בלי קיצורי דרך: 3 מלכודות בדרך לילדים מחונכים

אנחנו מדברים הרבה מאוד על "חינוך" וכמעט בכל פעם הדרך לחנך נראית לנו כזו: אנחנו נסביר לילד איך ראוי להתנהג -  והוא יתנהג כראוי. אך המציאות מוכיחה כי מה שמייצר ילד טוב, כזה שגם גדל להיות אדם טוב, זו לא הלמידה והרבצת הערכים, אלא החבילה כולה - מערכת היחסים השלמה ובתוכה מרכיב קריטי שנקרא דוגמה אישית.

טורים קודמים של דני גיל :

הורים, תפסיקו לבקש - ותתחילו לדרוש

"פעם הסתדרו בלי ריטלין": האם זה הפתרון הקל?

• אסור לצעוק על הילד? 5 מיתוסים בהורות
• חינוך ילדים: האם הדרך הקלה היא גם הנכונה? 
  

חשוב שלא ניפול ב"מלכודות" שגורמות לנו לשגות בדרך. כך תזהו אותן, ותדלגו מעליהן:

1. בלי "קיצורי דרך"

נניח שהילד שלנו מתארח אצל חברים ואנו עדים לכך שהוא מתנהג לא יפה, מדלג על כללי הנימוס הבסיסיים ובאופן כללי אינו מכבד את המארחים שלו. בדרך כלל אנחנו נבחר ב"קיצור דרך": ננזוף או נעיר לו ונסביר מה עשה לא בסדר. אך "הדרך הארוכה", השלמה, היא זו העוברת, איך לא, בבית – ביחסים של הילד אתנו, ההורים. לכן חשוב שננסה לבדוק היכן במערכת היחסים שלנו איתו קיים ביטוי של חוסר כבוד והתנהגות מזלזלת.

חשוב להבין כי היעילות של קיצורי הדרך מוגבלת. אם ילד מדלג על המילה "בבקשה" כאשר הוא מבקש ועל המילה "תודה" כאשר הוא מקבל, ספק אם משהו בהתנהגותו ישתנה - לא משנה כמה נסביר ונטיף לו מוסר. לעומת זאת, הקשר ארוך הטווח שאנו בונים עם הילד הוא המקום בו מתקיימת למידה: כאן נעשית העבודה, כאן אני נדרש לבדוק (ראשית עם עצמי) כיצד ילדיי פונים אליי וכיצד אני פונה אליהם, האם הם קשובים לי ועד כמה אני קשוב להם וכדומה.

אם אני מרוויח את ההישגים בבית, הם יהיו קיימים אצלי ואצלם גם בחוץ. אם אני מפסיד בביתי - אני שולח לעולם שבחוץ ילדים שאינם מוכנים, ילדים שגדלים על "קיצורי דרך" וחשופים יותר ויותר למסרים כפולים.

2. שימו לב למסרים הכפולים

אמא של נויה כל הזמן מסבירה לבתה שהיא לא שמנה. היא אומרת את המילים הנכונות וכמעט מצליחה לשכנע אותה. אבל כשאמא של נויה צופה בטלוויזיה יש לה מה להגיד כמעט על כל אישה שהיא רואה: זו העלתה כמה קילוגרמים, אחרת הורידה וזוכה להערכה. ונויה? היא שומעת ומבינה מי נחשבת שמנה בעיני אמה ומאבדת אמון – לא רק באמא שלה, אלא גם בעצמה.

לא משנה כמה אמא של נויה תיטיב להסביר לבתה שכבודו של המראה החיצוני במקומו מונח, ושיש דברים חשובים יותר שעושים אותנו בני אדם יפים,כל עוד היא עצמה תבלה שעות מול המראה ונורא תתרגש כשהיא תראה בטלוויזיה את ה"מהממת" מהמירוץ למיליון - דבר לא ישתנה. 

הדוגמה של המראה החיצוני היא רק אחת מיני רבות. ישנם הורים שרוצים לגדל ילדים עם דרך ארץ,

אבל מפטירים את המיל "חנון"בכל פעם שהם פוגשים דמות שמתנהגת בדרך זו. הורים אחרים חוששים ממשחקים אלימים במחשב או סדרות "לא חינוכיות" בטלוויזיה, אבל מקללים בלי הגבלה את הנהג ההוא, זה שחתך אותם מימין. ורבים מאיתנו מעוניינים ללמד את הילדים לכבד ולהקשיב לאחר, אבל כשאנחנו רבים עם בן או בת הזו עם הילדים כבוד זו המילה האחרונה שיכולה לתאר את מה שקורה שם.

3. הקפידו על דוגמה אישית

אז במקום להפציר בילדים לדבר ולא לבכות, מוטב שנדע לדבר אליהם באמת ולוותר על הנזיפות והתלונות. במקום לצפות מהם לפתור קונפליקטים באופן בונה, בואו נראה להם כיצד אנחנו ניגשים לקונפליקטים שנוצרים בינינו. במקום לנסות ללמד אותם להקשיב, בואו נראה להם איך אנחנו לעולם לא קוטעים אותם באמצע משפט. במקום להפציר בהם לומר תודה ובבקשה, מוטב שנדע לבקש מהם באמת ולוותר על הרעפת הפקודות.

חינוך הוא תוצאה של מערכת יחסים ארוכת טווח, כשבתוכה המרכיב החשוב שנקרא דוגמה אישית. אל תוותרו עליה. היו הורים לדוגמה וכך תגדלו ילדים לדוגמה. 

הכותב הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, אב לשניים, מחבר הספר "אלוהים בגובה העיניים" ומנהל הפורום באתר סופר-דדי .