עומאר סי: הבריז לסרקוזי ונשאר מחובר לחיים
כוכב הקומדיה הצרפתית המצליחה "מחוברים לחיים" עומאר סי, נבחר לאחד האנשים האהודים במדינה. גם העדרותו המתוקשרת מההקרנה החגיגית בארמון האליזה לא פגעה במעמדו. "מי שעוסק רק בפוליטיקה, מחמיץ את הסרט", הוא אומר בראיון
אצלנו סי בן ה-34 פחות מוכר, אבל זה רק עניין של זמן עד שגם אנחנו נתאהב בו, ביופיו, בקסמו הכובש, בחיוכו הרחב ובהומור המשעשע שלו. הסרט החדש "מחוברים לחיים" שבכיכובו ייפתח בשבת הקרובה את פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה-9 (אירוע שיתקיים במהלך השבוע הבא בסינמטקים של תל-אביב, ירושלים, חיפה ושדרות).
"מחוברים לחיים" הפך כבר לתופעה בצרפת: כ-19 מיליון צרפתים נהרו אליו, הבמאי האמריקני הארווי ויינסטין קנה אותה להפצה בארצות הברית, וסי עוטר בפרס הסזאר (האוסקר הצרפתי) כשחקן הטוב ביותר לאחר שגבר על ז'אן דוז'ארדן, כוכב "הארטיסט", שגרף השנה כל פרס אפשרי. הוא גם זכה בפרס הלומייר (התשובה הפריזאית ל"גלובוס הזהב") על הופעתו המוצלחת.
לא בא ברגל
הדרמה הקומית "מחוברים לחיים" מבוססת על סיפור אמיתי, ועוסקת בקשר המרגש שנוצר בין גבר משותק (אותו מגלם פרנסואה קלוזה) - צרפתי אמיד ממשפחה אריסטוקרטית שהפך לנכה בעקבות תאונת רחיפה - לבין המטפל החדש שלו (בגילומו של סי) – צעיר סנגלי (במציאות היה מדובר בבחור מרוקאי) פרוע ומובטל מהפרברים, שזה עתה השתחרר מבית הסוהר.
המטפל מכניס חיים ושמחה להווייתו של הנכה, ובמקביל, המטפל לומד בזכות מעבידו דבר אחד או שניים על החיים הטובים ועל תרבות גבוהה. "בשבילי זה היה סרט מאד אישי, וכבר בצילומים חשנו שאנחנו עושים משהו נכון", מעיד סי. "הייתי חוזר הביתה אחרי יום צילום בהרגשה שיש לנו משהו מיוחד ביד, אבל לא תיארתי לעצמי שזו תהייה ההרגשה של כל הקהל.
"החיים שלי בהחלט השתנו בעקבות ההצלחה של הסרט. ברחוב הרבה אנשים עוצרים אותי, מברכים, מבקשים להצטלם או לקבל חתימה, וזה שינוי גדול מאד עבורי, שגם ישפיע על התנהלות הקריירה שלי - עכשיו אוכל לבקש יותר כסף על הפרויקטים הבאים שלי, וזה גם יאפשר לי לקחת פסק זמן. אני לא חייב לתכנן במהירות את הפרויקט הבא שלי. אני כבר לא חי תחת לחץ, והרבה יותר רגוע".
יש לך הסבר להצלחה העצומה והמפתיעה של "מחוברים לחיים"?
"קשה מאד להסביר כזאת הצלחה גדולה. אם היה לנו מרשם להצלחה, היינו עושים את זה בכל סרט, אבל אין מרשם וזה מה שמעניין. אולי הסרט מצליח, בגלל שיש בו הרבה חום, הומור ואנושיות. הוא אפילו זכה להצלחה גדולה בפרברים. התושבים מאוד מרוצים מהסרט ואוהבים אותו - זו הפעם הראשונה שאנשי הפרברים מוצגים בצורה חיובית, עדינה ופואטית בקולנוע הצרפתי, ומקבלים קול.
"בדרך כלל הם מוצגים בצורה הרבה פחות חיובית. 'מחוברים לחיים' היווה הלם עבור החברה הצרפתית, ואני חושב שההצלחה שלו מוכיחה שיש לו עומק, מסר ואמירה פוליטית לגבי החברה הצרפתית כיום".
אמריקה רחוקה
מבקרים אמריקאים דווקא טענו שהסרט לוקה בגזענות, בגלל הדרך הסטריאוטיפית בה הוא מציג את אנשי הפרברים בכלל ואת דמות המטפל, אך סי טוען כי מדובר פשוט בהבדלי תרבות.
"לאמריקאים יש רקע אחר משלנו ונקודת מבט שונה", הוא מסביר. "המבקרים האלה ראו את הסרט מנקודת המבט שלהם, ובאמריקה כנראה הדברים נראים אחרת. אני לא יודע מה קורה בדיוק היום בארה"ב, אבל דבר אחד בטוח: התרבות שלנו מאד שונה משלהם. לדעתי, אם אתה עוסק רק בפוליטיקה של הסרט, אתה מחטיא את הכוונה שלו".
ואפרופו פוליטיקה, ניקולה סרקוזי נשיא צרפת, ערך הקרנה מיוחדת של "מחוברים לחיים", בהשתתפות כוכבי הסרט. סי לא טרח לבוא לאירוע בארמון הנשיאות, והתנצל בפני הנשיא – תוך שהוא מסביר כי נאלץ להבריז בגלל צילומי סרט חדש. אך היעדרות זו עוררה חרושת פרשנויות וספקולציות, ואף נטען שהסירוב של סי ודחיית ההזמנה נובעים בגלל יחסו המקומם של סרקוזי למהגרים ולתושבי הפרברים. "בתאריך ובשעה שהסרט הוקרן בארמון האליזה לא יכולתי להגיע. אני יכול להביא פתק מההורים", הוא מתלוצץ.
בהוליווד ינפיקו בוודאי גרסה משלהם ל"מחוברים לחיים". איזה כוכב אמריקני אתה רוצה לראות נכנס לנעליך?
"כשאתה רואה את הסרט אתה ישר חושב על אדי מרפי, וויל סמית' וג'יימי פוקס, אבל הם מבוגרים מדי לשחק את התפקיד שלי. המטפל הוא איש צעיר, אפילו לא בן 30. הם כנראה יצטרכו לשנות את התסריט בהתאם".
על הבימוי של "מחוברים לחיים" חתומים היוצרים היהודים אריק טולדנו ואוליבייה נקש, שכבר עבדו עם סי בעבר. "ב-2001 הם נפגשו אותי והציעו לי להופיע בסרט קצר עליו הם עבדו", הוא נזכר, "דחיתי תחילה את ההצעה ואמרתי להם שאני לא שחקן ושאני מסתפק בלכתוב בדיחות. אבל השניים התעקשו, וטענו שנוכל ללמוד יחד איך עושים קולנוע. בגלל שהם היו כל כך נחמדים וקלילים, נעתרתי בסופו של דבר. מאוד נהנינו לעשות יחד את הסרט הקצר, אז הם הציעו לי לעשות את הסרט העלילתי הארוך הראשון שלהם – 'הימים היפים'".
ומאז, סי מכור לכתיבה של הצמד, "להומור, לאנושיות ולאמת שלהם", והם נוהגים לשתף פעולה. "אריק ואוליבייה מכירים אותי היטב, והם אף כתבו במיוחד בשבילי את התפקיד ב'מחוברים לחיים', וזאת פשוט מתנה. אגב, אנחנו גם חולקים אהבה למוזיקה ולריקודים, ולכבוד 'מחוברים לחיים' הם אפילו כתבו סצנה, בה אני רוקד לצלילי להקת 'אדמה רוח ואש'".
סי מעיד על עצמו כחובב מוזיקה ובעיקר ראפ, אך מודה כי הוא "זמר רע מאוד", אבל מה שבטוח זה שהוא יודע להצחיק, וכרגע הוא מתגעגע לימי הסטנד-אפ שלו. "אני מאד רוצה לחזור לבמה ומקווה שאצליח למלא איזה אולם תיאטרון", הוא משתעשע. "אני בהחלט מתכנן לעלות מופע יחד עם השותף שלי פרד טסטו, איתו אני עובד כבר שנים רבות. ההומור שלי ספונטני ובמופעים שלי אני מתייחס לדברים היום יומיים שבחיים עם ריחוק מסוים".
