שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כל הזכויות שמורות לאיזי שרצקי / טור
    מלחמת האגו המכוערת של בעלי קריית שמונה, שהתקנא בתשומת הלב שקיבל בן שמעון, עברה את גבול הטעם הטוב. אם האליפות היתה מושגת, הוא היה מצפה שלצד הפסל השואג בתל חי, היו חוצבים את דמותו רכוב על סוס, כמו אלכסנדר זייד

    רן בן שמעון הביא לקריית שמונה אליפות, איזי שרצקי הצליח רק לדחות אותה.

     

    עוד ב-ynet ספורט:

       

    בן־שמעון אחד דווקא כן לקח אתמול אליפות. בדקה ה-57 החליט הקוון אייל בן שמעון להשפיע במו ידיו על כתיבת ההיסטוריה, ובהינף יד הרים דגל לנבדל שלא היה. שער האליפות של ברק בדש נפסל. אחר־כך בא שלו מנשה, עשה 0:1 לבני־יהודה, החגיגות נדחו לאפריל, ואתם יודעים מה? ביציעים דווקא לא לקחו את זה קשה. למה? כי בקריית שמונה אין אוהדים. יש תושבים.

     

    צפו בתקציר ההפסד של קריית שמונה לבני יהודה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בדרך כלל, כשקבוצה עומדת לקחת אליפות, הקהל שלה בטירוף. צועקים, שרים, משתוללים. פה, חוץ מכמה דקות שהכרוז ניסה להעיר אותם, בנימוס - שקט יחסי. "קהל, עדיין מובילים את ליגת העל בפער גדול", התחנן הכרוז בסיום על רקע כמה מאוכזבים שצעקו בוז. "תנו להם באזז, תנו להם!" לא נתנו. לפני כן הכרוז העלה בהרכב בני יהודה את צלם "ידיעות אחרונות", עוז מועלם, במקום את עוז ראלי. עכשיו עוד יגידו שגם התקשורת אשמה.

     

    מסורת בונים במשך כמה שנים, ולמרות שלפי מספר הכיפות ביציעים יש בעיר הרבה מסורתיים, לאוהדי קריית  שמונה אין את זה. "פה אין אווירה, יש אוויר", זורק לי בכניסה משה, אוהד ותיק שקנה ב־50 שקל חולצה שכתוב עליה "קריית שמונה אלופה". וכמה שהוא צודק. חצי שעה לפתיחת המשחק ההיסטורי, והמצב ליד הקופה הזכיר תור לרופא משפחה בקופת חולים. לירן חולצה אפורה, ההוא שנכנס לכל פריים אפשרי כשיש מצלמות טלוויזיה בסביבה, חיפש אח"מים להיצמד אליהם, אבל הפעם היה לו קשה. חפשו אותו הערב במטות של ציפי לבני ושאול מופז.

     

    צפו בתגובות אחרי ההפסד של קריית שמונה לבני יהודה (צילום ועריכה: עוז מועלם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    משחק כזה בבלומפילד או בטדי, והספסרים היו מסתובבים חופשי עם סטיפות של כרטיסים ודורשים מאות שקלים. סוסי משטרה עצבנים היו מפטרלים בין אוהדים

    בקריז ומנסים לעשות סדר בבלאגן. כאן, שני סוסים עייפים שוטטו ליד הקופות, זרקו מבט משועמם, ועשו סיבוב פרסה. המחיר בקופה 10 שקלים בלבד - וכמה מאות כרטיסים בכלל לא נמכרו.

     

    "אתה יודע למה ניקח אליפות?", מאתגר אותי דוד יששכר, בן 50, שעד לפני חצי שנה אפילו לא חלם על אליפות. "כי הקבוצות האחרות זה נעליים. מוכרים כרטיס ב־80 שקל". צודק לגמרי. 5 דקות אחרי שריקת הסיום האצטדיון כבר היה ריק. "לא נורא", אמר מישהו, "שבוע הבא ניקח נגד הפועל תל אביב". ואם לא, לא נורא, עוד שבועיים.

     

    צילום: אפי שריר

     

    ביציעים בלטו שתי כרזות. על אחת, דווקא מתחת לזרקורים, נכתב: "ביבי, עצור את עליית מחירי החשמל", ועל השנייה, לצד שני דיוקנאות ענק של איזי שרצקי ורן בן־שמעון, נכתב: "תושבי קריית־שמונה אוהבים אתכם". התושבים, לא האוהדים. בדקות הסיום, כמה טמבלים מעל הספסל התחילו לקלל את בן־שמעון. בשנה הבאה הם עוד יתגעגעו אליו.

     

    כל הזכויות לאובדן הגביע ולהפסד אתמול שמורות לאדון בעל הבית. מלחמת האגו מכוערת מצד הבעלים, שהתקנא בתשומת הלב שקיבל המאמן, עברה בשבוע האחרון את גבול הטעם הטוב. בהפועל קריית שמונה אף שחקן לא נחשב לכוכב על, וזה בדיוק סוד הקסם שלה. הכוכב האמיתי הוא המאמן, שבנה יחידה ממושמעת, מגובשת ולוחמת.

     

    מקפלים את צלחת האליפות. עד השבוע הבא (צילום: ראובן שוורץ ) (צילום: ראובן שוורץ )
    מקפלים את צלחת האליפות. עד השבוע הבא(צילום: ראובן שוורץ )

     

    את שרצקי, האיש והאגו, הרגיז מאוד שכל הקרדיט הולך למאמן, ואז החלו הלכלוכים. בן־שמעון יכול לומר כל יום לשחקנים שלו שיתעלמו מהרעש מסביב, אבל כשאבא מעליב את אמא, איך אתם רוצים שהילדים ישמרו על ריכוז? לפני כמה ימים מכבי נתניה נתנה להם כאן בראש, אתמול הגיע תורה של בני יהודה. במשך כל העונה, כשהם היו מרוכזים, זה לא קרה.

     

    אז בן־שמעון העדיף לחכות להצעות מהקבוצות הגדולות. סו וואט? את וויאם עמאשה ואלרואי כהן שרצקי שמח לשחרר, כי הוא קיבל עבורם הרבה כסף. מהמאמן שיעזוב הוא לא ירוויח, אז הוא הופך את זה לחתונה קתולית. בכלל, שרצקי אוהב שמאדירים אותו. אם הייתה אתמול אליפות, הוא כבר היה מצפה שהבוקר, לצד פסל האריה השואג בתל חי, היו מתחילים לחצוב את דמותו רכוב על סוס, כמו אלכסנדר זייד. על כובעו היו חורטים כמובן את הלוגו של איתוראן.

     

    קריית שמונה מעכלת את ההפסד. שוב לא הרשימה (צילום: ראובן שוורץ ) (צילום: ראובן שוורץ )
    קריית שמונה מעכלת את ההפסד. שוב לא הרשימה(צילום: ראובן שוורץ )

     

    עכשיו נשאר עוד שבוע, ואולי אפילו שבועיים, עד התואר, וזה זמנם של המשוררים והטרובדורים להמציא עוד שירי אליפות. השבוע כבר נוגנה בכלי התקשורת אחת מיצירות המופת, שימו לב למלים: "את האלופה שלי/ או־לה אולה־אולה/ איתוראן קריית־שמונה/ או־לה אולה־אולה/ עם דם כחול שזורם בנשמה/ תנו כבוד לאלופה".

     

    מרגש, אבל חייבים להיות הוגנים ולומר שכל זה לא היה קורה אלמלא שיתוף הפעולה המושלם מצד היריבות הגדולות. קריית שמונה לא הרשימה אתמול, כמו כל העונה, ולמען האמת אין הבדלים ביכולת בינה לבין בני יהודה או הפועל פ"ת שכבר ירדה. מכבי חיפה שקעה באפרוריות, את מכבי ת"א רכש אסטרונאוט, ועל הפועל ת"א השתלט אוהד של בית"ר ירושלים.

     

    שלו מנשה חוגג שער ניצחון. שם את האליפות בממתינה (צילום: ראובן שוורץ ) (צילום: ראובן שוורץ )
    שלו מנשה חוגג שער ניצחון. שם את האליפות בממתינה(צילום: ראובן שוורץ )

     

    לכן, הנה אלטרנטיבה לשיר אליפות שחיבר עבדכם הנאמן, עם השראה של זמר ממשפחת לוזון (כמה סמלי). קבלו את הפזמון בהשמעת בכורה עולמית, לפי הלחן של "איזו מדינה":

     

    יא קריית־שמונה, יא קריית־שמונה

     

    איזו אליפות, מיוחדת במינה

     

    שחר כבר שבע, גולדהאר לא פוגע

     

    ארקדי לא סחורה, טביב במשטרה

     

    אתמול בצהריים, כשיצאתי מת"א צפונה, ליד אוניברסיטת ת"א הייתה הפגנה נגד מלחמה עם איראן. אבל הצפונים המנותקים האלה, עכשיו רק אליפות בראש שלהם. אילו רק הם היו יודעים מה זה להיות תחת איום של טילים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים