שבוע בממ"ד: "מספרים על רגיעה והם יורים עלינו"
מעל מיליון אזרחי ישראל העבירו את השבוע האחרון בחרדה בין אזעקה לאזעקה, על הרצפה במרחב המוגן, ומתפללים שהרקטה לא תפגע בהם. תושבים מסכמים ל-ynet "שבוע מזעזע" ותוהים: איך הממשלה יוצאת למלחמה כשאי אפשר להגן על הציבור?
שבוע חלף מאז חיסל צה"ל את מזכ"ל ועדות ההתנגדות זוהיר אל-קייסי, ומאז חוו תושבי הדרום שבעה ימים של חרדה, פאניקה וריצה לסירוגין למרחבים המוגנים. גם מה שהייתה אמורה להיות הפסקת אש התגלתה מהר מאוד כרצף של אזעקות וטפטופי רקטות. לאורך השבוע הזה שובשו חייהם של מיליון וחצי ישראלים, בהם מאות אלפי תלמידים בין השאר מבאר שבע, אשקלון, אשדוד, קריית גת, קריית מלאכי והמועצות האזוריות הסמוכות. גם הלילה לא היה שקט בדרום. במהלך הלילה שוגרה מרצועת עזה רקטת קסאם, שהתפוצצה בשטח פתוח במועצה האזורית אשכול. לא היו נפגעים ולא נגרם כל נזק.
ביום שני שהה ראובני מחוץ לבית בעת הנפילה, וכשקיבל טלפון כמה דקות לאחר מכן כבר הכין את עצמו לגרוע מכל. "רק כששמעתי את הקול של אשתי ושל הבן שלי נרגעתי. בימים האלה זה לא משנה אם עובר אמבולנס עם סירנה או שמשאית נוסעת רוורס. אשתי ישר מתחילה לפחד. מדינות אחרות לא היו מסכימות לסבול אחוז אחד ממה שאנחנו עוברים. הלוואי שמישהו יתעורר כבר ויעשה משהו אמיתי בנושא, כי כמו שזה שנראה - לאף אחד בשלטון לא איכפת מהציבור".
אש בדרום - כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- כיפת ברזל יירטה רקטה ששוגרה לעבר אשדוד
- גם מחר: אין לימודים באשדוד ובאשקלון
- נסראללה חגג: מיליון וחצי ישראלים במקלטים
- האלוף רוסו: אין פתרון קסם, גורמים סוררים בעזה
- בוטלו משחקי הכדורסל באשדוד ואשקלון
אמש (יום ה') נורתה לכיוון אשדוד רקטה שיורטה על ידי מערכת כיפת ברזל. רקטות נוספות התפוצצו בשטח פתוח במועצה האזורית אשכול ובמועצת חוף אשקלון. בשלושת המקרים לא דווח על נפגעים או נזק. למרות זאת, צה"ל לא תקף אז ברצועת עזה. גורמים מדיניים סיפרו ל-ynet כי המצרים ביקשו מישראל "לשמור על פרופורציות" כדי לא לאבד שליטה ולאפשר הגעה להבנות ולרגיעה.
עוד לפני הירי בשעות הערב החליטו ראשי ערים ורשויות בדרום כי גם היום לא יתקיימו לימודים באשדוד, אשקלון, באר-שבע, גן-יבנה ואופקים. מנגד, יתקיימו הלימודים כרגיל במועצות האזוריות חוף אשקלון ושער הנגב וכן בקריית מלאכי. באוניברסיטת בן-גוריון יתקיימו הלימודים כרגיל, אך מבחנים לא ייערכו.
"זאת השגרה שלנו ב-11 השנים האחרונות"
כמו ראובני, גם אריאל כהן מעזריקם שבמועצה האזורית באר טוביה חווה השבוע נפילת גראד בסמוך לביתו. "הייתי חייל בגולני אבל האירוע הזה היה טראומתי עבורי", הוא אומר. "אתה מרגיש חוסר אונים: שוכב על הרצפה ומקווה שהטיל לא ייפול עליך. הבית שלי לא ממוגן ורסיסים חדרו פנימה. החלונות נשברו והיה הלם לא נורמלי. בעבר הייתי די אדיש לאזעקות, אבל באותו יום אמרתי ברכת הגומל כדי להודות לאלוהים על כך שיצאתי בנס. היום אני בן 32, 1.85 מ' גדול ובריא, אבל רץ למרחבים מוגנים כמו ילד בן חמש. אי אפשר לחיות ככה. מישהו חייב לפתור את המצב ההזוי הזה".
ביום רביעי אמור כהן להתחתן עם בחירת לבו, אבל במקום לסגור פינות אחרונות בתפריט ובסידורי הישיבה, הוא עסק בשיפוצים של הבית שנפגע מרסיסי הגראד. "אני מתפלל כל יום שהסבב לא יימשך עד יום החתונה שלי", הוא מסכם.
על אף שהפסקת אש לא נשמרת הלכה למעשה, דווקא במועצה האזורית שער הנגב מברכים על שקט מזה כמה ימים. "להבדיל מאזורים אחרים, אצלנו באמת יש רגיעה", אומרת ינינה ברנע, תושב נחל עוז. "אבל מצד שני, השבוע האחרון הוא שגרת החירום שנהוגה אצלנו כבר 11 שנים. עם השנים למדנו להתמודד, אבל אני לא רוצה שהמציאות הזאת תתקבל כמובן מאליו בממשלת ישראל. לכן, הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא לחיות את חיינו ולהמשיך לפתח את האזור. אין לי הסבר הגיוני לזה, אבל עובדה שנחל עוז והיישובים בסביבה ממשיכים לצמוח".
"אולי נעשה מלחמה עם עזה?"
ואם לא די בקושי של המבוגרים להתמודד עם המציאות הקשה, על כתפי ההורים שביניהם מוטלת עוד משימה כואבת: להסביר, להרגיע ולתמוך בילדים. "אי אפשר לחיות עם המתח הנפשי הזה", אומרת ליאת אסייג (36) מאשקלון, אם לשני ילדים, בני 5 ו-7. "הילדים בבית ואין להם כל כך מה לעשות במשך היום. אין לנו ממ"ד בדירה השכורה שלנו, ולפעמים אני מעדיפה שהם יהיו במסגרות - כי שם יש מקלט ומיגוניות. כל השבוע מצאתי את עצמי עושה דברים מוזרים כמו לחשב את זמני המקלחות שלהם בין אזעקה לאזעקה.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- חייל שוב הושאר לבדו ליד כפר פלסטיני
- איראן נותקה מהמסלקה: "מחיר על הסירוב לציית"
- הפגנה נגד ההפרטה: "גונבים לנו את הרכבת"
"אני תומכת בראש הממשלה ובצה"ל, אבל אם הגענו למצב הזה - אסור לעשות צחוק. כבר שיבשתם להם את החיים? אז לכו עד הסוף. אני לא הייתי נותנת לחייל אחד להתקרב לגדר, שהמטוסים יפגיזו עד שבעזה יבקשו שנפסיק. אבל עושים מזה צחוק. מספרים לנו סיפורים על רגיעה והם ממשיכים לירות עלינו. מצב הביניים מחליש אותנו. אסור להפוך את המצב הזה לשגרה".
לא רק בין בני הבית מרגישה אסייג את נזקי ההסלמה. גם נזק כלכלי היא נאלצת לספוג: "העסק שבבעלותי הרגיש קשה מאוד את הסבב הזה. לקוחות מפחדים להגיע והעסקים הקטנים קורסים. גם ככה המחזור שלנו קטן וזאת פגיעה משמעותית אבל אין משהו שיגבה אותנו".
אורית קצב, אם לשני ילדים בני 9 ו-5, מספרת כי אתמול יצאה לראשונה מהבית מאז תחילת הסבב. "אמרתי לילדים שלי 'בואו נצא לקניון, למקום בלי אזעקות'. מחר הם כבר שוב יישארו בבית עם בעלי. בעצם אנחנו שדרות ב'".
בנה בן ה-9 מוסיף: "נמאס לי מהאזעקות. אולי אנחנו יכולים לעשות מלחמה עם עזה כדי שלא יהיו יותר טילים?".
לפנייה לכתב/ת 
