איך ראיתי את גיסתי ערומה

אחותה של אשתי התחתנה החודש, וכמתנת נישואים חשבתי לכתוב סיפור מקסים ולא מזיק מהעבר שלנו. אם ההקדמה הזאת מוציאה מכם תגובה צינית, צאו מזה. אני לא עושה את זה במקום לתת צ'ק או משהו. בדקתי ואי אפשר.

לפני כמה שנים, זמן קצר לאחר שטלי ואני התחלנו לצאת, בתקופה שעוד הייתי מתנהג כאילו העובדה שיש בעולם גם בחורות אחרות יכולה לעזור לי, אני הולך בתל אביב בלילה ומחליט שזה משפט מספיק ארוך ואפשר לעצור אותו כאן, כשמי מופיעה מולי ומפריעה לי?

לא יודע. אחת, נראית קצת מוכרת. קופצת עלי עם חיבוק. היא ילדה רזונת עם תלתלים, אז אני לא דוחף אותה מעלי. מצד שני אני גם לא בטוח אם לשים לה יד על התחת או מה, כי אין לי מושג מי זאת, עד שאני נזכר שבכלל יש לי חברה עכשיו. והמחבקת הפתאומית כנראה שמה לב שאין לי מושג, כי היא שואלת: "מה, רם, אתה לא זוכר אותי?".

עכשיו, אולי זה הזמן לומר שאני ממש לא טוב בזיהוי פרצופים. עד היום קורה לי לפעמים שאני פוגש את אשתי ומנשק אותה.

הבחורה שעמדה מולי באותו יום הייתה יעל, אחותה של טלי, אבל לא ידעתי את זה. אז רק העברתי מבט איטי על גיסתי לעתיד, מלמטה עד למעלה וקצת בחזרה, חייכתי אליה ואמרתי: "לא זוכר אותך עם הבגדים, חמודה". במבט לאחור, יש אירוניה מסוימת בהצהרה הזאת. אתם מבינים, ביום שקדם למפגש המקרי שלנו ברחוב באמת ראיתי את אחותה של טלי ערומה.

מוזר, את זה אני זוכר: זה היה יום שלישי, מעט אחרי שתיים בצהריים של אמצע חודש מרץ, אבל היה לח באופן לא אופייני. גדעון עזרא היה השר להגנת הסביבה. Seven Nations Army של הווייט סטרייפס התנגן ברדיו. הוזמנו לארוחת ערב אצל ההורים של טלי. הייתי צריך להשתין. פתחתי את הדלת לחדר האמבטיה, ומולי עמדה בחורה ערומה כמו בערוצי הכבלים והמומה לפחות כמוני. אני התעשתי קודם, אז לא זזתי והמשכתי להסתכל.

היי, זאת יעל, אחות של טלי!

“רם, אני מתקלחת!", היא צעקה.

"שמתי לב".

"אז תסגור את הדלת!".

מכירים את זה שאתם חוזרים לחדר בלילה כשהאישה כבר ישנה, וסוגרים אחריכם את הדלת בחושך לאט לאט כדי שלא יהיה רעש, למרות שהיא בעצם רחוקה מטר מהמשקוף אבל אתם לא רואים אותו, ולוקח לכם איזה עשר דקות, ואז בסוף יוצא שאתם טורקים את הדלת בכל זאת? אז משכתי את הדלת קצת יותר לאט מבמקרים האלה. רק מאוחר יותר התברר שיעל בכלל רצתה שאצא קודם.

אולי אתם זוכרים מתחילת הטור: כשקרה כל מה שאני מספר, טלי ואני עוד לא היינו הרבה זמן ביחד. זה עדיין היה קצת ביג דיל בשבילי לראות אותה ערומה, ואני זוכר שחשבתי לעצמי: וואו, אתמול טלי באמבטיה ועכשיו אחותה. מה יש לי עם הנשים במשפחה הזאת?

אם לומר את האמת, היה קצת לא נעים באותו ערב סביב השולחן. בלוז הפליץ. זאת הגירסה שלי ואני עומד מאחוריה. בלוז הפליץ.

אז כאמור, יום למחרת אני בתל אביב בלילה, ככה שאני שיכור במידה מסוימת, ואני פוגש את יעל, רק לא יודע שזאת היא. אני אומר לה שאני לא זוכר אותה עם בגדים, היא מתעצבנת ועושה פרצוף של "אתה מת", ואז אני ישר מזהה אותה.

חשוב להבהיר: יעל היא אחת הבחורות הנעימות באזורנו, וחשוב מכך, ראיתי אותה ערומה, אבל שכחתי מה רציתי לומר. אה, כן: אף על פי שראיתי אותה ערומה - סליחה, אף על פי שהיא אחת הבחורות הנעימות באזורנו - אני מכיר טוב מאוד את פרצוף ה"אתה מת" של יעל. כנראה שזה קשור לפרומונים או משהו, כי ממש אין לי הסבר אחר לזה שאני מצליח לעצבן את אחותה של אשתי יותר מכל אחד אחר שאני מכיר.

אולי זה כי אף פעם לא הייתה לי אחות משלי, אז אני מנצל את ההזדמנות. כל מה שאני יודע הוא שזה לא משנה, כי בסופו של דבר, ראיתי אותה ערומה.

אז מזל טוב, יעל.