שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "עושים סדר במשפחה": אין זו הגדה

    בליל הסדר אנו מבשלים וחוגגים על פי מנהג אבות-אבותינו, אבל מה בין אלו לבין הילדים היושבים ליד השולחן? איך מחברים את את צאצאי דור האייפד אל הנרטיב השגור של פסח? הגדה חדשה בשם "עושים סדר במשפחה" מנסה לסדר את העניין. ביקורת

    חג הפסח הוא אחד החגים המחמירים-הלכתית על פני לוח השנה היהודי. במסכת פסחים בגמרא נאמר כי מתחילים לדרוש בהלכות החג כבר בפורים, אך לא בטוח שאפילו 30 יום הם די זמן כדי להכשיר את המטבח ולנקות את הבית, לצייד את המזווה במוצרים מתאימים, לערוך בדיקת חמץ, לבער את החמץ - ולהתכונן לקראת עריכת ליל הסדר וסיפור יציאת מצרים.

      

    ההלכות מקיפות ותוחמות את פסח מכל עבריו, וליל הסדר במיוחד מלא דקדוקים באשר לאופן שבו יש לבצע את הדברים, ובכל זאת, דבר אחד נותר תמיד מתחדש, מתפתח ומעמיק: הנרטיב. בסיפור יציאת מצרים אנו ממשיכים להפוך ולהפוך, ומדי שנה יוצאות לאור עשרות הגדות חדשות המבקשות לבאר עוד ולהאיר מחדש את המוכר לנו זה אלפי שנים.

     

    "עושים סדר במשפחה". נוהגים לפי הדורות הקודמים (עטיפת הספר) (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    "עושים סדר במשפחה". נוהגים לפי הדורות הקודמים (עטיפת הספר)

     

    ההמשכיות ניכרת כאן לא רק מבחינה הלכתית-רבנית, אלא גם מבחינה משפחתית. אנו נוהגים על פי מנהג אבות-אבותינו, ומכניסים קטניות לביתנו, או לא, על פי המנהג בבתיהם בארץ מוצאם לפי עשרות ומאות שנים. אבל מה בין הסבתא-רבא בעיירה בפולין ובין הילדים שלנו, אלה היושבים עכשיו ליד שולחן הסדר? איך מחברים את הילדים של העידן המודרני, את ילדי האייפד והטלפונים החכמים, אל הכוח שברצף האנושי-יהודי הזה?

     

    חוליית עזר מקשרת

    בין ההגדות החדשות שראו אור השנה והמבקשות להיות חוליית עזר מקשרת לילדים היא "עושים סדר במשפחה", הגדה שערכה נילי אושרוב והמביאה את ביאוריו של הרב בני לאו, ראש "בית המדרש לצדק חברתי" ואחיינו של הרב ישראל מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי לישראל. הגדה זו מבקשת לאפשר "לחגוג את ליל הסדר כפי שהוא באמת: מסיבת יום ההולדת של העם היהודי כולו". בכך יוצרי ההגדה עושים שימוש במונח מודרני החורג במעט מנוף ההלכה היהודית, ומבחינה זו מדובר בראייה רעננה המתקרבת אל עולם הילדים.

     

    לצד טקסט ההגדה, המובא בגופן גדול ומאיר עיניים, ישנן תשובות קצרות לשאלות הנוגעות למתרחש בשולחן הסדר, כגון "מהו כרפס?" ו"מי היה רבן גמליאל?", שמותאמות יותר לילדים. לצד אלו ישנם הסברים ארוכים, לעתים ארוכים מאוד, שנועדו, ככל הנראה, לעורך הסדר ובכל מקרה אינם מתאימים לקריאה ולהקראה במהלך ערב החג. כדי שיוכל להשתמש בהסברים ארוכים אלו, עליו להתכונן מראש למאורע.

     

    איוריה של נועה שוורצון. הסברים ארוכים לצד סיטואציות משפחתיות  (צילום: נועה שוורצון) (צילום: נועה שוורצון)
    איוריה של נועה שוורצון. הסברים ארוכים לצד סיטואציות משפחתיות

     

    אז למי באמת מיועדת ההגדה שלפנינו? כותרתה אומרת "למשפחה", אך לאחר מכן נאמר במפורש על הכריכה "הגדה של פסח לילדים". בגב הספר מוסבר כי "עורך הסדר ימצא בה סיפורים היסטוריים, ביאורים מאירי עיניים ותשובות לשאלות (....) הילדים ימצאו בה סיטואציות משפחתיות מוכרות ומעלות חיוך". לאור הקריאה בהגדה, נראה שהילדים מכוונים יותר ליהנות מהאיורים - ועליהם מיד בהרחבה - ואילו ההסברים מיועדים למבוגרים מהם, אלו שאמורים להיות אמונים על הסברת הערב כולו.

     

    לטעמי, דווקא במקום שבו אנו מבקשים לחגוג את "יום ההולדת של העם היהודי", כאמור בהקדמה, ישנו קושי מסוים בהגדרת הזהות, וההגדה הולכת מעט לאיבוד בניסיון לפנות אל קהל רב-גילאי. נוסף על כך, קריאה בהגדה מעלה את הרושם כי היא מיועדת לקהל הנמצא קרוב יחסית אל המסורת, והדבר נכון לפחות בקטעי ההסבר הארוכים לעורך הסדר.

     

    פסח של הומור

    אם לחזור רגע לאיורים שהוזכרו קודם לכן, אלה מהווים נקודת חיבור הומוריסטית אל המשפחה המודרנית, כולל אמא אשר מסרבת להחזיר את האפיקומן תמורת פחות מאייפד, ילד המבקש קטשופ עבור המצה ונערה אשר בכפולה העוסקת בארבעת הבנים מציעה להם להוריד את האפליקציה "answer4sons" כדי לקבל את התשובות

    לשאלותיהם. אמנם אלה "איורים בלבד", אך היותם חלק אינטגרלי מההגדה מעמיד אמירה חשובה ביותר: במקום שבו יש רק גברים, ארבעה בנים, הנשים מונכחות שוב ושוב ואף הן זוכות לתואר "חכמה".

     

    בין כל אלה משעשע במיוחד גם לגלות איור של אישה אשר מפיה יוצאת "בועת דיבור" קומיקסית ובה מילות הפיוט "אדיר הוא", שהרי לנו כביכול אין כל בעיה עם שירת נשים. והנה, בעוד שהרב לאו מזכיר בקטעים מסוימים את השואה ולצדה את סיפורו האישי-המשפחתי, עולה לטעמי חוסר בכיוון זה: כמי שעוסק בחייו המקצועיים בצדק חברתי ובית מדרשו קשור בארגון "במעגלי צדק", קיוויתי שנראה בהגדה זו יותר מן ההקשרים החברתיים של ימינו, במיוחד לאור משברים ועוולות הפוקדות את החברה הישראלית בשנים האחרונות, איך אין תנועה מיוחדת בכיוון זה.

     

    דווקא כאשר אנו חוגגים "יום הולדת לעם היהודי", כאמור בהקדמה, נעים היה לנסות ולהיזכר שוב בחוטים הסמויים הקושרים אותנו אלו לאלו, ולהגיד אותם לבנינו ולבנותינו.

     

    "עושים סדר במשפחה - הגדה לפסח לילדים", ביאורים: הרב בני לאו, עריכה: נילי אושרוב, איורים: נועה שוורצון, הוצאת ידיעות ספרים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נועה שוורצון
    "עושים סדר במשפחה". בין עבר להווה
    צילום: נועה שוורצון
    לאתר ההטבות
    מומלצים