שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הביטו למעלה: אסטרואיד בגודל עשרות מטרים ליד כדור הארץ
    הכינו את הטלסקופים: ביום ראשון הקרוב יחלוף ממש לידנו 2012 EG5. הזמן המומלץ לצפות בו הוא דווקא בשבת בערב. וגם: נוגה מדגמן חצי עיגול בשמי הלילה

    ביום ראשון הקרוב (1 באפריל), בשעה 12 בצהריים יגיע 2012 EG5 למרחק של 242 אלף ק"מ בלבד מכדור הארץ, כשני שלישים ממרחקו הממוצע של הירח מאיתנו. גודלו של אסטרואיד זה מוערך בכמה עשרות מטרים (חסם עליון של 92 מטר).

     

    אסטרואיד זה נמנה על האסטרואידים קרובי ארץ (NEOs), כאלה שמסלולם מביאם לקרבה למסלולו של כדור הארץ. אולם, אסטרואיד זעיר זה אינו במסלול

    התנגשות עם כדור הארץ. הוא סובב סביב השמש במסלול אליפטי למדי, בעל אקסצנטריות של 0.55, כאשר המרחק הממוצע שלו מהשמש (מחצית הציר הארוך של האליפסה בה הוא סובב סביב השמש) היא 2.22 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש, כ-150 מיליון ק"מ). האסטרואיד נע במסלול שכמעט משיק למישור הקפת כדור הארץ את השמש והוא משלים הקפה סביב השמש אחת ב-3.31 שנים.

     

    הוא מגיע לקרבה המרבית לשמש במרחק של 0.98 יחידות אסטרונומיות מהשמש והמרחק המרבי של השמש הוא 3.46 יחידות אסטרונומיות. הוא יגיע לקרבה המרבית לשמש ב-12 באפריל בשעה 2 לפנות בוקר, אבל אז יהיה מרחקו מאיתנו 7.5 מיליון ק"מ והוא ייראה רק בטלסקופים גדולים מאוד ובעזרת מצלמה.

     

    אסטרואיד. תמונת המחשה ()
    אסטרואיד. תמונת המחשה

     

    חלק הארי של האסטרואידים מצוי בחגורה שבין מאדים לצדק, אולם בגלל השפעות של כוכבי הלכת או התנגשויות בינם לבין עצמם, נזרקו אסטרואידים אל פני מערכת השמש, כאשר לחלקם מסלולים החוצים או כמעט חופפים למסלולו של כדור הארץ. אלה קרויים - אסטרואידים קרובי ארץ והם מהווים את הסיכון הגדול ביותר כיום לחיים על כדור הארץ. גם אסטרואידים קטנים, שגודלם עשרות מטרים, עשויים לסכן את כדור הארץ. בשנים האחרונות התגלו כמה אסטרואידים כאלה, שחלפו ליד כדור הארץ במרחקים של מאות אלפי קילומטרים בלבד. בגלל גודלם הקטן, הם מתגלים בדרך כלל סמוך למעברם לידנו. בשנת 1908 פגע אסטרואיד שקוטרו כמה עשרות מטרים בכדור הארץ, מעל טונגוסקה שבסיביר והותיר הרס רב ברדיוס של עשרות קילומטרים. נכון לעכשיו, אין שום אסטרואיד ידוע שמצוי במסלול התנגשות עם כדור הארץ.

     

    כיצד לצפות באסטרואיד 2102 EG5?  

    כיוון שמדובר באסטרואיד קטן ביותר, אנו נוכל לצפות בו רק כאשר יהיה בשיא קרבתו אלינו. אולם, כיוון ששיא הקרבה אלינו תהיה בצהרי היום של ה-1 באפריל, המועד הטוב ביותר לראותו מישראל הוא בערב של היום הקודם ב-31 במרס. האסטרואיד יהיה בקבוצת הידרה והוא ינוע בכיוון דרום מזרח לקבוצת אנטליה (משאבה). ב-31 במרס מהירות התנועה הזוויתית של האסטרואיד היא קרוב לשתי מעלות קשת בשעה (4 קוטרים של הירח המלא). בצהרי אותו יום, יהיה אסטרואיד כרבע מעלה מערבית מהכוכב הבהיר אלפא בהידרה, אך הוא לא ייראה בגלל אור השמש.

     

    לאחר השקיעה, בשעה 20:47 האסטרואיד יעבור בדיוק במצהר (יהיה בדיוק בכיוון דרום, 40 מעלות מעל האופק הדרומי) והוא ינוע לכיוון דרום כשהוא שוקע בשעה 2 לאחר חצות. בהירותו של האסטרואיד באותו ערב תהיה קטנה והוא עשוי להיראות בטלסקופים גדולים בקוטר 25 ס"מ ומעלה. לקראת השקיעה שלו בשעה 2 לאחר חצות הוא מתבהר קמעה אך עדיין די מאתגר לטלסקופ בקוטר 20 ס"מ כאשר האסטרואיד כבר קרוב מאוד לאופק. למחרת היום, ב-1 באפריל בשעות הערב, כבר יהיה האסטרואיד רחוק יותר ובהירותו תפחת מאוד ויהיה צורך בטלסקופים גדולים מאוד כדי לצפות בו.

     

    נוגה בצביר הפליאדות

    אירוע נוסף המתרחש במערכת השמש שלנו קשור בכוכב הלכת נוגה שהוא הכוכב הבולט והבהיר ביותר בשמים בכלל ובשמי הערב בתקופה זו בפרט. נוגה נראה היטב מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה, כאשר חדי העין יכולים להבחין בו גם בשעות הדמדומים ושעות האור.

     

    נוגה התקבץ עם כוכב הלכת צדק במחצית מרס ומאז הוא ממשיך בתנועתו על כיפת השמים לכיוון מזרח, כאשר הוא נע לכיוון קבוצת שור. ב-3 באפריל, ימצא כוכב הלכת נוגה בחלקו הדרומי של צביר כוכבי הכימה (הפליאדות). אפשר יהיה לראות את המחזה בעין, במשקפת שדה או בטלסקופ תוך שימוש בהגדלה נמוכה. צביר הכימה מוזכר בספר איוב ובספר עמוס וזהו צביר פתוח הנראה היטב בעין כקבוצה בת 6 כוכבים, המוכרת יותר בשמה היפני – סובארו.

     

    במשקפת שדה אפשר להבחין בעשרות כוכבים שרובם שייכים לצביר הצעיר שגילו נאמד בכמה מיליוני שנים בלבד. בשל מהירותו הגבוהה יחסית על פני כיפת השמים, נוגה ישהה בתחומי הצביר רק ב-3 באפריל, אך אפשר יהיה לראותו בקרבת הצביר גם ביום שלפני וביום שלאחר מכן. מי שיביט על נוגה באמצעות טלסקופ, יוכל לראותו בצורה של חצי עיגול, ממש כמו הירח ברבע הראשון שלו וזאת בגלל המצב ההדדי של נוגה, הארץ והשמש המאפשר לנו לראות גם את פניו המוסתרות מהשמש או את חלקן.

     

    מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומה ב-ynet.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אף אחד מהם לא במסלול התנגשות. אסטרואיד
    צילום: נאס"א
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים