שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מתדלקים את התקציב: כך פועלת משאבת כסף

    המע"מ, הבלו והמיסוי הכפול: לאן באמת הולך חלק ניכר מהעלות על כל ליטר בנזין ואיך אפשר להוזיל אותו. פרשנות

    כבר היו דברים מעולם: גם בסופה של 2007 עלתה חבית נפט בשווקים הבינלאומיים קצת מעל למאה דולר, כמו עכשיו. מחיר הדולר היה כ4-‬ שקלים, לעומת ‭3.75‬ שקלים בשבועיים שחלפו. וכמה עלה אז ליטר בנזין? ‭6.5‬ שקלים בשירות מלא בתחנת דלק. בהתחשב במחירה של חבית נפט מצד אחד והדולר היותר זול מצד שני, ליטר בנזין צריך היה לעלות כעת לא יותר ממה שעלה בסתיו ‭.2007‬

     

     

    צריך היה, אבל זו אינה המציאות. ליד המשאבה אנחנו משלמים קרוב ל‭8-‬ שקלים לליטר בנזין. ההפרש לא נכנס לכיסם של בעלי התחנות. הוא נובע מהעלאות הבלו והמסים האחרים על הבנזין בשנים 2008 עד ‭.2010‬ ההפרש, אם כן, נכנס לכיס התקציב הממשלתי.

     

    הבלו הוא מס בשקלים - לא באחוזים - שמשלמים לממשלה כשקונים ליטר בנזין. הבלו היה כ‭2.25-‬ שקלים לליטר בפעם הקודמת כשחבית נפט עלתה מאה דולר, כלומר בסתיו ‭.2007‬ מאז מס הבלו הועלה פעמים אחדות והוא מגיע כיום ל‭3-‬ שקלים לליטר. העלאות הבלו הוסיפו, אם כן, 75 אגורות לליטר בנזין בהשוואה לסוף ‭. 2007 ‬

     

    בנוסף לבלו גובה המדינה מהבנזין גם מס ערך מוסף. המע"מ מוטל, למרבה ההפתעה, גם על הבלו. זהו מקרה מובהק של מיסוי כפול. הכנסות המדינה ממע"מ על ליטר בנזין מגיעות עתה לשקל, לעומת כחצי שקל בסתיו - חורף ‭.2007‬ העלאות המסים היזומות על ידי הממשלה תרמו, אם כן, כ‭1.25-‬ שקלים להתייקרות הבנזין בהשוואה לפרק הזמן הקודם שבו חבית בנזין עלתה כ‭100-‬ דולר.

     

    גם כשחבית הנפט שברה את כל השיאים ועלתה ל‭146-‬ דולר, ב‭45%-‬ יותר מהיום, ליטר בנזין בישראל היה כ‭7-‬ שקלים - ב‭12.5-‬ אחוז פחות מהיום. בקיץ ‭,2008‬ על סף המשבר הפיננסי, הצליחה הממשלה בראשותו של אהוד אולמרט ועם שר האוצר רוני בראון למנוע ייקור יתר של הבנזין.

     

    הממשלה לא חסרת אונים

    העלאות הבלו על בנזין נעצרו בלחץ המחאה אשתקד. אלמלא המחאה וההמלצות של ועדת טרכטנברג, היינו משלמים כעת עוד 40 אגורות לליטר, ‭8.40‬ שקלים לליטר.

     

    מה יכולה הממשלה לעשות כעת כדי למתן את מכת ההתייקרות? היא אינה יכולה לשוב לרמות המיסוי על הבנזין כפי ששררו ב-2007 ‬חזרה כזו משמעותה הפסד הכנסות ממסים השנה בסדר גודל של 3 עד 4 מיליארדי שקלים, גידול מקביל בגירעון התקציבי וסיכון של ממש להורדת דירוג האשראי של ישראל.

     

    אבל הממשלה לא חסרת אונים. היא יכולה, קודם כל, להפחית כ‭20-‬ עד 30 אגורות מהבלו על הבנזין, "להפסיד" כ‭700-‬ מיליון שקלים ממסים על בנזין בחשבון שנתי ולמצוא מקורות מיסוי חלופיים לסכום זה. למשל: הטלת מס מיוחד על הכנסות מעל 100 אלף שקלים לחודש, כפי שהמליצה ועדת טרכטנברג. ההמלצה נדחתה על-ידי הממשלה וועדת הכספים; יישומה עשוי היה להגדיל את הכנסות המדינה בלפחות מיליארד שקלים לשנה.

     

    ועד שימצאו המקורות החלופיים, יכולה הממשלה להפחית את הבלו לזמן מוגבל בתקווה ששוק הנפט יירגע. ואם לא, פתוחה לפניה האופציה שהועלתה למעלה, כלומר חיפוש ומציאת מקור אחר להעלאות מסים. כי הבנזין באמת הפך לפרה חולבת: משקל המסים בכל ליטר בנזין קרוב ל‭55-‬ אחוז, שיא של כל הזמנים. הכנסות מבלו תגענה השנה לכ‭10-‬ מיליארד שקלים, שיא של כל הזמנים. וזה לא רצוי לחברה ולכלכלה כאחת.

     

    הטור פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים