שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בלי תרופות: טיפול טבעי להשמדת תולעי מעיים
    אנחנו לרוב מתביישים לדבר על כך, אבל תולעי מעיים היא תופעה נפוצה בעיקר בקרב ילדי הגן, שבאה לידי ביטוי בבכי לילי בלתי פוסק וגרד באזור פי הטבעת. ד"ר טובה לוינשל מסבירה כיצד נדבקים ומה ניתן לעשות כדי לטפל - ללא תרופות

    אחד מכל שלושה ילדים בגילאי חמש עד 14 יסבול מתופעת הפרזיטים (תולעי מעיים), כשילדי הגן הם החשופים ביותר להידבקות. הפרזיט (טפיל) הוא אורגניזם המתביית בתוך מארח, חי על חשבונו ולעתים קרובות - מזיק לו. כיום מוכרים לנו מעל מא סוגים שונים של טפילי מעיים הפוגעים בבני אדם וגורמים לשלל סימפטומים, ביניהם אי נוחות במעיים (כאבי בטן, נפיחות, גזים, שלשולים, איבוד תאבון, תת ספיגה, אלרגיות ורגישות לחלב, איבוד משקל),  עצבנות, היפראקטיביות, EEG לא תקין, חום, בעיות ראייה ועוד.

     

    סוגים אופייניים לתולעי מעיים

    1. Giardiasis

    מחלה הנגרמת על ידי טפיל חד-תאי, שנצמד לרירית המעי הדק העליון באמצעות דיסקית הצמדה. הטפיל עמיד בחיטוי כלור וחסין בפני יוד. הוא מתחלק כל ארבע שעות, מכסה את שכבת האפיתל,

    תוך גרימת נזק לסיסים והסיסונים ועלול לגרום לסתימת מעיים. לעיתים הוא גורם לתת ספיגה של מזון - בעיקר שומנים. גודלו כ-12 מיקרון ותקופת הדגירה שלו היא שבוע עד שלושה שבועות. כ-20% מהנדבקים אינם מפתחים סימפטומים כלל, כנראה בשל מערכת חיסון חזקה.

     

    איך נדבקים? ההדבקה מתרחשת באמצעות כיסתות, זחל עטוף של הפרזיט, המצוי באוכל מזוהם ומי שתייה מזוהמים. דרך נוספת להידבקות היא עלידי העברה מילד לילד במעונות ובגנים בשל שיתוף בסירים או בשירותים, מוצצים, בקבוקים וכדומה. די במגע של יד מזוהמת בפה כדי שתתרחש הדבקה.

     

    סימפטומים: אי נוחות במעיים, צואה שלשולית, שומנית, בעלת צבע בהיר, מעלה קצף, צפה באסלה ובעלת ריח חריף (בדומה למחלת הצליאק).

     

    2. תולעים עגולות

    ההדבקה, לרוב, נגרמת כתוצאה ממגע עם חול שזוהם בצואה של כלבים או חתולים. ביצי התולעים שבצואה עוברות שלב התפתחותי בחול והופכות לגורם תחלואתי. מדובר בביצים בעלות כושר עמידות של שבועות עד שנים. הילד נוגע בחול, מכניס את היד לפה ונדבק.

     

    הביצים שנבלעו מתפתחות לזוחלים במעיים, ואלה חודרים דרך דופן המעי לדם ולמערכת הלימפה, ובאמצעותם לכל איברי הגוף השונים תוך גרימת גירויים ואלרגיות. בסוף התהליך הן מגיעות למעי, ושם מתפתחות לתולעים גדולות יחסית ובעלות מערכת עיכול שלמה. התולעים הבוגרות עלולות לחסום את צינורות הלבלב ולגרום למורסות במעיים. הביצים שנבלעו עלולות להתיישב ברשתית העין ולגרום לדלקת עד לעיוורון.

     

    סימפטומים: איבוד תאבון, נפיחות, עצבנות, הפרעות שינה ועייפות, שיעול ותגובות אלרגניות. תיתכן גם אנמיה ובמקרה של פגיעה בעין יורגשו בעיות עיניים וייתכן חום.

     

    3. תולעי סיכה (Enterobius Vermicolaris)

    תולעת באורך כ-1.5 ס"מ, המאכלסת בעיקר את המעי הגס והתוספתן. התולעת הנקבה נעה אל מחוץ לפי הטבעת כדי להטיל ביצים – ועקב כך נגרם גרד עז, אי נוחות ועצבנות. לביצים כושר שרידות של שבועות עד חודשים בסדינים, מגבות, בגדים, שטיחים וכו'. ההדבקה עלולה להתרחש מביצים ששרדו בכל אלה, או מביצים ששרדו במזון, במי שתייה מזוהמים או ממגע בין ילד לילד (שיתוף).

     

    סימפטומים: גירוד וגירוי בפי הטבעת, כאבי ראש, אסטמה, הפרעות בהתנהגות. יש לציין כי מחקר שבדק יותר מ-2,000 מקרים של תולעי סיכה במשך יותר מ-10 שנים מצא תסמינים נוספים ובהם: היפראקטיביות, בעיות ראייה ו-א.א.ג לא תקין. עם השמדת התולעים - נעלמו גם הסימפטומים.

     

    איך מאבחנים?

    בדיקת צואה לגילוי ביצים, כיסתות, חלקי תולעים וכו' בעייתית מאוד משום שטפילים רבים הם "דיירי לומן" (צמודים לדופן המעי ויופיעו בצואה רק אם יתלשו אותם) ואחרים אינם מגיעים תמיד לצואה. משום כך ההמלצה היא לקחת שלוש עד שש דגימות צואה אקראיות במועדים שונים, וזה עדיין לא מבטיח אבחנה מדוייקת. מומלץ לחזור על הבדיקה גם אם התוצאה יצאה שלילית – במידה והסימפטומים ממשיכים להופיע.

     

    הטיפול הקונבנציונאלי

    הרפואה הקונבנציונאלית מציעה טיפול תרופתי, אך בניגוד לדעה הרווחת אין די בטיפול חד פעמי לפתרון סופי של הבעיה. הפרזיטים עלולים לחזור, במיוחד כשמערכת החיסון חלשה עקב מצבי לחץ, למשל. פרט לכך יש לזכור שלתרופות יש תופעות לוואי בלתי רצויות.

     

    טיפול טבעי ומניעה

    הטיפול מתמקד במניעת ההידבקות באמצעות הקפדה על היגיינה, תזונה נכונה, תוספי מזון וחיזוק מערכת החיסון.

     

    היגיינה: מניעת ההדבקה על ידי היגיינה כוללת רחיצת ידיים במים חמים זורמים וסבון (לפני כל ארוחה, אחרי שירותים, אחרי משחק בחול, אחרי ליטוף בעלי חיים), הימנעות משחייה במקורות מים לא מוכרזים והימנעות ככל הניתן מבליעת מים כאשר רוחצים בבריכות. בנוסף רצוי גם לא להלך יחפים מחוץ לבית.

     

    תזונה: התזונה תכלול תפריט יומי של 25% שומן בלתי רווי ובלתי מעובד (מכיל חומצות שומן חיוניות), 25% חלבון (לתיקון וחיזוק רקמות שניזוקו וליצירת נוגדנים, עדיפות לדגים, עוף, הודו, כבש אורגני), 50% פחמימות מורכבות (הרבה סיבים מבושלים) ושתיית מים זכים רבים. מומלץ להימנע מאכילת דגים או בשר נאים או כאלה שנשמרו בתנאי קירור לא נאותים. כמו כן, חשוב להקפיד לכסות מזון (מזון גלוי מזדהם על ידי זבובים שהם וקטורים לפרזיטים).

     

    תוספי מזון

    שום: אלתלמיני (נוגד תולעים), קוטל ומסלק תולעים מהגוף.

    כורכום: הכורכומין (החומר הפעיל בכורכום) מעכב יצירת טרופואיזומראז (אנזים הדרוש לשכפול תאי הטפילים).

    זנגוויל (ג'ינג'ר): מכיל אנזים פרוטאוליטי המשמיד טפילים וביציהם (זינג'יבן). בעל ערך מוסף כמרגיע עוויתות וגזים במערכת העיכול. תבלינים נוספים בעלי אפקט דומה: קארי, ציפורן, שומר, מרווה ועוד.

    אצת כלורלה: מטהרת את מערכת העיכול, מגינה על הכבד מטוקסינים, תומכת בפלורה הידידותית של המעיים.

    פרוביוטיקה: לעידוד הפלורה הידידותית, מומלצים תוספים פרוביוטיים/ יוגורט ביו/ ירקות שהוחמצו בבית על בסיס מלח. מומלץ להוסיף אנזימי עיכול+ HCL כמו אכילת אננס/ פפאיה (או קבלת האנזימים המופקים מהם - ברומלין/ פפאין בהתאמה), ויטמין A (ביתא-קרוטן) לשיקום ולשמירה על שלמות הרירית במעי.לחיזוק מערכת החיסון מומלץ ליטול, בנוסף לתמיכה באוכלוסיית החיידקים "הטובים" במעיים, גם ויטמין C + ביופלבנואידים וויטמין E (אנטיאוקסידנטים) וגרעיני דלעת (מכילים אבץ).

     

    הכותבת היא מרצה ב"מדיטבע" – רשת מכללות לרפואה משלימה. היא תרצה בנושא בכנס בריאות הילד שיתקיים ב-9.2 בשלוחת "מדיטבע" במכללת אלקאסמי בבאקה אלגרבייה





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תולעי מעיים. קשה להגיע לאבחנה מדוייקת
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים