בסוף, הצדק ניצח

שם: ג'ים תורפ

מדינה: ארה"ב

ענף: אתלטיקה (קרב-5, קרב-10)

נולד: 28 במאי 1888 בפראג, אוקלהומה (על פי הגרסה הרווחת)

הלך לעולמו: 28 במארס 1953

הישגים באולימפיאדה: שטוקהולם 1912 – 2 מדליות זהב (קרב-5, קרב-10)

"הנתיב הזוהר" הראה את הדרך הנכונה לרבים אחרים, אבל עד יום מותו לא זכה ליהנות מהישגיו. ג'ים ת'ורפ היה אולי הספורטאי הרב-גוני בכל הזמנים, אבל לצערו גדל בתקופה חשוכה.

ת'ורפ, ששני הוריו נולדו לאמהות אינדיאניות ואבות לבנים, הצטיין כמעט בכל ענף ספורט, ונשלח להתחרות במשחקי שטוקהולם 1912 בקרב-10 ובקרב-5. הוא זכה בשתי מדליות זהב, אך יותר מזה – הקדים בהפרש עצום את מתחריו. התוצאות שלו – 11.2 שניות ב-100 מטר, 1.87 מ' בקפיצה לגובה, 7.07 מ' בקפיצה לרוחק – לא נראות מרשימות במיוחד היום, אבל באותן שנים ת'ורפ (או "הנתיב הזוהר", שמו האינדיאני) היה בליגה משלו.

אולי הספורטאי הרב-גוני בהיסטוריה. ג'ים ת'ורפ(צילום: Gettyimages)

האמריקאי המופלא כיכב גם בבייסבול וגם בפוטבול, אבל אותה הצטיינות – בשילוב עם עולם גזעני בתחילת המאה ה-20 – השאירה אותו בלי המדליות ובלי הכבוד. חצי שנה בלבד אחרי ששמע מהמלך השבדי גוסטב החמישי "אתה, אדוני, האתלט הטוב בעולם", התגלה כי ת'ורפ קיבל שכר תמורת השתתפותו במשחקי בייסבול מקצועניים בזמן לימודיו בקולג' (שני דולרים למשחק). רק חובבנים היו יכולים להתחרות באולימפיאדה באותה תקופה, והמדליות נשללו מת'ורפ. טענותיו כי לא ידע על אותו חוק והתחרה רק בשל אהבת המשחק לא ממש עזרו.

בשנים שאחרי, ת'ורפ הוכיח כי אין כמעט ספורט שגדול על מידותיו. הוא כיכב בקבוצת הבייסבול ניו-יורק ג'איינטס, הבריק גם בליגת הפוטבול ואפילו שיחק כדורסל. ובכל זאת, הפרק מאולימפיאדת שטוקהולם רדף אותו עד יום מותו, והספורטאי המוכשר כל כך מת חסר כל. העוול תוקן רק ב-1983, 30 שנה אחרי שהלך לעולמו ו-70 אחרי שנשלל ממנו ההישג: הוועד האולימפי שינה את החלטתו והעביר את מדליות הזהב לילדיו.