שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אכיפה דיגיטלית - המשטרה מתעלמת מביהמ"ש

    משטרת התנועה מפעילה מהיום את מכונת הדו"חות שמייצרות מצלמות המהירות הדיגיטליות, ובמקביל מכניסה לפעולה עשרות מכשירי ממל"ז חדשים. המשותף לשני אמצעי האכיפה? בשני המקרים מתעלמת המשטרה מהנחיית בית המשפט העליון

    מוכנים למכונת הדו"חות החדשה? היום (א') זה מתחיל - מצלמות האכיפה החדשות הופכות מבצעיות, ויחלו לשגר דו"חות לנהגים שיתפסו עוברים על החוק. זאת, כחודש לאחר שהופעלו במסגרת מה שהמשטרה הגדירה כ-"תקופת הסתגלות", במהלכה נשלחו דו"חות-אזהרה בלבד. אלא שהמצלמות אינן לבד. אגף התנועה החל להפעיל לאחרונה 78 מכשירי ממל"ז חדשים ("אקדח לייזר"), המשמשים לאכיפת עבירות מהירות. מכשירים אלה יחליפו, כך מסבירים במשטרה, את מכשירי הממל"ז הוותיקים והשנויים במחלוקת.

     

    כל מה שאתם צריכים לדעת על מצלמות האכיפה החדשות:

     

    ומה משותף לשני מכשירי האכיפה החדשים? בשני המקרים, הוכנסו המכשירים החדשים לשירות על-ידי אגף התנועה ללא שיתוף נציגי ציבור וסנגורים בתהליך בדיקתם, וזאת בניגוד להנחיית בית המשפט העליון.

     

    המצלמות החדשות: נציגי ציבור אינם נחוצים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    המצלמות החדשות: נציגי ציבור אינם נחוצים(צילום: ירון ברנר)

     

    על-פי בית המשפט העליון, שיתוף נציגי ציבור וסנגוריה נועד להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור במשטרה, אך לא פחות חשוב מכך - לקצר הליכים שיפוטיים, המתארכים לעתים קרובות בגלל ניסיון הנאשמים לערער על אמינות מכשירי האכיפה.

     

    "ציבור הלקוחות הפוטנציאלי"

    ההנחיה לשתף נציגי ציבור וסנגורים בבדיקת מכשירי אכיפה חדשים, נכללה בפסק דין שפרסם בית המשפט העליון עוד ב-2003, בעניין מכשיר הממל"ז הישן. השופט אדמונד לוי הבהיר כי מטרת שיתופם של אותם נציגים היא "להבטיח את שקיפות הבדיקה, והפרכתו של אחרון הספקות ביחס לאמינות המכשיר". אל צוותי הבדיקה של המשטרה, כך המשיך השופט לוי, יש לצרף "מומחים מטעמו של ציבור הלקוחות הפוטנציאלי".

     

    יש לציין כי אין בשיתוף אותם נציגי ציבור, כדי להבטיח שנאשמים לא ינסו בעתיד לערער על אמינות המכשירים ותוקף הממצאים שהם מפיקים. אך מומחי משפט מסכימים כי שיתופם בהליכי הבדיקה יגבירו את האמון במכשירים עצמם, וגם במשטרה ובמערכת בתי המשפט. זאת, גם בגלל השקיפות המוגברת, וגם כתוצאה מקיצורם הצפוי של ההליכים השיפוטיים.

     

    ראוי גם להוסיף כי במשרדי הממשלה מודעים היטב לבעייתיות הקיימת בהפעלת מכשירי האכיפה. בהצעת חוק שהוגשה ב-2008, נקבע כי "במצב זה, שבו אמינות של מכשירי אכיפה נמצאת חדשות לבקרים בהתדיינויות משפטיות, היציבות המשפטית ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק נפגעים". דברים אלה, כך הודגש בהצעת החוק, נכונים במיוחד בכל הנוגע לאכיפת עבירות תנועה, וזאת לנוכח "היקף העבירות הנאכפות ודרכי האכיפה".

     

    "הרשויות מנחיתות מכשירים"

    את פסק הדין של בית המשפט העליון מ-2003, מרבים נציגי המדינה לצטט. למשל בהליך המתנהל בימים אלה בבית המשפט העליון, בעניין ערעור שהגישה המדינה נגד זיכוייה של נהגת מעבירת מהירות מופרזת. למעשה, אותו פסק דין משמש בסיס לטענת המדינה, לפיה מכשירי האכיפה שלה - ובעיקר הממל"ז - אמינים, ואינם דורשים כיול תקופתי במעבדות מוסמכות.

     

    אלא שלמרות דברי השופט לוי, המדינה בחרה להתעלם מההנחיה - ולא בפעם הראשונה. גם כאשר החל השימוש במכשיר "הדבורה", המשמש לאכיפת עבירות מהירות, נמנעה המדינה מלשתף נציגי ציבור בבדיקתו. זאת, למרות שהשימוש בו החל כחמש שנים אחרי פרסום פסק הדין בעניין הממל"ז.

     

    יש לציין כי באי-שיתופם של נציגי הציבור, אין המדינה עוברת על חוק כלשהו. הסיבה לכך פשוטה: אין חוק או תקנה שמסדירים את הליכי הבדיקה של מכשירי אכיפה. על כך כבר התריעו בעבר שופטים וסנגורים רבים. ב-2010 כתב הרכב מיוחד של שלושה שופטי תעבורה כי "הרשויות מנחיתות פעם אחר פעם מכשירים חדשים, ולמרות שמדובר במכשירים המספקים ראיות, עדיין אין חוק, תקנה או נוהל המסדירים אופן קבלת מכשיר חדש".

    פורסם לראשונה 03/03/2012 23:13

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "הפרכת אחרון הספקות ביחס לאמינות"
    צילום: קובי קואנקס
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים