יהודים וערבים בספרים - ובלי סכינים
הסופר יפתח רייכר-עתיר יצא למסע בין חמישה ספרים שהם בבואה של המצב הישראלי. עימותים בין יהודים לערבים הוא מצא אצל כולם, סיפורי אהבה רק אצל חלק. ספרים על הסכין
הסופרים, והספרים שהם כותבים, הם בבואה של המציאות, ביטוייה באמצעי אמנותי והבעת דעה עליה. מקובל אמנם לבצע ניתוק מלאכותי בין הסופר, אישיותו והשקפת עולמו, לבין מחבר הסיפור. אך פעמים רבות אפשר להראות כיצד הסופרים משקיעים את השקפת עולמם בתוך הספרים שהם כותבים, לא רק להראות לקהל הקוראים את ה"צד השני של המטבע" אלא גם לשכנע את קוראיהם שאפשר לעשות שינוי.
- יובל בן-עמי מוציא ספרים מהארון
- גד שמרון על ספרי ריגול
- ענת לויט על נשים בתנ"ך
יחסי יהודים ערבים בארץ ישראל זכו לביטוי נרחב בפרוזה הישראלית, ואין פלא. הנושא טעון, מורכב ולצד המצב הביטחוני והמאבק המר על השליטה על הארץ הוא מעיב על ומעצים לא פעם את הבדלי דת והתרבות העצומים בין שני העמים.
הספרים שבחרתי להציג עוסקים כולם ביחסי אנוש, בבעיות זהות, ובהתמודדות עם קשיי החיים "הרגילים". בנוסף לצרות הרגילות שמעמיס הסופר על גיבוריו, משולבת בכל הסיפורים בעיית החיים המשותפים בארץ ישראל והמפגש בין יהודים וערבים. כמו "בחיים" סיפורי האהבה הם המוקד העיקרי והם הם שמובילים חלק גדול מהעלילה.
מעניין לציין שהפרוזה שנכתבה בעברית על סיפורי אהבה בין יהודים לערבים, עוסקת רק באהבה בין יהודיה לערבי, ולא בין ערביה מוסלמית ליהודי. יש לי תחושה, שאינה שייכת בהכרח לסקירה זו, שבמציאות לא קרו דברים כאלו, ולכן הם לא זכו לביטוי ספרותי.
"ערבים רוקדים", מאת סייד קשוע
סייד קשוע הוא סופר מצליח, בעל טור בעיתון ויוצר של סדרת טלוויזיה. משום כך מעניין שבעתיים לקרוא את הספר אשר מלא באלמנטים אוטוביוגרפים רבים וגורם, גם באמצעות סגנון הכתיבה בגוף ראשון ושימוש במילים של יום-יום, להאמין שהדברים אכן קרו לקשוע באמת ונצבעו בצבעי הפרוזה. גיבור הסיפור מנסה למצוא את מקומו ולגבש את זהותו בתוך החברה הישראלית. הוא עובר מחיים בחברה ערבית לחיים בחברה יהודית, מנסה לשווא להתחזות לבן בלי דת, ונוכח דרך התאהבותו בנערה ישראלית (וגם באמצעות דוגמאות אחרות) כי אין לכך סיכוי.
המסקנה המתבקשת בה מנסה הסופר לשכנע את קוראיו, היא, לדעתי, שאדם אינו יכול לפשוט את זהותו הבסיסית ולהחליף את תרבותו באחרת, גם אם יתחזה באופן מושלם.
"אל יפו", מאת איימן סיכסק
גם ספר זה נותן לקורא תחושה שיש בתוך הסיפור אלמנטים אוטוביוגרפים. דבר זה, אגב, מוסיף לעניין שבקריאה משום שיש כאן הצצה לחיים שאינם זוכים לחשיפה לציבור באמצעים אחרים. מצבו של הגיבור, בניגוד לגיבורו של סייד קשוע (שעובר מהכפר הערבי לעיר היהודיה ובחזרה) הוא מסובך שבעתיים משום שהוא גר ביפו, עיר מעורבת שרוב תושביה לבושים באופן דומה ומדברים באופן דומה. גם כאן, הגיבור הוא המספר וגם הוא נע ונד בין יהודים לערבים.
הסצנה שבה הוא מבין שלא יוכל להמשיך עם חברתו היהודיה היא קורעת לב, משום שהנושא הביטחוני (החשש מפיגוע והיחס לערבים), הוא זה שמנתק ביניהם. זהו ספר על מצוקה. מצוקה של מתבגר שמחפש את מקומו, והקונפליקט היהודי ערבי מעצים אותו ומסבך אותו עוד יותר.
"החלילן", מאת ג'ודי טל
ג'ודי טל, היא סופרת יהודיה. ספרה מעביר את נקודת הכובד מהגיבור הערבי, אל הגיבורה היהודייה. המספרת מתארת את גורלו הטרגי של פלסטיני, יליד עזה, שמנסה לחיות את חייו, למרות התנאים הסביבתיים של הכיבוש והסכסוך. כמובן שהיא מתאהבת בו וחושקת בו, אך ההבדלים העצומים בין החיים השבעים והבטוחים שלה, לבין חייו התלויים על חוט של תקווה, לא מאפשרים לשניהם את החיים שסביבה אחרת אולי הייתה נותנת להם.
בספר שזורה נימה של ייאוש מ"המצב" וההקרנה שלו על חיי הגיבורה שבדומה לפלסטיני, לא מוצאת את מקומה. אלא שהוא חייב לחיות במקום אחר, לא בארץ, והסופרת רוצה לומר לנו שלמרות הקשיים עלינו להישאר כאן ולהתמודד.
"יסמין", מאת אלי עמיר
"יסמין" שזהו גם שמה של אהובת המספר, עוסק כולו בסיפור אהבה בלתי אפשרי בין יהודי ישראלי לערביה ירושלמית אשר משפחתה שייכת לצד הפלסטיני של העיר. הגיבור המספר מרחיב את יריעת הזמן ממלחמת ששת הימים ועד שנות האלפיים, ופורס בפני הקורא את תולדות הסכסוך על הארץ.
הסופר, אלי עמיר, שמכיר היטב ומניסיונו האישי את פרטי הפרטים של העימות בין היהודים לערבים, משלב בתוך הסיפור מעין מסות קצרות שמאפשרות להבין כיצד יש בכוחה של הבנת הצד השני (יהודים את הערבים והערבים את היהודים) להביא לפיוס.
"מקומיים", מאת הדרה לזר
הדרה לזר כואבת את כאבם של הפלסטינים שנעקרו מבתיהם כתוצאה ממלחמת
העצמאות. הסופרת, שלא מסתירה את דעותיה הפוליטיות, מעניקה למחברת הסיפור כוח להביא את דעותיהם ואת מצוקותיהם ומאפשרת לקורא להרגיש ולדעת מה ה"אחר" זה שבצד השני, חושב. עלילת ספרה פורסת יריעה רחבה של החיים בארץ ישראל מתחילת המעשה הציוני ועד מלחמת יום כיפור. אין בתוך הסיפור פרשת אהבים גלויה בין ערבים ליהודים, אך המתח המיני מוקרן בכל הפרקים ומעורר את הקורא לחשוד שיש דברים בגו.
נדמה לי כי מסקנת המחברת היא כי מערכת היחסים בין המשפחות היהודיות והערביות מציגה שילוב בלתי אפשרי בין הצד המנצח לבין המנוצח, ולכן התוצאה העצובה והמפתיעה שלו היא אולי בלתי נמנעת.
יפתח רייכר-עתיר גדל בקיבוץ, שירת שנים רבות במודיעין והשתחרר בדרגת תת-אלוף. עם התאזרחותו פנה לתחום העסקים. בוגר תואר שני בספרות וכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון. ספרו הראשון, "עסקת חבילה", יצא לאור בהוצאת מעריב ב-2007. לאחרונה ראה אור ספרו השני "שקיעה כפולה".
לפנייה לכתב/ת 
