הכדורעף הישראלי: מסביב לכדור ב80- שנה
הכדורעף הישראלי יחגוג ביום שני הקרוב 80 שנות פעילות בטקס מיוחד. מיכה שמבן, שהקים בארץ יותר מ100- קבוצות, יקבל פרס על מפעל חיים בגיל 93. מהימים שבהם השחקנים הגיעו מהרפת למגרש, דרך שליטת הקיבוצים ועד הדומיננטיות של מכבי ת"א - מסע במנהרת הזמן
"יסלח לי אלוהים, באיזה כדורים ומגרשים שיחקנו אז. לפעמים התפרים בכדור היו מתפרקים. ניפחנו אוויר במשאבה ידנית. שיחקנו במגרש פתוח על רצפת בלטות בקיץ ובחורף. נסענו במשאיות למשחקים בדן, שמיר, אמיר, בית-זרע, אפיקים מרחביה. העבודה העיקרית שלי הייתה לחנך כדורעף. הייתה לי מוטיבציה גדולה, שהמשחק היפה הזה יהפוך לחלק מחיינו."
עוד כתבות מגזין ב-ynet ספורט:
- כדורגל נשים בישראל: לפרוץ את מסגרת החשיבה
- פפה: החייל של ריאל מדריד וה"רוצח" של מוריניו
- המין החזק: 10 הספורטאיות הבכירות בעולם
כך בגילו המופלג, ,93 כשהוא נעזר במכשיר שמיעה, מספר "מר כדורעף" מיכה שמבן מדירתו בת"א. שמבן מוכר יותר מתחום הכדורסל, ולא רבים יודעים שאת תחילת דרכו עשה דווקא בכדורעף. כשעלה לארץ מרומניה ב1934- הוא התיישב בקיבוץ ארץ ישראל ג,' המוכר היום כקיבוץ חצור, ובסוף שנות ה30- ייסד שם את קבוצת הכדורעף.
אחר כך, מתוך ציונות לשמה, הקים עשרות קבוצות נוספות ")יותר ממאה קבוצות," אומרים גורמים בענף,( אירגן טורנירים, אימן ושפט בעצמו. ביום שני הקרוב הוא יקבל פרס על מפעל חיים בטקס מיוחד במסגרת "היכל התהילה" לציון 80 שנות כדורעף בישראל שייערך בנמל ת"א.
בשנות ה40- למד שמבן בקורס הראשון למורים לחינוך גופני, ובשל חריצותו והתלהבותו לקידום הכדורעף הפך למנהיג המהפכה בענף. "תמיד נתתי עצות," הוא נזכר. "הדרכתי בחורים צעירים את המשחק, ומרוב התלהבות רציתי לפתח את המשחק שהיה בחיתוליו. עברתי בקיבוצים מבית לבית, בחרתי כישרונות פוטנציאליים ושיכנעתי את הצעירים לבוא להתאמן."
סיפורו של שמבן שזור בסיפורו של הכדורעף בישראל. הענף בארץ היה חובבני, בתחילת הדרך, ושוחק בטורנירים שאירגן מרכז הפועל. במלחמת העצמאות חדל הכדורעף הישראלי מפעילות (השחקנים יצאו להילחם בקרבות,( ושמונה שנים מאוחר יותר, ב,1956- הוקמה ליגה סדירה במסגרת איגוד הכדורעף. באותם ימים היו מגיעים אלף צופים ויותר למשחק, כיוון שהכדורעף הפך לסוג של בילוי חברתי בקיבוץ.
אליפות ברגליים יחפות
הפועל בית-זרע עם כוכבה חיים בורר הייתה אלופת המדינה הראשונה, 29 שנים לאחר עלייתו של הקיבוץ בעמק-הירדן. ב20- השנים הראשונות הליגה הייתה בשליטת הקיבוץ הארצי: עין-שמר, המעפיל ועין-המפרץ. ההסבר: המשחק לא הצריך השקעה כספית גדולה, רק רשת ומגרש פתוח שהיו בכל קיבוץ, והשחקנים נהנו להתאמן לאחר שעות עבודה מאומצות בחקלאות וברפת.
עין-שמר הייתה הראשונה ששלטה בענף, הרבה בזכות כוכביה מיכה מילשטיין ואהוד דקל, שאחר כך עבר להמעפיל (וכונה "בוגד.(" דקל זכתה בשבע אליפויות בשתי הקבוצות יחד, אבל עסק בו זמנית בכמה ענפי ספורט. הוא גם שיחק כדורגל בגבעת-חיים ובחדרה, כדורסל בגבעת-חיים, והיה אלוף ישראל בשחייה.
דקל נזכר באחת מהחוויות שעברו על הכדורעף בימיו הראשונים: "בית-זרע אירחו את עין-שמר ב12- בצהריים למשחק קובע, כי הם ידעו שאנחנו משחקים ברגליים יחפות, והמגרש היה כולו אדמה לוהטת. לא עזר להם כלום, ניצחנו 1:3 ולקחנו אליפות." הוא נשאר שחקן פעיל עד גיל .52
בשנות השישים המעפיל הייתה מעצמה כליכולה, עם תשע אליפויות רצופות ושמונה גביעי מדינה. לאחר הפסקה של מספר שנים היא חזרה לזכות בתארים גם בשנות ה,80- ועד היום היא שיאנית האליפויות (14) והגביעים .(12)
היריבות בין הפועל עין-שמר להפועל המעפיל הייתה אדירה. דוד בר נצר סיפר פעם, שאחרי שהמעפיל ניצחה את עין-שמר וזכתה באליפות, הגדירו את זה בקיבוץ כ"הישג הגדול ביותר מאז הגעתו של האדם לירח." הקבוצה הוקמה על ידי צבי סינטו, והצמיחה כוכבים כמו דוד בר נצר, גיורא הלפרין, אבישי קרפובסקי, אליעזר כגן ועמי שפרן. המאמן בשלוש האליפויות הראשונות היה אהוד דקל. כן, "הבוגד."
את מקומה של המעפיל בצמרת הענף תפסה בתחילת שנות ה70- הפועל עין-המפרץ/כפר-מסריק (ארבע אליפויות וגביע) עם מאיר כץ ויונתן עצמון.
שמעון מזרחי לא לבד
תחילת הסוף של עידן הקיבוצים הייתה ב,1976- כשקבוצות עירוניות הציעו כספים לכוכבי ההתיישבות העובדת. הקבוצה העירונית הראשונה שזכתה באליפות הייתה מכבי ת"א ב,1976- ששילמה סכומים יפים באותה תקופה לבני הקיבוצים, ובהרכבה שיחקו דוד בר נצר שהגיע מהמעפיל, משה ליכטנטל מאפיקים ולוי מלכין ממרחביה.
מכבי ת"א זכתה בשלוש אליפויות נוספות בשנות ה.80- כן, מסתבר שלא רק בכדורסל הצהובים קונים כוכבים כדי לזכות באליפויות. קבוצות עירוניות נוספות שזכו באליפויות ובגביעים היו הפועל קריית-אתא והפועל בת-ים. המעפיל עוד חזרה בשנות ה80- לשלוש אליפויות, כמו גם הפועל מטה-אשר עם שני דאבלים, והעמקים/זבולון עם שני דאבלים משלה.
ב15- העונות האחרונות השליטה בכדורעף עברה לקבוצות העירוניות: מכבי ת"א היא השליטה הבלעדית ולקחה דאבל בארבע העונות האחרונות (וגם את גביע המדינה בשבוע שעבר.( קבוצות בולטות נוספות הן הוד-השרון, כפ"ס וקריית-אתא. כיום את ההתיישבות העובדת מייצגות קבוצה וחצי: הפועל מטה-אשר (איחוד של מספר קבוצות מהקיבוצים והמעפיל/חדרה, שהיא רק "חצי" בגלל האיחוד עם הקבוצה העירונית.
בליגת הנשים עין-שמר הייתה האלופה ומחזיקת הגביע הראשונה .(1960) בשנות ה60- שלטו כפר-מסריק (שלוש אליפויות) ובעיקר המעפיל (שבע אליפויות.( בשנות ה70- וה80- תפסו את מקומה הפועל נעמן (שמונה אליפויות) ומרחביה/יזרעאל (ארבע אליפויות.( בעשור האחרון השליטה עברה לקריית-אתא ולמ.כ רעננה, שזכו בכל התארים. בנוסף, הכדורעף הישראלי הצמיח גם את אחד השופטים הבכירים בעולם, גבי קראוס, שמשמש כיום נשיא ועדת השיפוט הבינלאומית.
לפנייה לכתב/ת 
