חבורה שכזאת: קריית שמונה, גיליון ציונים

רוב השחקנים שהביאו לקריית שמונה את האליפות ההיסטורית היו עד לא מזמן כמעט אלמונים (במקרה הטוב) או לא מוערכים בעליל (במקרה הרע). עוד אוסף שחקנים של קבוצת מרכז טבלה בישראל. אבל כולם יחד עשו כאן את אחת העונות המפתיעות ביותר שידע הכדורגל שלנו, ואולי אפילו המופלאה מכולן. להלן גיליון סיכום השנה של האנשים שגרמו לנו לפתוח את הפה בתדהמה מבלי שום יכולת לסגור אותו לכמה חודשים טובים.

דני עמוס: ציון 9

דני עמוס רצה רק דבר אחד בקיץ: לעזוב את קריית שמונה. בעונה הקודמת איבד השוער את המקום בהרכב לגיא חיימוב ורצה לחזור לשחק. המטרה הייתה למצוא קבוצה בליגה הלאומית. איך שגלגל מסתובב: פחות משנה אחרי שביקש להשתחרר מחזיק עמוס בצלחת אליפות, בזימון לנבחרת ישראל והוציא הכי מעט כדורים מהרשת העונה (15). היכולת הגבוהה שלו בשער היא אחת מאבני היסוד לאליפות ההיסטורית.

הוציא הכי פחות שערים מהרשת. עמוס(צילום: ראובן שוורץ)

אלעד גבאי: ציון 8

בזמן שעמוס רצה לעבור לליגה הלאומית, גבאי כבר ידע איך זה להיות שם ואפילו בליגה הארצית. גבאי, שחקן התקפה לשעבר, הוא ההוכחה

 שכשרונות מתפתחים גם בליגות הנמוכות. מיד כשקיבל הזדמנות בהרכב היה ברור שהוא כאן כדי להישאר, אבל אף אחד לא האמין שגבאי יסיים את העונה כאחד המגינים המובילים בליגת העל, עם מקום בסגל של גוטמן. סיכוי גבוה שהחוצפה החיוביות שלו גם תשאיר אותו שם.

ליאור לוי: ציון 5

לוי, שהגיע מהפועל כפר סבא, מיעט לשחק בתחילת העונה, אבל הועבר לצד שמאל, שיחק כמגן וכקשר ובעיקר החליף בצורה מצוינת את דושאן מאטוביץ' במחזורים האחרונים. מדובר בשחקן כישרוני שדקות משחק נוספות יביאו בוודאות לשיפור במשחק שלו, אבל הוא לא אחד הבולטים בגלל מספר המשחקים המצומצם.

סלאח חסארמה: 8

בסיום העונה הקודמת הודיע לו רן בן שמעון כי במועדון מתכננים לתת יותר הזדמנויות לשחקנים הצעירים. הבלם הוותיק, שקיבל בהבנה ירידה צפויה לספסל, נשאר לעונת פרישה. היום הפרישה עומדת על סף ביטול. גם בגיל 38, חסארמה, שהפך לסמל בקרייה, לא יצא מההרכב ממש עד המחזורים האחרונים, וגם אז רק כדי להפחית מהעומס. השקט הנפשי והבנת המשחק סידרו לבן שמעון את ההגנה מהרגע הראשון ולשחקן עצמו חוזה חדש ותפקיד מיוחד כשיפרוש: סקאוט במגזר הערבי.

שיר צדק: ציון 8

עד נובמבר 2011 אף אחד לא הכיר את השם של הילד מבית שאן, בוגר מחלקת הנוער של קריית שמונה שישב על הספסל בשקט. פציעה של איתן טיבי הכניסה את צדק להרכב המחזור ה-12, שם הבקיע שער ניצחון מול בני יהודה ומאז הפך לבלם הכי בטוח בהרכב של בן שמעון. צדק, שערך גם הופעת בכורה בנבחרת, הבקיע שני שערים חשובים (אחד מהם כששיחק כקשר אחורי) והראה בעיקר משחק ראש מצוין ויכולת לצאת עם הכדור קדימה.

המאמן והדור הבא.‏ (צילום: אפי שריר)

1

2

3

4

5

6

7

איתן טיבי: ציון 7

אחרי שנדד בירושלים, רמת עמידר, רעננה ואפילו בבלגיה,

נראה שטיבי מצא בית לשנים ארוכות. בכל משחק הוכיח בגרות, ביטחון ואלגנטיות שכל קבוצה בליגה הייתה שמחה לקבל. אבל טיבי גם סבל מפציעות רציניות העונה, ודווקא ברגעים שבהם היה בשיא כושרו. אחת הפציעות האלה מנעה ממנו הופעת בכורה בנבחרת. בכל מקרה, במידה שיישאר בריא, נדמה שטיבי יגיע לנבחרת גם בהמשך.

דושאן מאטוביץ': ציון 8

ריבוי הפלופים הזרים שמגיעים לליגה שלנו מבליט כל זר סביר שנוחת כאן, אבל מאטוביץ' הרבה יותר מסביר. בהחלט מדובר במגן השמאלי הבולט ביותר בליגת העל העונה. נוסף על משחק ההגנה היסודי שלו עזר מאטוביץ' המון גם לחלק ההתקפי ולאווירה החיובית בחדר ההלבשה. ויותר מכל, מאטוביץ' הביא איתו יכולת של אלוף: אחרי שלושה תארים רצופים בליטא הוא חוגג רביעי בישראל.

המגן השמאלי הבולט ביותר בליגת העל העונה. מאטוביץ'(צילום: מור שאולי)

בראיין גרזיצ'יץ': ציון 9

אם תשאלו את בן שמעון, הוא בטח ישמח לספר לכם שהקשר הארגנטיני/אמריקני הוא שחקן העונה שלו. שחקן של מאמנים. סוס העבודה של קריית שמונה. "הגרזן", כפי שאוהבים לכנות אותו, עבר עונת פריצה אחרי תקופה בינונית בהפועל חיפה ובהפועל עכו, והפך לאחד השחקנים המשמעותיים ביותר של הקבוצה, אולי המשמעותי ביותר. משקיען, מקריב מעצמו ומבין את המשחק בצורה מושלמת.

וויליאם נג'ובו: ציון 5

נג'ובו היה מצוין דווקא בעונה שעברה, והעונה חלה ירידה מסוימת ביכולתו. בתחילת העונה עוד היה שחקן הרכב, אבל פציעה קשה, שבעקבותיה הגיע ניתוח, השביתה אותו לזמן לא קצר. הפציעה של נג'ובו מנעה ממנו גם ולשחק עבור נבחרת זמביה באליפות אפריקה, שבה זכתה. בחלק ההגנתי היה בסדר גמור, אבל לא היה מדויק במשחקים רבים וגרם לאכזבה אצל גורמים שונים בקבוצה.

תתחילו להאמין. רביד גזל שוב איתנו(צילום: טל שחר)

רביד גזל: ציון 7

מי שראה את המשחק של קריית שמונה מול הפועל ת"א בסיבוב הראשון, שהעלה את הקבוצה למקום הראשון, התקשה להאמין שמדובר באותו רביד גזל. בגיל 30 שיפר משמעותית את המשחק שלו, הרבה יותר מהתקופה שבה שיחק בקבוצות הגדולות בארץ. בשנה שעברה עוד ירד ליגה עם אשקלון, לא זכה לביקוש גדול בקיץ, ולמזלו הקבוצה הנכונה פנתה אליו. גזל הציג העונה משחק בוגר יותר, אחראי ולוחמני, והשלים מצוין את גרזיצ'יץ'.

עדי אלישע: ציון 6

על הפוטנציאל של אלישע שמענו מזמן, אבל עדיין מדובר באחת התגליות הנעימות של העונה. עלה ברוב העונה מהספסל, אבל עשה עבודה נהדרת כששיחק, הבקיע שערים חשובים מעמדה אחורית ואפילו זומן לנבחרת הצעירה. לאלישע טכניקה מצוינת ובעיטה חזקה, אבל מעל הכל רצון להוכיח את עצמו בכל משחק. אפשר להמר שבעונה הבאה יהיה שחקן הרכב בקריית שמונה.

כמעט שחקן העונה, אבל רק כמעט. רוצ'ט(צילום: ראובן שוורץ)

אדריאן רוצ'ט: ציון 8

הקפטן הוא השחקן הטכני הבולט ביותר בקבוצה. שיחק גם בקישור וגם בהתקפה, ואין לו תחליף ברור על הספסל או בעמדה אחרת במגרש. מאז עזב אלרואי כהן את הקבוצה הפך רוצ'ט

למנהיג, ואין ספק שמדובר אחד הגורמים המרכזיים להישג ההיסטורי. הקשר ההתקפי מלא הביטחון זכה גם לזימון לנבחרת ונראה שיימכר עבור סכום נאה.

דויד סולארי: ציון 8

סיכוי גבוה שאם סולארי היה מתייצב בגבול הצפון עוד בתחילת השנה, הוא היה נבחרת לשחקן העונה. אבל הארגנטיני נחת בקריית שמונה כשזו כבר הייתה במקום הראשון, ופשוט עזר לה להגדיל את הפער. והוא עשה זאת באלגנטיות מבריקה. סולארי, שגם נקלט מצוין חברתית, הראה שהוא אחד הזרים הכשרוניים שיש לליגת העל להציע. בעיטה אדירה מרחוק, ראיית משחק כמעט מושלמת, הרמות מדויקות. איזי שרצקי מאמין שהוא יוביל את הקבוצה למוקדמות ליגת האלופות בעונה הבאה.

אחד הזרים הכשרוניים בליגת העל. סולארי(צילום: אפי שריר)

אחמד עאבד: ציון 7

עאבד זכה לדקות משחק רבות מהצפוי בעקבות הפציעה של ברק בדש. הגיע לקבוצה מאחי נצרת, רוב הזמן עלה מהספסל, אבל בקבוצה בונים כאחד ממנהיגי ההתקפה של השנים הבאות. מהיר מאוד ובעל יכולת פריצה מצוינת. שחקן צעיר שמשאיר את הגוף על המגרש. יהיה מעניין לראות אותו משחק באופן קבוע.

שמעון אבוחצירה: ציון 9

כבר בעונה שעברה, כשאבוחצירה עבר מלאריסה היוונית לקריית שמונה, היה ברור שמדובר בחיבור מנצח. שרצקי יודע מה יש לו ביד, ולא מפתיע שהוא מעניין להחתים את החלוץ לארבע שנים נוספות. אבוחצירה הוא מלך השערים של הקבוצה (12), סקורר אמיתי שיכול לשחק עם הפנים ועם הגב לשער - מצרך נדיר בישראל. נחשב לאחד השחקנים האהובים על ידי האוהדים.

מלך השערים של קריית שמונה. אבוחצירה חוגג כיבוש(צילום: אפי שריר)

שלומי אזולאי: ציון 7

אזולאי הוא אחד השחקנים הבודדים בקבוצה שכבר טעם אליפות, בעונה שעברה עם מכבי חיפה, אבל ברור שבקריית שמונה הוא היה משמעותי הרבה יותר. החלוץ הטברייני יודע לכבוש שערים, זה בטוח, אבל סבל ממספר פציעות בחודשים האחרונים שהשאירו את המאזן שלו על שישה כיבושים. בעונה הבאה צפוי לחזור לחיפה, אבל בקריית שמונה היו רוצים לראות אותו במוקדמות ליגת האלופות.

ברק בדש: ציון 8

זלטאן איברהימוביץ' הישראלי נתן עונה נפלאה בגיל 30. רבים מאמינים ששער הניצחון שלו מול הפועל ת"א, שהקפיץ את הקבוצה למקום הראשון

והתחיל את הבעיות אצל האדומים, הוא השער החשוב ביותר של העונה. עבר פציעה לא נעימה, אבל הבקיע שבעה שערים ופתאום מדברים עליו כמועמד לעזוב לליגה אירופית. בדש הוא חלוץ נדיר בישראל, בעיקר בזכות ממדי גופו וסגנון המשחק שלו, שמלווה גם בהשקעה ולחימה.

רן בן שמעון: ציון 10

אחרי כל המחמאות לשחקנים תסתכלו שוב על הרשימה לעיל. בתחילת העונה הבטנו כולנו על הסגל הזה ולא האמנו, אפילו לא לשנייה, שקריית שמונה תתמודד על אליפות. בטח לא שתזכה בצלחת בפער עצום. האחראי הגדול מכולם להפתעה הבלתי נתפסת הזאת הוא בן שמעון, שלקח את השמות האלו ובנה את אחת הקבוצות, עם דגש על המילה קבוצות, המסודרות, הרציניות וכנראה גם החכמות שידע הכדורגל הישראלי. אנחנו מקווים, עבור שני הצדדים, שהפרידה בין המאמן לקבוצה לא תגרום בעתיד לחרטה עמוקה לשניהם.