לא רק אבחון: מהן זכויותיו של ילד לקוי למידה?

גם אם תתאמצו מאוד ותחפשו בספר החוקים, לא תמצאו כל חוק המעגן את זכויות התלמידים עם ליקויי הלמידה בחינוך הרגיל היסודי, ולא תמצאו כל התייחסות לנושא ההתאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות. במפתיע, גם לא קיים, כתחליף לחוק, חוזר מנכ"ל, המסדיר את זכויות התלמידים הללו, לא בבית הספר היסודי ולא בחטיבות הביניים.

עם זאת, למרות היעדר ההתייחסות בחוק והעובדה שאין חוזר מנכ"ל המתייחס לעניין, אתם ההורים יכולים לפעול כדי לסייע רבות לילדכם. בסדרת הכתבות הזו בכוונתנו לעזור לכם, ההורים, למצות את מירב האפשרות העומדות בפניכם כדי לסייע לילדיכם הסובל מלקות למידה בבית הספר. נקיף גם את הזכויות המגיעות לילד בשל הלקות, בין אם בבית הספר או מחוצה לו, וגם את מה שאתם יכולים לעשות כדי לסייע לו.

עוד על לקויות למידה:

האם הילד סובל מהפרעת קשב? מדריך האבחונים

לקות למידה: מה צריך לדעת כדי לאבחן מוקדם 

ליקויי למידה: כך תעזרו לילד להתמודד

שלב א': האם באמת יש צורך באבחון?

לפני שנדון באפשרויות הסיוע, צריך בכלל לברר האם יש לילד לקות למידה. אדגיש כי עוד לפני שבכלל עושים איזשהו צעד חשוב לבנות מערכת יחסים טובה עם בית הספר, על מנת שבהמשך הדרך הוא יאפשר לתת לילד את זכויותיו.

אם אתם או צוות בית הספר חשים שהתעוררו נורות אזהרה כלשהן בקשר לילד כדאי להתחיל בשלב הקרוי בספרות המקצועית Response To Intervention (או RTI) - תגובה להתערבות. דאגו לקבל את המידע המפורט מהמורה לגבי ילדכם: רמת הקריאה והכתיבה שלו ביחס לגילו, רמת השתתפותו בכיתה, מה הציפייה ממנו בשלב זה ביחס לתלמידים האחרים בכיתה, מה רמת הפער לעומת תלמידי הכיתה וכדומה.

לאחר איסוף מידע זה בקשו מהמורה לתת התייחסות אישית לילדכם, שתספק לכם מידע נוסף וחשוב: כיצד הוא מגיב להתייחסות מיוחדת? להסבר נוסף? לתשומת הלב של המורה? עובדות אלה יכולות לסייע לכם לזהות את הקשיים של ילדכם ולתת לכם תשובות כיצד לסייע לו, עוד טרם הפנייה לאבחון. לדוגמה, ייתכן שרק חסרים לילד כלים לשיפור הקריאה והכתיבה, ולכן עדיף לתת לו שיעורי הוראה מתקנת. בעיקר חשוב לספק לילד בשלב זה חוויה של הצלחה, כדי למנוע תסכול וייאוש בבית הספר.

אם ביצעתם התערבות זו בתוך המסגרת הכיתתית, ולמרות זאת נוכחתם לדעת שילדכם אינו מתקדם כמצופה ממנו לפי רמת גילו ויכולותיו, זהו השלב לפנות לאבחון מתאים.

שלב ב': לקראת הפנייה לאבחון

חשוב שההמלצה לאבחון תבוא מבית הספר, ובאופן מיוחד מהמחנכת. המטרה היא ליצור מחויבות בבית הספר לאבחון ולעודד בהמשך את הצוות לאמץ את ההמלצות שיינתנו בו.

למעשה, גיוס בית הספר חיוני כבר משלב מילוי השאלונים, שמועברים למחנכת טרם האבחון ובהם היא מתבקשת לתאר את הקשיים של ילדכם ביחס לבני כיתתו (כגון: רמת קריאה וכתיבה, רמתו בחשבון, כישורים חברתיים ועוד). מידע זה ייתן תמונה מהימנה על התפקוד של ילדכם בבית הספר, ויסייע בהערכה המתבצעת במסגרת האבחון

שלב ג': איזה אבחון לעשות?

לרוב, חשוב להתחיל עם אבחון דידקטי, הבודק את הקריאה, הכתיבה, הבנת הנקרא ותפקודי למידה נוספים, ונותן מידע לגבי הסיבות לקשיים בכל אחד מהתחומים. על סמך אבחון זה ניתן להתאים תוכנית לימודית אישית לילד.

במידה וילדכם זקוק לסיוע מוגבר מחוץ לכיתה, בקבוצה קטנה, יהיה צורך להשלים את האבחון ולהוסיף גם אבחון פסיכולוגי, אשר בודק את יכולת הילד (מנת משכל), ושולל בעיות רגשיות כגורם ראשוני המפריע ללמידה. אבחון זה מהווה אסמכתא לוועדת השילוב, אשר תקצה את שעות הטיפול לילדכם.

מהי ועדת שילוב? זוהי ועדה מקצועית המהווה גורם מוסמך לקבוע את זכאותו של התלמיד לקבל תמיכה וסיוע מוגברים בבית הספר הרגיל, במסגרת תוכנית שילוב. סיוע שכזה יכול להיות במסגרת הוראה מתקנת, טיפול באומנות וכדומה. התערבויות אלה נעשות לרוב בקבוצה קטנה של תלמידים ובמקרים מיוחדים ניתן גם סיוע פרטני. הועדה כוללת את מנהלת בית הספר, המשמשת גם כיו"ר הועדה, מחנכת הכיתה, פסיכולוגית חינוכית ו/או יועצת חינוכית ועובדת הוראה מתחום החינוך המיוחד.

למרות שעדיף לבצע אבחון דידקטי ואחריו להשלים אבחון פסיכולוגי, בתי הספר נוטים לשלוח את התלמיד המתקשה לאבחון מקיף, פסיכו-דידקטי, הנערך בדרך כלל על ידי פסיכולוג חינוכי. בתי הספר מניחים שאם וכאשר הילד יצטרך סיוע מורחב יותר, יהיה בנמצא אבחון קביל לצורך קבלת שעות שילוב.

ולמה לא כדאי להתחיל עם אבחון פסיכו-דידקטי? לדאבוננו, רק אחוז קטן מקרב הילדים שנשלחים לאבחון בבית הספר על ידי המורים אכן מקבל בפועל שעות שילוב. סל שעות השילוב הוא מצומצם ביותר, וניתן בדרך כלל לתלמידים עם בעיות קשות ומורכבות כגון: תלמידים שנמצאים על הספקטרום הרחב של ה-PDD (אוטיזם), תלמידים עם הפרעות התנהגות, עם לקויות בראייה/בשמיעה וכדומה. תלמידים עם ליקויי למידה נמצאים בסוף הרשימה, והסיכוי לקבל עבורם שעות שילוב נמוך בהרבה מכל הקבוצות שהוזכרו.

כמו כן, העובדה שהאבחון הפסיכו-דידקטי מתבצע על ידי פסיכולוג מלמדת כי ניתן בו דגש על ההיבטים פסיכולוגיים, ופחות על תפקודי הלמידה. כפועל יוצא מכך האבחון הפסיכו-דידקטי אינו מאפשר בניית תוכנית לימודית אישית עבור התלמיד, עם אפשרות למעקב שיטתי אחר התקדמותו, כפי שמתאפשר לאחר האבחון הדידקטי.

בסופו של דבר, נכון לבקש מבית הספר לאפשר לתלמידים אלה התאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות במסגרת הכיתה הרגילה, למשל: אפשרות להיבחן בחדר שקט, להקראה של המבחן, הגדלת שאלון המבחן, תוספת זמן במבחנים, מבחן בעל פה ועוד.

שלב ד': ומה קורה לאחר האבחון?

קיבלתם את תוצאות הדו"ח האבחוני, כולל המלצות להתאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות. מהן התאמות בדרכי היבחנות? ומדוע הן כל כך חשובות? ההתאמות מאפשרות לתלמידים עם ליקויי הלמידה לעקוף את הקשיים שלהם ולבטא את יכולותיהם. לדוגמה: תלמיד, שיכולתו המילולית גבוהה והינו בעל ידע רב בהיסטוריה יכול להצטיין במבחן בעל פה, בעוד שבחינה בכתב עלולה להכשילו. לעיתים ההתאמה יכולה לנבא הצלחה או כישלון צפוי של התלמיד.

מעבר לכל, יש לזכור כי חוויות של כישלון בלימודים ובמבחנים, כבר בגיל הרך, נותנות את אותותיהן לאורך השנים, ולכן חשוב לאפשר לילד לחוות הצלחה בלימודים כדי לתמרץ אותו להשקיע בלמידה.

שלב ה': כיצד עליכם לפעול?

1. קראו והבינו את תוצאות האיבחון

קראו את האבחון וודאו שאתם מבינים היטב את תוצאותיו ואת קשיי ילדכם. לצורך פענוח והבנה, ניתן להיעזר במאבחנת, או באיש מקצוע אחר, מומחה בתחום.

2. מה צריך ליישם?

לימדו אלו המלצות יש ליישם בדרכי ההיבחנות של הילד. עמדו בקשר עם מחנכת הכיתה ובחנו איתה במשותף כיצד ניתן להתאים עבור ילדכם את הדרישות הלימודיות בכיתה (שיעורי בית, מבחנים, עבודות וכו').

3. היו יצירתיים אך גם מציאותיים בדרישותיכם

זכרו כי גם למורה מגבלות בתוך בית הספר. זה לא אפשרי שהמורה תעזוב את ילדי הכיתה ותשב רק עם ילדכם כדי להקריא לו סיפור באופן פרטני. הציעו פתרונות יצירתיים למורה. לדוגמה, הגשת עבודה או הרצאה קטנה בכיתה במקום מבחן.

4. היפגשו עם הצוות הבין המקצועי

בקשו פגישה עם הצוות הבין מקצועי של בית הספר על מנת לדון בעניין של ילדכם ולגבש תוכנית אישית לתמיכה בו.

עשו זאת במקרה שמצבו של הילד אינו משתפר או במקרה ובו השיחות עם המחנכת אינן מקבלות מענה מספק. הצוות הבין מקצועי מרכז את תוכנית השילוב בבית הספר וכולל את מנהל בית הספר (הממנה את הצוות), הפסיכולוג החינוכי, יועצת בית הספר, מחנכת, מורת שילוב וכל גורם נוסף הקשור לעניין, לפי החלטת בית הספר.

חשוב שתדעו כי למרות שבית הספר הוא הגורם שמזמן לרוב פגישות אלו, גם אתם ההורים יכולים לזמן פגישה עם הצוות הבין מקצועי על מנת לדון בילדכם. קביעת פגישה שכזו מחייבת את חברי הצוות להתכונן אליה ולשים את ילדכם במרכז. זאת ההזדמנות לגבש תוכנית סיוע לילדכם באופן מערכתי.

ד"ר מלי דנינו, היא מנכ"לית אגודת ניצן. בין תפקידיה הקודמים הייתה מייסדת גף לקויות למידה במשרד החינוך ומנהלת בית ספר .

ב-19.3 ייערך יום ההתרמה השנתי של אגודת ניצן (וארגוני החרשים). לתרומת 10 שקלים שלחו SMS למספר 2255 או בטלפון: 03-5372270