בסופו של יום, גם הרווק התל אביבי מחפש אהבה

לפני כמה חודשים פורסם מחקר מדעי שייעד ג'ינג'ים לכיליון, מתוקף היותם גזע לא משובח, עלק. המוני 'לא ג'ינג'ים' ברחבי העולם צהלו והרגישו לא רע בכלל עם עצמם. עוד ליטוף לאגו האנושי על חשבון קבוצת מיעוט הוכתר בהצלחה, אך לא אצלי: בניגוד לחוגגים ולמקטרגים, אני רקעתי ברגליי וגמרתי אומר בליבי לתמוך בג'ינג'ים עד יומם האחרון, בתקווה שלא יגיע לעולם.

עוד בנושא:

מציאת זוגיות בתל אביב: משימה בלתי אפשרית?

נחשו למה דומה מציאת חנייה בתל אביב?

תתפלאו, גם בתל אביב מחפשים זוגיות

מובן שתמכתי באדומי השער ממניע הומאני, אבל הגנתי עליהם לא רק בשבילם אלא גם בשבילי. שעירים לעזאזל לא מתים, הם רק מתחלפים. הרגשתי שיום אחד יחפש העולם לרדוף את קבוצת המיעוט אליה אני משתייכת, וברוך השם יש יותר מאחת כזו. כי כאלה אנחנו, בני האדם: איך נרגיש טוב עם עצמנו אם לא על חשבון מישהו אחר?

לכן, לא הופתעתי לגלות בחודשים האחרונים מרדף חדש ובמרכזו קורבן מקומי: התל אביבי המצוי. המרדף התחיל מוויכוחים פוליטיים על הטילים לכיוון באר שבע (הווה אומר: לא לכיוון תל אביב), המשיך בטוקבקי נאצה המאחלים טילים על קניון עזריאלי (בינינו, לא רעיון רע כל כך גם בעיני חלק מהתל אביבים עצמם), והסתיים לפני שבועיים עם טורה של נועה בנוש, על התל אביבי שנידון לבדידות נצחית.

מימינכם, השימפנזה התל אביבית המצויה

בויכוחים פוליטיים א-לה גראד במרכז באר שבע, אין לי טעם לקחת חלק. קטונתי מלהבין דבר וחצי דבר על איך בדיוק פותרים בעיה סבוכה בסדר גודל שכזה. לטוקבקים לא טרחתי לענות, היות ואין לי הזמן לריב עם אדם ללא פנים, ולכנות עצמי 'אחת שיודעת'. אבל הפעם? הפעם החלטתי להפשיל שרוולים. הגיעו מים עד נפש. טור על בדידותם המזהירה של תל אביבים? לא עוד.

נמאס לי להיות עוד זן קופים בגן החיות הישראלי הזה, כזה שהמדריכה בו מכריזה: 'ומימינכם השימפנזה התל אביבית המצויה. היא מעבירה את חייה בדילוג מבן זוג אחד למשנהו ולכן כרגע בגן החיות שלנו, שרכש לפני עשור שלוש מאות כאלה, נשארו רק שלושה'. אין סיכוי לזוגיות בתל אביב? באמת? מנין לכל אותם שונאי תל אביב שאכן, החיה המכונה 'התל אביבי המצוי', מוקפת מגיל צעיר בריקנות ובקשרים חסרי משמעות (הניסוח המעודן לזיונים בשירותים תוך הסנפת קוקאין מגב הפרטנר הארעי)?

ואפילו אם אכן זהו המצב, מי קבע שנגזר על אותו תל אביבי להישאר רווק נצחי ולהתבוסס בבדידותו? האם קביעת עובדה זו מצד שונאי תל אביב היא בבחינת עונש הראוי לבליין ההולל? האם זוהי הקארמה של אותו תל אביבי שכביכול התנער מכל אמת מוסר שהיא? תנו לי לצאת מהארון לרגע, בשמי ובשם עוד כמה מאות אלפים: נולדתי וגדלתי בתל אביב, ונורא מכך: יש עוד המונים כמוני שגדלו במרכז הארץ, ירחם עליהם השם. רבים שהוריהם קיבעו מושבם בעיר החטאים תל אביב תוך התעלמות מהעובדה שבכך הם מגדלים רווק או רווקה הוללת לעתיד.

הגדרה זו של תל אביבי כיצור חסר אחריות, הולל וזחוח אינה חדשה. למעשה, היא זכורה לי כמיתוס עקשן וישן. מיתוס שהלהוטים לשמר אותו אף יצאו עם הצהרות מדעיות בסגנון: "74% מתושבי תל אביב הם רווקים". היום, גם אני יודעת להמציא סטטיסטיקות ולהישמע כאילו אני יודעת על מה אני מדברת. אבל אז עוד האמנתי להן, עד כדי כך האמנתי שלתקופה קצרה לפני כמה שנים, התחלתי להרהר האם נכונה העובדה שהאדם התל אביבי הוא מעין מוטציה גנטית של בן דודו, האדם הנורמלי.

קריית אתא לא טובה יותר

אכן, מביך להודות, אבל גם אני הייתי, גם אם לרגע קט, אחת מאותם שונאי תל אביב. זה קרה לי אחרי שלושה דייטים רצופים ולא מוצלחים עם שלושה ילידי העיר. משניסיתי להבין למה ומה לא בסדר בי, הסבירו לי חברות מהעבודה בטון של מומחיות לאנתרופולוגיה, שכשלון הדייטים שלי היה ידוע מראש. כי מי תסכים להכניס ראש בריא למיטה חולה ולצאת, רחמנא לצלן, עם תל אביבי אסלי? על פי התיאור שלהן נשמע היה שאותו תל אביבי אכן חולק כמה מאפיינים המשותפים לשאר בני האנוש, אלא שבבדיקה יסודית יתגלה אצלו חור שחור במקום לב, וליבידו של חיית פרא. לכן יש להיזהר ממנו, ולסרב באומץ לקסם האישי שלו.

כחובבת סרטי אימה צעירה ומטומטמת, הבנתי לגמרי על מה הן מדברות. אמנם בחרתי שלא להצטייד בשרשרת שום, בקבוק מים קדושים או כל קמע נגד ערפדים, אבל החלטתי לחפש את מזלי הרחק מהבועה התל אביבית. הרחקתי וחיפשתי מזל, אבל הדבר הכי קרוב למזל שמצאתי היה אדם מקריית אתא, אדם שהיה נראה לי לרגע כמו מלאך טהור שיוכיח שמחוץ לתל אביב האנשים באמת טובים יותר. נו-נו, זה לא קרה.

בסיכומו של דבר, לא גיליתי כלום על אנשים מחוץ לתל אביב. גיליתי רק שקיים אי שם בקריית אתא אדם אחד לא מאוד מרשים ובהחלט לא טוב יותר מכל אדם אחר, תהי עיר מולדתו אשר לא תהיה. אבל דווקא אז, מאוכזבת מניסוי כושל ודי אווילי, הבנתי. הבנתי שלמרות הקלות המפתה, לא נכון לאפיין אנשי עיר שלמה בכמה תכונות בסיס, בעיקר כשהן מנוגדות לכל מחקר על המין האנושי שנערך אי פעם, הרואה בנו יצורים ששואפים לאינטימיות זוגית.

גם לחיי ההוללות יש סוף

תתפלאו, מקטרגי תל אביב, אך בסיס המין האנושי שלנו זהה. גם פה יש אנשים שרוצים לאהוב או לפחות לחשוב שהם אוהבים. רב האנשים שהכרתי בחיי לא זוממים קשר פוגעני ורדוד מראש, וגם אם יוצא להם לפעמים להיקלע לאחד, הם מאוכזבים, כמו כל אחד אחר. נכון, יש פה שפע, ונכון, ליברליות גם. אבל רבים מאיתנו, התל אביביים מלידה, כבר חסינים לכל מראה פרובוקטיבי באשר הוא.

רק נסו להציב בפנינו מסלול מכשולים שכולל דראג קווינס, מחשופים וציצים מלאכותיים בכל מקום או אפילו זוג מקיים יחסי מין באמצע הרחוב - אני מוכנה להבטיח לכם שרבים מאיתנו לא יפזלו הצידה. לא מסקרנות, לא מגועל ולא בכלל.

כבר הספקנו לראות דברים שונים ומשונים פה מסביב. לא תוציאו מאיתנו אלא פיהוק למראה כל פרובוקציה בסקאלה של 1-9 (מתוך הנחה ש10 זו פרובוקציה שאי אפשר לסרב לה). מכאן שרבים מאיתנו 'חסינים' את כל אותה הוללות שמאפיינת כביכול את העיר הזו, וגם אם לקחנו בה חלק, היו סמוכים ובטוחים שמתישהו גם קשרים סוערים בני 24 שעות ופחות נהיים משעממים.

ואז, אם תסתכלו טוב-טוב ותהיו סבלניים מספיק, תגלו בו, בתל אביבי, את המכנה המשותף הרחב בינו לבין שאר העולם. רבים מבני מינו מתבגרים, מאטים את הקצב ומחפשים אהבה. ואם תורידו את מגננות השיפוט שלכם, תחשבו על זה לעומק ואולי תגייסו את הצד ההיפי שבכם, כנראה תבינו שמגיע לו למצוא אהבה כמו לכל אחד מכם.

לכן, לא נותר לי אלא לבקש מכם: אמצו את הקמפיין הויראלי לקבלת האירני, וישמו אותו עליי ועל בני עירי. אתם מוזמנים גם להכין לנו כרזות וירטואליות או לשים עיגול קטן בפייסבוק שמטיף לאהוב את התל אביבי. אולי (ובכלל לא בטוח), הוא קצת שונה מכם, אבל גם הוא רוצה לחזור הביתה ולישון כפיות בסופו של דבר. וכמו שלכם מגיעה אהבה, כך גם לכל אחד אחר.

לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים