ספינות הקרוזים מסוכנות? "גדול זה בטוח"
גורמי ספנות תולים את האשם בתאונה באיטליה ברב החובל, ומסבירים כי ספינות הענק לא מהוות סכנה. מנגד, יש מי שמודה כי במקרה תאונה "קשה ומסוכן לרדת מספינה בגודל שכזה"
טביעתה של אוניית הקרוזים "קוסטה קונקורדיה" ותוצאותיה הקטלניות העלתה תהיות באשר לבטיחות בספינות הללו, שרק הולכות ונעשות גדולות יותר ויותר. מומחים טוענים כי ספינות הענק מצוידות בחידושים בתחום הבטיחות והניווט, ומקטינות את האיום הנשקף לנוסעיהן, למרות גודלן העצום.
סופה של הקונקורדיה - עוד כותרות:
- רב-החובל ב-2010: "אני אוהב לסטות מהנהלים"
הקונקורדיה, שאורכה יותר משני מגרשי כדורגל וחצי, נשאה על סיפונה 4,300 נוסעים ואנשי צוות,
מספיק בקושי
האונייה עוברת בקושי בתעלה
ynet
ה"סלבריטי סילואט", שהושקה לפני חודשים אחדים, יצאה מהמספנה שבה נבנתה דרך תעלות המים בדרך להולנד. צפו במבצע
כאשר עלתה על שרטון מול חופי איטליה. שישה נהרגו ועוד כמעט 30 מוגדרים עדיין נעדרים. חקירת התאונה מתמקדת ברשלנותו של רב החובל, ולא במבנה או בתכנון של כלי השיט.
מומחים בתחום הספנות טוענים גם הם כי מדובר בטעות אנוש, ולא בתאונה שהתרחשה בשל תכונותיה של הספינה. "זה סיפור על רשלנות בלבד. רשלנות שאינה מתקבלת", אמרה קרולין ספנסר, עורכת אתר הספנות Cruise Critic.
הקונקורדיה היא רק בת חמש, והיא חלק מהאופנה הרווחת בענף הקרוזים לבנות ספינות נוצצות וגדולות יותר, המסוגלות להוציא לים נוסעים רבים יותר מבעבר. האוניות הגדולות ביותר, בהן ה"רויאל קריביאן" ואואזיס של הימים" הושקו בשלוש השנים האחרונות, והן יכולות לשאת יותר מ-6,000 נוסעים. לשם השוואה, כאשר הטיטניק טבעה לפני מאה שנים בדיוק, היו על סיפונה 2,200 איש.
ספינות הענק קשות יותר לתימרון, ולא יכולות לעבור בקלות בתעלות מים שבהן מפליגות ספינות קטנות מהן. אלן ווילסון, עורך אתר חדשות ספנות, השווה זאת לנהיגה באוטובוס לעומת מכונית פולקסווגן קטנה. חברות הקרוזים וגם מי שנוהגים את האוניות בים מבינים היטב את המגבלות הללו. נתיבי השיט מתוכננים בקפידה, תוך התחשבות בגודלן של הספינות.
"יש מקומות שאליהן הן לא יוכלו להגיע", מסביר ווילסון, "והם יודעים להיכן הספינות לא יוכלו להיכנס". מנהלי קרניבל, החברה שהפעילה את הקונקורדיה, טענו לאחר ההתנגשות בשרטון כי נתיבי השיט הבטוחים הוזנו למערכות הניווט שלה. לדברי מנכ"ל החברה – הספינה שינתה את מסלול ההפלגה לאחר שרב החובל הסיט אותה בניגוד לאישורים.
קרניבל מפעילה 101 ספינות קרוזים ברחבי העולם תחת מותגים שונים. החברה העריכה כי הנזק מאובדן הזמנות שנגרם לה בשל התאונה הוא כ-85 עד 95 מיליון דולרים. ההשתתפות העצמית בביטוח על הספינה עומדת על עוד כ-30 מיליון דולרים, ועוד כ-10 מיליון על נזקים שנגרמו לאנשי הצוות.
לצד הפאר והגודל, ספינות במידות שכאלה מהוות אתגר גדול במיוחד כאשר כבר מתרחשת תאונה, בעיקר בשל הצורך לפנות את כל יושביהן. ג'ק הייקי, פרקליט ממיאמי המתמחה זה 32 שנה בתחום הספנות, אומר כי אנשי הצוות בספינות עוברים הכשרה להפעלת סירות הצלה, אך אימון כולל בתחום זה נעשה רק לעיתים רחוקות.
גודלן העצום של הספינות רק הופך את היעדר התרגולים לגרוע יותר, מסביר הייקי: "היום, בניגוד למה שהיה לפני עשור או שניים, אתה מתעסק עם אלפים רבים של אנשים. זה מאוד קשה ומסוכן לרדת מספינה בגודל שכזה".
בחברות הספנות טוענים בדיוק את ההיפך. "עם הגודל מגיעה גם הבטיחות", אמר וויליאם רייט, מנהל בכיר ברויאל קריביאן, ורב החובל של "אואזיס של הימים". רויאל קריביאן מפעילה שבע מתוך עשר הספינות הגדולות ביותר בעולם.
רייט טוען כי ספינות הענק רחבות יותר ולכן גם יציבות יותר, והן מצוידות בבמערכות הניווט החדישות ביותר, והמבנה שלהן אטום יותר בפני חדירת מים לעומת הספינות הותיקות.
מייקל קריי, בכיר בהתאחדות הבין לאומית של חברות השיט, מסביר כי הספינות החדשות והגדולות יותר מצוידות גם בטכנולוגיה משופרת לתקשר עם הנוסעים במקרי חירום, חגורות ההצלה נמצאות במקומות מרכזיים יותר, וסירות המילוט שבהן מיועדות לשיגור מהיר יותר לים מבעבר.
"בעוד שהספינות גדלו, נושאי הבטיחות חייבים להיות חלק מהתכנון הכולל שלהן", אמר קריי, "לצד הגדלת הספינות – יש אחריות גדולה יותר לבטיחות". לדבריו, בשש השנים האחרונות למעלה מ-100 מיליון איש עלו על ספינות קרוזים ברחבי העולם, ובאותה תקופה ארעו רק 16 מקרי מוות בתאונות על הים.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
