שתף קטע נבחר
 

החיסכון מתחיל בסופר. למה 22 מכלי נקטר?

שרה ואליהו אדרעי יוצאים לקניות בסופר. בני הזוג בודקים מחירים ומעדיפים כמויות גדולות של מוצרים, אבל מקרר ישן ואירוח המוני גורמים להם הוצאות כבדות

מנהל הסניף של "יינות ביתן" כבר מכיר את בני הזוג אדרעי בכניסה, וכך גם חלק מהלקוחות. בני הזוג הם דוגמה לעבודת צוות כשכל אחד מודע לחולשות ולחוזקות שלו ושל בן / בת זוגו: שרה היא המחושבת מביניהם, אבל כששניהם בשטח הם עובדים יחד ומתייעצים אחד עם השני.

 

 

בכיס של אליהו יש רשימה קטנה המכילה פחות מ־10 מוצרים, אך בפועל הם קנו לא פחות מ־38 מוצרים, כולל 22 מכלי נקטר (שחושבו כפריט אחד). "זה בגלל פורים ומשלוחי מנות", מסבירה שרה, "אנחנו שולחים כ־20 משלוחי מנות. ויש גם את סעודת פורים". לפני שבדקו את החשבון, הם היו משוכנעים שרכשו רק 15 קופסאות נקטר. האם לא היה כדאי יותר לרכוש בקבוקים קטנים של מיץ ענבים בפחות מ־2 שקלים לבקבוקון? בני הזוג גם חשבו שקנו 15 חבילות ופלים, כשבפועל רכשו 22.

 

החנויות הזולות נגישות פחות

במקפיא בצק העלים, שרה הלכה לאיבוד. היא לא הצליחה למצוא את בצק העלים המובטח בשלטים במחיר של 11.99 שקל, ומצאה שלושה שמחיר כל אחד מהם 14.99 שקל. שרה מסרבת לקנות, אבל מודה שאם אני לא הייתי באזור, היא הייתה מתפשרת על הבצק היקר יותר.

 

ברוב הירקות היא לא קונה כמויות גדולות, חוץ מהאבוקדו שהיא קונה 3 ק"ג ממנו. הצריכה המשפחתית של האבוקדו במשפחה גדולה, כך שהרכישה מוצדקת.

 

טחינה היא קונה להכנה עצמית: "בדרך כלל קניתי את 'הנסיך', אבל לאחרונה אני קונה מה שזול. אני לוקחת שתי קופסאות של 500 גרם של אחווה ב־10 שקלים ושל אלואדי ב־11 שקל". שרה קונה גם 4 שקיות חלב, למרות שתאריך התפוגה שלו יותר קצר בהשוואה לחלב בקופסאות. אבל הוא זול יותר, ובמשפחה צורכים כמויות גדולות של חלב.

 

גבינות בני הזוג קונים במעדנייה, בעיקר צהובה גלבוע, כי המחיר זול יותר. במעדנייה הם משלמים 3.50 שקלים ל־100 גרם, כלומר 7 שקלים ל־200 גרם, כשאריזה של 200 גרם עולה 11.09 שקל.

 

שרה מעדיפה לערוך את הקניות ב"יינות ביתן" בגלל הכשר טוב לבשרים ומחירים טובים גם לירקות ופירות. אליהו מעדיף את "שופרסל דיל", שניהם נמצאים באזור התעשייה אילת. לצערם של בני הזוג, רוב רשתות הדיסקונט לא נמצאות באילת. את הקניות הקטנות יותר הם עושים בשופרסל. לעתים רחוקות, כשיש מחסור דחוף בחלב או ביצים, הם שולחים את הילדים לקנות במכולת השכונתית.

 

שרה מציינת כי "בעבר הייתי עושה סיבוב גם במגה, גם בשופרסל דיל וגם ביינות ביתן וקונה את הכי זול. אבל גיליתי שכל כניסה לחנות גורמת לי לקנות מוצרים אז הפסקתי".

 

לא פעם קונים בני הזוג ברשתות החרדיות בירושלים בגלל המחיר ובגלל שהמגוון של מוצרים כשרים למהדרין גדול יותר. עם זאת, בנסיעה האחרונה בשבוע שעבר הם התאכזבו. "נכנסנו גם לאושר עד וגם לרמי לוי בירושלים. התאכזבנו מהמחירים היקרים יחסית לאילת, אז קנינו רק שתייה".

 

העגלה ממשיכה להתמלא עם 3 באגטים ובדרך לקפואים שרה קונה גם אננס. היא בוחנת שני מותגים, מדף מתחת למדף באותו מחיר: 6.49 שקלים ל־836 גרם. בסוף היא קונה את "אלסקה" כי היה לו הכשר לפסח. "קניתי את המוצר כדי להשתמש בו להכנת סלט וולדורף לסעודת פורים. אבל אם לא אספיק, אוכל להשאיר את הקופסה לפסח", היא אומרת. שיקול נכון.

 

שתייה קלה הם קונים מעט, למעט הנקטרים למשלוחי המנות. הם נצמדים ל־RC כי המחיר שלו הוא הזול ביותר. הילדים כבר התרגלו לטעם.

 

האורחים מציעים להביא אוכל? אל תסרבו

שרה מודה שהיא לא בודקת תאריכי תפוגה: "התאריכים מסומנים לא ברור. מקומות סגורים עושים לי כאב ראש, מה גם שבדרך כלל אין לי זמן. אני חושבת שהיה ראוי שתאריכים יסומנו בצורה נגישה וקריאה יותר".

 

אבקת כביסה היא קונה באריזות של 9 ק"ג, אבל לא בודקת אם האריזה הגדולה באמת זולה מהקטנה. יש מוצרים שהיא קונה רק במבצע כמו קליה (כבר בחוץ רואה שרה בקבוק קליה במבצע – 3 ליטרים ב־25.99 שקל), שמפו, סבונים, נוזל לרצפה. לפני הקנייה העריכו בני הזוג שישלמו 400־500 שקל, אך בפועל שילמו ביינות ביתן 555 שקל והוסיפו השלמות כך שבסך הכל שילמו 650 שקל, חריגה של כ־30%.

 

שורה תחתונה: כמות האוכל הנזרק בבית, בעיקר של ירקות ופירות, גבוהה יחסית. הגורם לכך הוא שני המקררים המשפחתיים הקטנים והישנים שזוללים חשמל אך לא יעילים במיוחד בתנאי מזג האוויר האילתי. מומלצת בחינת רכישת מקרר חדש. שרה היא צרכנית גדולה של אריזות גדולות. אני ממליצה לה גם לעקוב אחרי הצריכה מאחר שמהאריזות הגדולות יש לנו נטייה לצרוך יותר.

 

משלוחי מנות הם בזבזן קריטי בתקציב החודש הזה במשפחות דתיות וחרדיות. אנחנו עושים חשבון שכל משלוחי המנות יחד עולים 196 שקל. אבל איך צמחה מצווה של שני משלוחים עם שני סוגי מזון ומשקה כל אחד לשרשרת של 20 משלוחים עם 4־5 פריטים לאחד?

 

עוד מקצה שיפורים קשור לתחום האירוח. בני הזוג אוהבים לארח וגם כששרה מתארחת היא מכינה אוכל. "החברות יודעות שכאשר המרוקאים מתארחים, הם מביאים את כל הבית". מנגד, כשהיא מזמינה אורחים היא לא עושה חשבון, וגם מסרבת לקבל מהמתארחים אוכל מוכן. מומלץ לה להתחיל לחשב כמויות, כשגם קבלת מזון מהאורחים עשויה להוזיל את ההוצאות של המשפחה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סופרמרקט. החגים זה עסק יקר (אילוסטרציה)
צילום: shutterstock
מומלצים