מאזרבייג'ן לאיראן: סיכול אמריקני ממוקד לתקיפה
הממשל בוושינגטון מעביר הילוך במאמציו לסכל את תקיפת הגרעין באיראן. הנזק הוא חשיפת מידע סודי והערכות מודיעין. הדו"ח של הקונגרס והדיווח על הבסיסים באזרבייג'ן הם אוצר בלום של מידע שזורם בשיטפון. אין ספק: זה קמפיין תקשורתי
ארצות הברית מדליפה פרטים לתקשורת כדי למנוע תקיפה ישראלית באיראן: הממשל בוושינגטון העביר לאחרונה הילוך במאמציו למנוע מתקפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראני עד סוף השנה הקרובה. מבול הפרסומים בתקשורת האמריקנית, הנוחת על ראשינו בשבועות האחרונים, מעיד לא רק על חשש אמיתי בארצות הברית שלפיו ישראל מתכוונת לממש את איומיה, אלא גם על העובדה שממשל אובמה החליט להוריד את הכפפות. ממאמצי שכנוע שהפעילו על קובעי מדיניות הביטחון ועל דעת הקהל בישראל, עבר הממשל בשבועות האחרונים לביצוע סיכול ממוקד מעשי של מבצע ישראלי אפשרי באיראן.
הסיכול מתבצע אמנם באמצעות פרסומים בתקשורת האמריקנית והבריטית, אך מטרותיו מבצעיות לגמרי: להקשות על מקבלי ההחלטות בישראל להורות לצה"ל לבצע, ומה שחמור יותר - לכרסם ביכולותיו של צה"ל לבצע אותה במינימום נפגעים.
המטרה הראשונה והחשובה ביותר שמנסה הממשל האמריקני להשיג היא לסגור בפני צה"ל ומדינת ישראל אופציות מבצעיות אפשריות לתקיפה באיראן. אינני מתכוון לפרט או אפילו לרמוז מהן האופציות שהממשל מנסה לסגור באמצעות חשיפתן בתקשורת. חלק גדול מהפרסומים מקורם במידע שגוי או דיס-אינפורמציה ואין שום סיבה לברור עבור האיראנים את השעורה מהתבן. אבל ברור לגמרי שהפרסומים בשבוע האחרון לבדו עושים לנו נזק מדיני ממשי ואולי אפילו צבאי-מבצעי.
מטרה נוספת של הממשל היא לשכנע את הציבור בישראל שתקיפה באיראן - כולל תקיפה אמריקנית - לא תשיג אפילו את המינימום הנדרש להצדקתה, כלומר עיכוב של תוכנית הגרעין ב-5-3 שנים לפחות. עיכוב לזמן רב יצדיק כמובן את הסבל בעורף הישראלי ולעומת זאת עיכוב בחצי שנה - כפי שטוען דו"ח הקונגרס האמריקני - אינו מצדיק את הסיכונים. הנתון הזה נועד לציבור הישראלי במטרה שילחץ על נתניהו וברק להימנע ממתקפה שהאמריקנים מנסים להוכיח באותות ובמופתים שהיא חסרת תועלת. אך בה במידה הוא נועד לכרסם בתקפות הדרישה של חברי קונגרס וסנאטורים רבים, דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, המותחים ביקורת על חוסר המעשה של הנשיא האמריקני.
דו"ח הקונגרס שפורסם ביממה האחרונה לוקה בכמה אי-דיוקים הן בתחום הניתוח והן בתחום המידע. אבל אין זה משנה. הכותרות בתקשורת הישראלית והוושינגטונית הן המטרה ולא ניתוח מעמיק שאינו אפשרי - מאחר שלרשות חוקרי הקונגרס בוושינגטון, למרבה המזל, לא עומד כל החומר הרלבנטי.
הקונגרס בשירות איראן
המטרה השלישית של הפרסומים היא להלך אימים על הציבור הישראלי באמצעות תיאור אפוקליפטי של תוצאות תגובה אפשרית של איראן ו"הקליינטים" שלה. גם זה במטרה ללחוץ על מקבלי ההחלטות בישראל שלא לפעול (כולל אזכור בדו"ח הקונגרס של העובדה הנכונה כשלעצמה שהעורף הישראלי אינו מוכן כהלכה לספיגה). יש מי שיטען כי פרסומים אלה אינם מזיקים אלא דווקא מעניקים אמינות לאיום הישראלי, מה שעתיד לשרת את נציגי המערב בבואם לשאת ולתת עם נציגי אירן
הנזק הוא חשיפת מידע סודי והערכות שהאיראנים היו צריכים להשקיע מאמץ מודיעיני עתיר משאבים וסיכונים כדי להשיגו. אמנם לאיראנים כבר ברור למדי שלמערב ולישראל יש מידע רב ועדכני על תכניות הגרעין שלהם כולל פרטים כמו סדנאות ייצור צנטריפוגות בבתים בטהרן וכולי. האייתוללות גם יכולים להעריך בעצמם מה עשויים להיות נתיבי ושיטות התקיפה הישראליות והאמריקניות. אבל כל איש מודיעין מתחיל יודע שיש הבדל עצום בין הערכות שאין להן אישוש בעובדות מוצקות ובידע על כוונות, לבין מידע על כוונות ועל יכולות של צה"ל ושל הכוחות המזוינים האמריקנים. כל מנתח מודיעין איראני שקורא את הדו"ח האחרון של חטיבת המחקר של הקונגרס האמריקני ואת עיתון ה"פוריין פוליסי", ימצא שם אוצר בלום של מידע.
אגב, הרוב המכריע של המידע כבר התפרסם, אבל במקום שהאיראנים יטרחו ויחפשו פיסת מידע פה, פיסת הערכה שם - מגיש להם גוף המחקר של הקונגרס את הכול מרוכז ומנותח לפרטי פרטים. המזל שלנו, כאמור, הוא שלחוקרי הקונגרס ולמי שהדליף להם יש כנראה בעיות מסוימות בהבנת החומר שקראו.
לא כך נוהגת מדינה בבת-בריתה
אם לסכם את הנזק, הרי שהפרסומים האמריקניים גרמו לדברים הבאים:
לאיראנים יש כעת תמונה לא רעה על מה שקהיליות המודיעין הישראלית והאמריקנית יודעות על תוכנית הגרעין שלהם ועל המערך הצבאי שלהם, כולל הגנה אווירית.
האיראנים יודעים עכשיו מהם הסימנים שיצביעו בפני וושינגטון וישראל על "הפריצה קדימה" של תוכנית הגרעין האיראנית לעבר ייצור הנשק הגרעיני עצמו. עכשיו הם יכולים לתכנן היטב את ההסתרה.
הפרסומים מקשים על שימוש באופציות מבצעיות מסוימות. אופציות שגם אם לא נשקלו עד עכשיו - יוכלו לשמש את ארצות הברית בעתיד, אם איראן לא תסכל אותן באמצעים מדיניים וצבאיים.
אין צורך להדגיש שכך לא נוהגת מדינה בבת בריתה, אפילו אם מדובר במערכת יחסים ביטחוניים ומדיניים בין מעצמת חסות לבין מדינה החוסה בצִלה. הסיכול הממוקד שמבצע כעת הממשל האמריקני גם עומד בסתירה חריפה להכרזת הנשיא אובמה בוועידת איפא"ק, לפיה הוא וארצות הברית מכירים בזכותה הריבונית של ישראל להגן על עצמה בעצמה. אי אפשר לומר משפט כזה ומיד אחר כך לחשוף בפני אויביה של ישראל את נקודות התורפה ונתיבי התקיפה האפשריים.
יש הבדל בין מאמצי שכנוע שהם לגיטימיים לבין דחיפת מוטות פלדה בגלגלי תוכניות ישראל וסיכול ממוקד שלהן.
הייתי שתי תקופות (שבע שנים בסך הכול) כתב "ידיעות אחרונות" בוושינגטון ואני יודע היטב שלהוציא מקרים בודדים, הממשל יודע למנוע זליגת מידע לתקשורת אם הוא רוצה בכך. גם אם מדובר ב"לשעברים", ובוודאי כשמדובר בפקידי ממשל. פה לא מדובר בזליגת מידע אלא בזרם, שיטפון של ממש, שלא משאיר מקום לספק בדבר קיומו של קמפיין תקשורתי ומטרותיו.
יש היבט מעניין נוסף מנקודת ראות אמריקנית דווקא: בשעתו, ב-2002, כשהנשיא בוש הבן רצה לצאת למלחמה בעירק, סיפק לו המודיעין האמריקני את כל ה"הוכחות" לכך שסדאם חוסיין מתחמש בנשק גרעיני ובנשק כימי בכמויות גדולות. אחרי המלחמה, משלא נמצאו בעירק עקבות למציאות נשק גרעיני או כימי, מצאה ועדת חקירה של הקונגרס כי אנשי קהיליית המודיעין האמריקנית היו כה להוטים לרצות את נשיאם, עד שעיגלו פינות והסתמכו על מידע לא מבוסס. לנוכח מה שמתפרסם בתקשורת האמריקנית בימים האחרונים, לא נותר אלא לתהות אם ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה. הייתכן שקהיליית המודיעין האמריקנית דהיום מספקת לנשיא אובמה את מה שדרוש לו מסיבות פוליטיות - כלומר כדי למנוע מתקפה ישראלית או אמריקנית על איראן?
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
