שתף קטע נבחר
 

מציאת זוגיות בתל אביב: משימה בלתי אפשרית?

מדוע תל אביב עדיין נחשבת לבועה הדוניסטית ולעיר הרווקות האולטימטיבית? האם קצב החיים המהיר, מבחר הצעירים הפנויים והמצודדים, כמות הבארים והאלכוהול הנמזג בהם, עדיין מאפשרים מצב של מציאת אהבה? נועה בנוש על העיר שלא מפסיקה לחגוג, בזמן שהבדידות הקולקטיבית רק הולכת וגדלה

בשבוע האחרון נישאו עיני המדינה כולה לנעשה בדרום. מי שלא היה מצוי בעצמו תחת ירי הרקטות החוזר ונשנה, מצא עצמו דואג לחברים ולקרובי משפחה. אך בעוד שגרת החיים של תושבי הדרום הופרעה ועברה טלטלה, לא חל שינוי בזו של תושבי המרכז. תושבי תל אביב, במיוחד, הואשמו בניתוק, כמי שחיים ב"מדינת תל אביב", וממשיכים להתנהל כרגיל, כאילו אין בינם לבין המצב דבר.

 

עוד בנושא:

תתפלאו, גם בתל אביב מחפשים אהבה וזוגיות

נחשו למה דומה מציאת חנייה בתל אביב?

יש לי סימפטיה לחתונה אינטימית בתל אביב

מי שלא קופץ אדום - חתונה בצבעי מכבי תל אביב

 

הבועה

טענות אלו אינן חדשות ונובעות מתפישת תל אביב כעיר בעלת כללים וקצב משלה, כמו שניתן לראות מכינויה משכבר הימים - "הבועה". דימוי העיר כמובלעת נפרדת, ותושביה כהדוניסטים המונעים מעיקרון ההנאה, אינו חל רק בהקשר למצב הביטחוני אלא בכל תחומי החיים באופן רחב.

 

 

הבועתיות של העיר משתקפת גם בראי היחסים הרומנטיים. תל אביב מתאפיינת בספר כללים משלה לנושאי זוגיות, רווקות ודייטינג, ומי שהגיע זה עתה אל העיר ימצא עצמו משתומם מול הלכותיה, ונדרש חיש מהר ללמוד את חוקיה.

 

כך למשל, אם הדבר הראשון ששואלים אישה בצפת זה אם היא נשואה, הדבר הראשון שישאלו אותה בתל אביב הוא כמה היא משלמת שכר דירה, ותמיד ישערו שהיא חולקת אותו עם שותפים לדירה, ולא עם בן זוג לחיים, כהנחת מוצא.

 

בניגוד לאזורים אחרים בארץ, ברירת המחדל בתל אביב היא להיות רווק אלא אם כן הוכח אחרת. כאשר בחורה תל אביבית מצהירה שהיא תפוסה, סביר להניח שבא לה מסאג'. תל אביב מאופיינת כ"עיר הרווקות", גם בגלל מספרם הגבוה של הרווקים החיים בה, וגם משום שאופי ההתנהלות בה מעודד את הסטטוס הזה וכך תורם למספר הרווקים הגבוה בתהליך של היזון חוזר.

 

אכול, שתה ועשה מין כי מחר נמות

קצב החיים המהיר, מבחר הצעירים המצודדים והפנויים, כמות הבארים והאלכוהול הנמזג בהם, אווירה נהנתנית של 'אכול שתה ועשה מין כי מחר נמות' (או לפחות נרצה למות מההאנג-אובר), הקלות בה ניתן להכיר אנשים וקלות הראש בהתייחסות לאינטימיות גופנית - כל אלה מאפשרים מחד וגורמים מאידך לאנשים להישאר רווקים לאורך זמן.

 

כמו ילד שנכנס לחנות ממתקים לראשונה, כך צעירים שמגיעים לעיר מרגישים כמו קרניבור בשוק בשר. שפע האפשרויות וההזדמנויות מהמם אותם והם טועמים עוד ועוד מנות מהבופה. עוד בר, עוד מספר טלפון של בחורה, עוד סמס "ערה?" ועוד גוף חם לקום איתו בבוקר כדי להשאיר את הלב שלך קר.

 

גם בחורות המגיעות לעיר נהנות בתחילה ממבחר הבחורים ומהמתירנות המינית הנהוגה בה. מחזה נפוץ בימי שבת בבוקר, לצד אמהות ומשפחות המטיילות בשדרה, הוא של בחורות המהלכות ב"מצעד הבושה" מביתו של בחור חזרה לביתן, בשמלת יציאה ונעלי עקב בידן. וכשהן מתעוררות בביתן מדגדוג שפם, הן צריכות לפקוח עיניים כדי לגלות אם הוא שייך לבחור או לחתולה.

 

במבט מבחוץ נראה שיש כאן 'מין-מין סיטואיישן': משחק דייטינג ויחסי מין שנעשה בהסכמה ועונה על הצורך של שני המינים, כשהמטרה מקדשת את המצעים. במבט מבפנים ניתן לראות את הניתוק שנוצר בין יחסים אינטימיים לרגש, כאשר דיבור על רגשות הוחלף בדיבור על מין, ומערכות יחסים הוחלפו ביחסי מין.

 

כשממצים את הריגוש החולף ומעוניינים למצוא שותף ללב ולחיים, מגלים שהדבר מסובך מכפי שנראה. בסופו של דבר, בחורה לא צריכה מיליון מחזרים. היא צריכה רק אחד שיגיד לה שהוא אוהב אותה. אבל תל אביביות רבות מגלות שצריך ג'יפיאס כדי למצוא את הדרך לליבו של גבר, וכדי להשיגו צריך חבל חזק ואזמל מנתחים. נשים רבות כבר מיואשות מהגברים התל אביבים ותוהות אם עליהן להרחיק עד לבאר שבע כדי למצוא גבר מוכן למחויבות במקלט השכונתי.

 

רגשות הוחלפו בדיבור על מין, ומערכות יחסים הוחלפו ביחסי מין. זוג תל אביבי (צילום: אדי גרלד) (צילום: אדי גרלד)
רגשות הוחלפו בדיבור על מין, ומערכות יחסים הוחלפו ביחסי מין. זוג תל אביבי(צילום: אדי גרלד)

 

רק שלא אמות לבד

השיחה הנפוצה בעיר היא על הקושי בהשגת קשר יציב. הקלות בה ניתן להכיר מישהו חדש גורמת לקשרים להיות ארעיים ובני חלוף, כאלה המוחלפים בתדירות גבוהה, אחרת מתחילים להסריח כמו הגרביים מהשבוע שעבר. קצב החיים המהיר מחלחל אל תוך עולם הדייטינג, כאשר דרגת המהירות של התפתחות הקשר עומדת ביחס ישר לעוצמת השכחה. תל אביבים רבים מגלים כי מערכת היחסים היציבה ביותר בחייהם היא עם הפקידה מהבנק.

 

למרות הדעה הרווחת שנשים מחפשות קשר וגברים מחפשים מין, אני נתקלת ביותר ויותר גברים תל אביבים הכמהים למערכת יחסים. יחד עם ההנאה הטמונה בחיים הדוניסטים של הוללות תל אביבית, רווקים רבים שולחים אצבע מאשימה אל הלך הרוח של העיר, וטוענים כי היא עומדת בדרכם אל עבר מציאת זוגיות אמיתית. הם מוצאים עצמם בשלהי שנות ה-20 וה-30 לחייהם מבלי שחוו מערכת יחסים רצינית ומתחילים לחשוש שמא ימותו לבד, וגופתם תתגלה אחרי שהשכן יתלונן על צחנה בבניין.

 

הרווקים הללו נראים לי כמו שודד בנק שמאשים את הכסף בכך שפיתה אותו לגנוב. קזו'אל סקס הפך להיות מין הסתם עבורם, אבל הם ממשיכים לעשות אותו. הם מתלוננים על נכות רגשית ותוהים מתי תעניק העירייה תווי חניה לבעלי נכות זו, אבל ממשיכים להקהות את הרגש ע"י אינטימיות מזויפת ומערכות יחסים מתכלות. הטענה שלהם היא שהעיר קלקלה אותם בהציבה אינספור ממתקים של הזדמנויות מסעירות, ואין הם עומדים בפיתוי לנגוס בהן, בידיעה שטעמן המתוק יותיר בשיניהם חור.

 

דבר מוביל לדבר. ניתוק מהרגש מוביל לניכור מעצמך ולתחושת ריקנות. את החלל מנסים למלא באמצעות ריגוש ללילה היוצר תחושת "היי" אופורית, המתרסקת בבוקר ומותירה אותם עם חלל רחב יותר, אותו הם ימשיכו למסך באמצעות ריגוש גבוה יותר, כמו להפסיק לעשות דייט בסקס הראשון. מסיבה זו הרווקות התל אביבית שואבת, וכמו מכור יש צורך במנה נוספת ובהגדלת מינונים. שכרון הכוח של הכיבוש משכיח זמנית את הבדידות, אך יוצר את התלות בו, ובסופו של דבר משמר ומעמיק את תחושת הבדידות.

 

גבעתיים - מקום מנוחתה האחרון של הרווקות התל אביבית

בדומה למכור לאלכוהול, סיגריות או סמים, הנמנע מקרבה למוקדי התמכרות בכדי להיגמל, כך נתקלתי בתל אביבים שהחליטו לעזוב את מרכז העיר כדי למצוא זוגיות. באופן פרדוקסאלי, דווקא ריחוק ממקום המפגש עם בני המין השני הוא שיעזור להם לדעתם, ליצור מערכות יחסים. לא מדובר על מקרים קיצוניים של אנשים שזנחו את חייהם האורבאניים לטובת אשרם במדבר, למרות שכל מי שעובר את גבול הירקון נתפש בעיני תל אביבים כתימהוני באותה המידה.

 

 

מדובר על אנשים שעברו ממרכז העיר ההוללת אל אזורים שקטים יותר בפאתי העיר, אי שם מעבר להרי החושך ולאזור של תו חניה 1. יש שהגדילו לעשות ועברו לגבעתיים, שם - לצד בית העלמין - שוכן מקום מנוחתה האחרון של הרווקות התל אביבית, רגע לפני שני ילדים ומשכנתה.

 

למרות הסרת האחריות למצבם מעצמם ל"בועה" התל אביבית, יש כאן אקט של לקיחת אחריות על גורלם. נכון, מרכז תל אביב נמצא במרחק עשר דקות, אבל הם כעת רחוקים מאד ממנו. מה שבאמת השתנה, יותר מהמיקום הגיאוגרפי, הוא המיקום התודעתי. היציאה מהמרכז היא הכרזה על מוכנות לשלב אחר בחיים, ודרך ההתכוננות המנטאלית יגיע השינוי הממשי.

 

אין להבין מהדברים שלא ניתן למצוא ולקיים זוגיות בתוך תל אביב. ניתן, כל עוד מכווננים לאורך הדרך למציאת זוגיות. אבל מי שהולך בלי להגדיר לעצמו לאן ברצונו להגיע, שלא יתפלא אם לא יגיע לשם.

 

לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים בפייסבוק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נועה בנוש
צילום: בכורי פריש
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים