שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: אסף רונן

    מתחפשים למקומיים: אוכל משם בתחפושת מכאן

    לכל המתקשים לאכול מהאוכל המקומי שלנו, ולכבוד פורים, אורי מאיר-צ'יזיק גורם לכמה מאכלים מוכרים להתחפש כדי שיתאימו לשנה המקומית - המבורגר, פיצה ומוקפץ ממש מכאן

    איזה חג נהדר זה פורים- מועד לפורקן, עליצות והתחפשות כללית. יום אחד שבו כל אחד יכול להיות מה שהוא רוצה או מי שהוא רוצה. אולי אם היה יום כזה לאוכל, יום אחד שבו האוכל היה יכול להתחפש למה שהוא לא באמת, אז בשאר השנה הוא היה נשאר טבעי והיה ברור מה הוא.

     

    עוד בערוץ האוכל:

    מר קראנצ'י: סיפורו של הקרוק מסייה

    אכבר של אוזן: ארז אופה אוזן המן ערבית ומלוחה

    לכל מתכוני פורים בערוץ האוכל  

     

    העניין הוא שאוכל מתחפש כל השנה ואף פעם לא ברור לנו מה אנחנו באמת קונים את התחפושת או את האוכל, למשל, אריזה עם חווה כפרית ושמשית ופרה רועה באחו ובית קטן, למוצר שבפועל מיוצר במפעל ענק והפרות גדלות ברפת תעשייתית.

     

    אבל לא רק על האריזה החיצונית, גם ממש על המוצר, כמו בתפוחים המבריקים בשווקים כי עשו להם ווקס, או הפירות היבשים והליצ'י שמוסיפים להם גופרית כדי שישמרו על הצבע, וכמובן המוצרים שהכניסו לתוכם צבעי מאכל שונים כדי שיהיו בצבע שאנחנו רוצים לראות או שיגרום לנו לרצות לקנות אותם, ויש עוד המון מוצרים שמתחפשים למקומיים. בתחילת השנה המקומית עשיתי לי כלל אישי - מה שאני לא יודע במאת האחוזים שהוא מקומי, אני לא אוכל. גם אם זה נראה מקומי. כך מצאתי את עצמי מתקשר לכל מיני חברות מזון ומאתגר אותן.

     

    האתגר הראשון שאני זוכר מהימים הראשונים שלהשנה הזו היה עם חמאת בוטנים. נכנסתי לחנות טבע ורציתי לקנות חמאת בוטנים, עמדתי מול המדף והיו שם כחמישה סוגים של חמאות בטנים, כולם היו תוצרת חוץ פרט לאחד. בדיוק באותו היום עשיתי סיור באזור עמק החולה והתרשמתי מכמות הבוטנים אדירה שגדלה בארץ. לתומי הייתי בטוח שהחמאה המקומית טחונה מבוטנים מקומיים. אבל התקשרתי לשרות הלקוחות. האכזבה הייתה גדולה, כל הבוטנים המשמשים ליצור חמאה זו הם מיובאים.

     

    אוזן המן במילוי קצת אחר - עדיין משולש ותמיד מקומי (צילום: אסף רונן ) (צילום: אסף רונן )
    אוזן המן במילוי קצת אחר - עדיין משולש ותמיד מקומי(צילום: אסף רונן )

     

    בהמשך הדרך ביליתי עם שרות הלקוחות של יד מרדכי (השייכים לשטראוס) מספר ימים על הקו בניסיון להבין אם דבש ושמן יד מרדכי הם מקומיים. הם הבהירו לי שהם לא יכולים להתחייב שהדבש או השמן הם מאה אחוז מקומיים, והם לא הסכימו להגיד לי כמה אחוז מהתוצרת מקומי וכמה יבוא. כך גם עם "זיתא - בית בד גלילי", "שום דורות" ואפילו "סיידר הגליל", שבשרות הלקוחות הודיעו לנו שהוא מיוצר מתפוחים מיובאים. שמות מקומיים מייצרים אשליה של בית, אבל לא מייצרים פרנסה לחקלאים מקומיים. גיליתי שהאוכל המחופש הוא בעיקר של החברות הגדולות, ואילו בחברות הקטנות נראה שבמקרים רבים יותר מה שמוכרים לנו הוא באמת מה שאנחנו קונים.

     

    לקראת סיום השנה המקומית, החלטתי לעשות לי פורים הפוך - אם מוכרים לי מוצרים מיובאים כ"יעני מקומיים", אני אקח מוצרים מקומיים ואהפוך אותם ל"כאילו לא". לקחנו מנה איטלקית, סינית ואמריקאית והכנו אותן על טהרת הרכיבים המקומיים.

     

    בנוסף, הרשו לי להמליץ לכם בפורים הזה לנסות אוזן המן עם מילוי שונה, מלאו אותה בתערובת של עלי בר ירוקים כמו חובזה וסרפד. עד דלא ידע.

     

    המבורגר אמריקני מקומי

    אני אוהב להכין המבורגר פשוט, רק מבשר עם מעט תיבול

     

    המרכיבים:

    150 גרם בשר בקר מקומי טחון

    כפית סומאק

    כפית מלח

    כף שמן זית

    עגבנייה פרוסה

    בצל לבן פרוס

    עלה חסה

    מלפפון חמוץ ביתי

    לחמניית שאור מקמח מלא

     

    אופן ההכנה:
    1. מניחים את הבשר בתוך קערה ומוסיפים כף שמן זית, כפית סומאק וכפית מלח ולשים היטב לעיסה אחידה.
    2. מכינים מתערובת הבשר קציצת המבורגר שטוחה, ומכניסים על תבנית לתנור שחומם מראש לחום של 230 מעלות לכ-15 דקות.
    3. חוצים את הלחמנייה לחצי לרוחב ומסדרים עליה את הירקות (חסה, עגבנייה פרוסה, בצל, מלפפון חמוץ).
    4. מוציאים את הקציצה מהתנור מניחים אותה על הירקות ואוכלים מיד.
    5. מיטיבי הבישול יכולים להכין לעצמם מיונז ביתי מקומי ולמרוח אותו על הלחמנייה.

     

    אמריקני בישראל - המבורגר לפורים (צילום: אסף רונן ) (צילום: אסף רונן )
    אמריקני בישראל - המבורגר לפורים(צילום: אסף רונן )
     

     

    מוקפץ סיני מקומי

    המרכיבים:

    ברוקולי מפורק לפרחים בינוניים

    שומר פרוס לפרוסות עבות

    גזר חתוך לרצועות

    בצל פרוס לפרוסות

    אגוזי פקאן מקומיים

    חופן צימוקים

    מעט מים

    3 כפות שמן זית

    מלח

     

    אופן ההכנה:
    1. מחממים את הווק על אש גבוהה.
    2. מוסיפים מעט מים ומקפיצים את הירקות על אש גבוהה כ-10 דקות.
    3. בכל פעם כשמתייבש הווק, מוסיפים מעט מעט מים וממשיכים.
    4. אחרי שהירקות מתרככים מוסיפים את שמן הזית, התיבול והאגוזים ומגישים.

     

    מסין לישראל - מוקפץ סיני מקומי (צילום: אסף רונן ) (צילום: אסף רונן )
    מסין לישראל - מוקפץ סיני מקומי(צילום: אסף רונן )

     

    פיצה איטלקית מקומית

    המרכיבים:

    בצק שאור מלא (כמו של לחם - בצק של כיכר לחם מ-500 גרם קמח, מספיק לכ-8 פיצות)

    רוטב עגבניות (אפשר להכין מעגבניות טריות או רסק)

    זיתים מגולענים

    פלפל חריף פרוס לפרוסות דקות

    בצל פרוס לפרוסות דקות

    עגבנייה פרוסה לפרוסות דקות

    גבינת עיזים איכותית קשה

     

    אופן ההכנה:
    1. יוצרים מבצק הלחם 8 כדורים, מרדדים כל כדור לעובי של כ-1/2 ס"מ (בשלב זה אפשר להניח את הבצק על נייר אפייה וכך יהיה יותר קל להעבירו לתנור).
    2. מורחים על הבצק את רוטב העגבניות ומניחים את הירקות הפרוסים. מפזרים קורט מלח ומגרדים מעל את הגבינה האיכותית.
    3. אופים בתנור שחומם מראש ל-250 מעלות לכ-10 דקות.

     

    פיצה איטלקית וגם מקומית (צילום: אסף רונן ) (צילום: אסף רונן )
    פיצה איטלקית וגם מקומית(צילום: אסף רונן )

     

    • ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק, מחברו של הספר "דברים שאוכלים מכאן ", הוא יועץ תזונה, שף טבעי והיסטוריון של אוכל. הוא מטפל, מטייל ומרצה בכל רחבי הארץ, ומתגורר בעמק בית-שאן עם אשתו טלי ושתי בנותיו

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים