה ביכולתם לעשות בשלב כזה?

     

    לדברי עו"ד גדעון רובין, שותף במשרד רובין-שמואלביץ המתמחה בדיני עבודה, "לעובד הפשוט אשר אינו נמנה על בעלי או מנהלי החברה, קשה מאוד לדעת את המצב האמיתי של החברה, ולכן כמעט בלתי אפשרי להבחין בסימנים מקדימים לכך שהחברה נמצאת בקשיים. מנהלי החברה באופן טבעי לא ימהרו להגדיר את החברה ככזו, ולרוב ינסו לשרוד, בהנחה כי זהו מצב זמני ובעתיד תשתפר הפעילות העסקית ומצבה הפינססי של החברה יתייצב".

     

    "יחד עם זאת", מוסיף עו"ד רובין. "עירנות לתופעות חריגות בחברה עשויה ללמד כי החברה נקלעה למשבר כלכלי".

     

    הסימנים על פי רובין הם:

    • החברה מבקשת דחיות של תשלומיה לספקים, מבקשת החלפת צ'קים בצ'קים עתידים, או מעבירה צ'קים באיחור רב.
    • יתרות החוב של החברה בבנק מנוצלות עד תקרתן, או אף חורגות מהתקרה מעת לעת.
    • החברה נאלצה לבקש פריסת תשלומים מול מוסדות (ביטוח לאומי, מס הכנסה).
    • לאחרונה נאלצה החברה לדחות תשלומי שכר לעובדיה או לפטר חלק מהם.
    • החברה נוהגת לקיים שיחות עם מנהל הבנק על בסיס שבועי, או למעלה מכך.
    • החברה אינה נוהגת, או הפסיקה לאחרונה, להפריש כספים עבור עובדיה לקופת פיצויי הפיטורין.
    • ספקים של החברה החלו לפנות אליה בדרישה להקטנת אבליגו (חוב) או להגדלת ביטחונות.
    • החברה ספגה לאחרונה אובדן חוב משמעותי עקב פשיטת רגל של לקוח.
    • יתרת חייבי החברה גָדְלַה באופן משמעותי בתקופה האחרונה.
    • החברה מגייסת אשראי בשוק "האפור" (לדוגמא - מנכיון צקים).
    • כנגד החברה עומדת תביעה משפטית בסכום משמעותי, שסיכויי קבלתה גבוהים.
    • החברה נאלצה לאחרונה לבצע "החלפת צ'קים" עם צד שלישי על מנת לפתור מצוקה תזרימית.
    • החברה נדרשת לגייס הון בדחיפות, לצורך המשך פעילותה התקין, כתוצאה מלחץ הבנקים עליה.

     

    "כל אחד מהסממנים הללו", מסכם עו"ד רובין. "מעיד כי החברה בקשיים, והצטברות של מספר מהסממנים יחד צריך להדליק נורה אדומה באשר למצב החברה. אבל כפי שאמרתי, לא בנקל יכול עובד אשר לא נמנה על ההנהלה להבחין כי החברה על סף משבר.

     

    "במידה שהשתכנע העובד כי קריסת המעסיק צפויה בהסתברות גבוהה, מומלץ לפנות לייעוץ וליווי ספציפי על ידי עורך דין המתמחה בתחום, אם באופן אישי ואם על ידי איגוד עובדי החברה. ברוב המקרים, נקיטת הליכים מקדימים צפויה לקצר את פרק הזמן שהעובדים ימתינו עד קבלת המגיע לכם מחד, ולהעלות את התמורה שיקבלו מאידך".

     

    יש איחור בתשלומים?

     

    לדברי עו"ד נעמי לנדאו, מומחית בדיני עבודה ולשעבר היועצת המשפטית של ההסתדרות, אסור לעובד להסתמך רק על כך שבתלוש המשכורת כתוב שנוכו הפרשות לקופות השונות, אלא יש לפנות לקופה ולבדוק האם יש איחור בהעברת התשלומים.

     

    "איחור מעבר לשלושה חודשים, יכול לגרום לפגיעה בזכויות פנסיוניות, מעבר לכך שזהו סממן בולט שהמעסיק בקשיים", אומרת עו"ד לנדאו. "העובד צריך לדעת כי ניכוי כספים משכרו ואי העברתם בפועל לקופות השונות, מהווה גם עבירה פלילית של המעסיק, וניתן להגיש תלונה עליו במשטרה. אם מגלים שיש פיגור בהעברת כספים לקופות, יש לפנות מיד בכתב למעסיק. במידת הצורך, ולאחר התייעצות עם הקופה, כדאי לעובד לשלם את ההפרשות החסרות לקופה, כדי שלא יפגעו הזכויות הפנסיוניות, ואח"כ לתבוע את המעסיק".

     

    "בנוסף", אומרת לנדאו. "פיגור בתשלום המשכורות ובהעברת הפרשות לקופות, הוכר כעילה להתפטרות עם זכאות לפיצויי פיטורים, ובלבד שהעובד התריע בפני המעסיק על כך, והדבר לא תוקן.

     

    "אם ידוע לעובד שהחברה נסגרת, כדאי לו למהר ולברר את מועד סיום העבודה, לחפש עבודה חלופית, להתארגן עם עובדים נוספים לצורך הגשת בקשת פירוק נגד החברה, ולאחר קבלת צו הפירוק על ידי בית המשפט המחוזי, להגיש תביעת חוב כנגד החברה".

     

    מה יעלה בגורל העובדים במקרה של פירוק או פשיטת רגל?  

     

    עו"ד ברגרזון מסביר כי במקרה של פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק, העובד אינו יכול לקבל את שכרו. "מרגע שבית המשפט הוציא צו פירוק או מינה מפרק זמני, כל ההליכים נגד החברה מעוכבים. מבחינת עובדי החברה המשמעות היא שלא ניתן להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה".

     

    במקרה של פירוק, העובד עובר לטיפולו של המוסד לביטוח לאומי, כדי שיעניק לו את הכספים שהחברה חייבת לו. עליו לפנות בכתב למפרק החברה ולציין את התקופה שעבורה לא קיבל את שכרו. המפרק בודק את הטענה מול ספרי החברה וקובע אילו כספים לא שולמו לעובד.

     

    בשלב זה, המפרק מגיש בשם העובד בקשה לביטוח הלאומי לתשלום החוב של החברה אליו. הסכום המירבי שיכול עובד לקבל העובד הוא 13 פעמים השכר הממוצע במשק. במצב כזה, מי שנפגעים במיוחד מהתקרה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי לצורך תשלום החוב לעובדים, הם אנשי הדרג הבכיר או בעלי השכר הגבוה בחברה.

     

    לדברי עו"ד ברגרזון, "במקרים רבים, העובדים מתנגדים לכניסת החברה להקפאת הליכים והם מעדיפים פירוק, כיוון שבהליך של פירוק מובטח להם אוטומטית תשלום כל הכספים המגיעים להם מהחברה, בלי שיצטרכו להמתין לתורם כפי שקורה בהליך של הקפאת הליכים".

     

    עו"ד רובין מוסיף כי יחד עם זאת, לא תמיד התנגדות העובדים וחששותיהם אכן מוצדקים. "התנגדות עובדים למצב של הקפאת הליכים נראית הגיונית כאשר הם בטוחים כי אין לחברה סיכויי הצלה. במקרה זה, פירוק אכן יאפשר להם לקבל את הכספים המגיעים להם מהביטוח הלאומי. אבל לעתים ברור שהדרך של הקפאת הליכים תציל את החברה ותביא לכך שהיא תוכל לשלם לעובדים את כל המגיע להם, או סכומים גבוהים יותר מאלה שניתן לקבל מהביטוח הלאומי. במקרה זה, האינטרס של העובדים הוא להסכים למהלך".

     

    מה קורה במצב של כינוס נכסים?

    "במצב של כינוס נכסים", מסביר עו"ד ברגרזון. "החברה אינה בפירוק, אלא פועלת תחת כונס נכסים - עורך דין או רואה חשבון שמונה ביוזמת אחד מבעלי החוב ובאישור בית המשפט. לכאורה, זה המצב הכי פחות רצוי לעובדים מבחינה כלכלית, כיוון שהם אינם זכאים לכספי הביטוח הלאומי במקרה זה. ואולם, אם החברה ממשיכה לפעול כעסק חי חרף כינוס הנכסים, על הבעלים לשלם לעובדים את שכרם". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאן אני הולך מפה?
    צילום: shutterstock
    שאול ברגרזון
    צילום: באדיבות משרדי עוה"ד שאול ברגזון, רובין-שמואלביץ, נעמי לנדו
    גדעון רובין
    צילום: באדיבות משרדי עוה"ד שאול ברגזון, רובין-שמואלביץ, נעמי לנדו
    נעמי לנדאו
    מומלצים