שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    ממשלה יקרה - צמיחה ירוקה זה לא רק קלינטק
    בין איומי הגרעין האירני למאבקי הזירה הפוליטית והמחאות החברתיות - רה"מ ובכירי המשק מתפנים ליום של סביבה, חברה וכלכלה.זה לא עניין של מה בכך, אבל כדי להביא לשינוי אמיתי בישראל, לא מספיק להתמקד בתעשייה. דעה

    ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שרים ובכירים במשק ובארגוני הסביבה, ישתתפו היום (ג') בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בישראל. אולם כדי שהיא תצליח להביא לשינוי אמיתי, אסור לשים את כל "הביצים" בסל התעשייה ובהבטחות הקלינטק, כפי שמרמזת התוכנית שלה.

     

    הוועידה מתקיימת כחלק ממהלך, שהחל בהחלטת הממשלה לקדם תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים 2020-2012, במטרה ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה במשק. אבל אחרי שנבחרי האומה יציגו את עמדתם בנושא צמיחה ירוקה וחשיבותה, השאלה המרכזית היא מה תכיל לבסוף התוכנית הלאומית, או במילים אחרות, איפה שמים את הכוח ואת הכסף?

     

    האם להתחיל מלמעלה בחקיקה ואכיפה או שאולי בהשקעה בטכנולוגיות ירוקות? האם לצמוח מלמטה ולהשפיע על שינוי הרגלים של הציבור בחינוך, בהסברה ובסבסוד והעדפה של מוצרים ירוקים יותר? ואולי בכלל להשתמש בתוכנית כמנוף לקידום פרויקטים מחוללי שינוי?

     

    צמיחה ירוקה היא כזו שמאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות במשק, לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. אך למרות שההגדרה יפה ומבטיחה - היישום שלה בפועל מורכב ומצריך יצירתיות ושיתוף פעולה בין כלל הכוחות בשוק - הציבור הרחב, נבחריו, היזמים והתעשיינים - שלא פעם מחזיקים באינטרסים מנוגדים.

     

    בעיית האגו של משרדי הממשלה

    ההצלחה האמיתית של תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה, תימדד בראש ובראשונה ביכולת ליצור שיתוף פעולה מלא בין משרדי הממשלה, שמתכתשים כיום על נושאים רבים. 

     

    כך למשל, משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה, נאבקים על משק החשמל בישראל: שר האנרגיה והמים נמנע בהצבעה על התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה בממשלה, תמך בהקמת תחנה פחמית ויצא נגד מאבקים ציבוריים סביבתיים בתחום האנרגיה. במקביל, שר להגנת הסביבה מתריע מעל לכל במה שמשרד האנרגיה והמים כשל בתכנון וניהול משק החשמל בישראל ומודיע שלא ייתן ידו לחריגה מסטנדרטים סביבתיים.

     

    דוגמה נוספת היא משרד הביטחון, שתומך בהקמת שדה התעופה השני בגודלו בארץ במגידו, בעוד שמרבית משרדי הממשלה תומכים בחלופת נבטים שבנגב. לצד אלה יש את הכישלון של המדינה לפתח תחבורה ציבורית ולעמוד ביעדים שהיא קבעה לייצור חשמל מאנרגיה חליפית.

     

    כל אלה הם רק מספר דוגמאות לצורך בשינוי יסודי של השיטה. בסופו של דבר כל אחד מהצדדים צריך להנמיך את האגו ולהגביר את האקו - אחרת התוכנית תיגמר בכישלון.

     

    שיטת הסנדוויץ'

    לא פחות חשוב מאלה, הצלחתה של התוכנית תיבחן גם ביכולתה לגעת במספר גדול ככל האפשר של אנשים, כלומר להכניס אותה לבית שלנו. 

     

    אי אפשר להסתפק בקידום של טכנולוגיות קלינטק או בהסדרה של רגולציה סביבתית. חייבים להתחיל את הצמיחה מלמטה, למשל באמצעות סבסוד של מוצרים ירוקים או יצירת מנגנון לחיוב מדורג של מים או חשמל, שמיטיב עם החוסכים וקונס את הבזבזנים. אפשר גם לעודד יוזמות מקומיות בשכונות, למשל פיתוח קואופרטיבים לצריכה חכמה של מוצרי יסוד או לייצור אנרגיה מתחדשת.

     

    צמיחה ירוקה מבקשת לחבר בין כל האינטרסים המשותפים והמנוגדים הללו ולהבטיח רווח, רווחה ואיכות חיים וסביבה גם יחד. לשם כך צריך לפעול על פי שיטת הסנדוויץ', שמצמיחה את השינוי מהעם ומפקחת מלמעלה. לממשלה ולאזרחים יש יכולת לשנות את הכללים ולקבוע, שכמות לא תבוא על חשבון איכות וששמירה על איכות הסביבה אינה חסם או מכשלה לפיתוח המשק, להיפך.

      

    אמת, זה לא עניין של מה בכך, שבין איומי הגרעין האירני, הסורים והחיזבאללה מצפון והחמאס והג'יהאד מדרום, לבין המאבקים בזירה הפוליטית והמחאות החברתיות - מתפנים כולם ליום של סביבה, חברה וכלכלה. אבל לא פחות חשוב - צריך להבטיח שהבשורה תגיע לכל בית בישראל ותוביל לשינוי אמיתי של הרגלים ודרכי חשיבה. המדד המרכזי להצלחת התוכנית חייב להיות מספר האנשים ששותפים לשינוי ולא רק אלו שהוא ישפיע עליהם בעקיפין. 

     

    הכותב הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים