במצולות: ספינת הדיג "ניצן" הפכה לאתר צלילה

מי שאיתר את הספינה היה יאיר ים, בעלי מרכז הצלילה והדיג "פוצקר" בנהריה. הוא נוהג להגיע רבות למעגן הקישון, ושם הבחין ש"ניצן" מחלידה בין ספינות הדיג. הוא הציע להתאחדות הצלילה לרכוש את הספינה - שכבר לא הייתה פעילה - ולהטביע אותה על מנת להפכה לאתר צלילה.

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

• צנחנים "ותיקים" סירבו לנקות - ונשלחו לכלא צבאי
• ישראל כבר לא טאבו בגרמניה? "גראס יצא נגד הצביעות"
• ישי על איום דרעי: הרב לא יתמוך בשתי מפלגות
• שוטר סייע ליילד תינוקת במכונית: "רגע מרגש"
  

בעשור האחרון לא הוטבעו ספינות בים התיכון, ורק לפני שנה הוטבעה אחת באילת. התהליך שנועד להוביל את "ניצן" למצולות היה ארוך ומייגע. "כמו כל דבר בישראל, הכול כרוך בהרבה ביורוקרטיה", מתאר ים. "כשמצאנו מקום להטבעה היו כאלה שזה לא התאים להם מסיבות כאלה ואחרות. היו המון פרוצדורות. אתה לא יודע כמה גופים מעורבים בדברים האלה עד שאתה לא מנסה להזיז דברים. פתאום אתה מגלה שלכל אחד יש מה להגיד בעניין".

"ניצן" מתחת למים. בקרוב היא תהיה שוקקת דגים וצוללנים

כאשר ביקשו להטביע את הספינה באתר שעשוי להפוך באחד הימים לשמורת טבע, התנגדה לכך הביולוגית של הרשות. לטענתה, הספינה הטבועה עלולה הייתה להפוך תחנת התרבות למינים פולשים לים התיכון. לאחר שהוחלט על הטבעה במיקום אחר – שאושר – החלה העבודה על הספינה עצמה. במשך שבועות פשטו מתנדבים על חלקיה השונים של הספינה וקרצפו אותה, על מנת שלא תהפוך למקור זיהום בים. כל השמנים והדלקים הורחקו מהספינה, כמו גם המנועים.

"חלק מהמתכות שהיו על הספינה ניתנו לבעלים, שמכר אותן. אחרת הספינה כולה הייתה הולכת לסוחרי מתכות", ממשיך ים. "בנוסף, תכננו את ההטבעה כך שהספינה תשקע על דופן אחת, ולשם כך היה צריך להטות אותה מלכתחילה". הוצאת המנועים גרמה להטיה לכיוון ההפוך מהמתוכנן, ולפיכך, בימים שלפני ההטבעה מילאו את אחד מחללי הספינה ב-14 טון בטון, על מנת להביא לשיפוע המבוקש.

בנוסף, חלקים רבים מהספינה היו עשויים עץ, שגם אותו היה צריך להרחיק, ובין המדורים השונים נפתחו פתחים רחבים שיאפשרו מעבר של הצוללים מצד אחד של הספינה אל צדה האחר, מבלי לפנות לאחור בחדרים הקטנים. התהליך הושלם בימים האחרונים. כאן נותר לקבוע תאריך להטבעה, על פי תנאי מזג האוויר וזמינות הגוררות.

רשימת המתנה לצלילה

הבוקר הגיעו גוררות להעביר את הספינה למשכנה האחרון. במשך קרוב לשעתיים גררו אותה ממעגן הקישון אל מול חופי נהריה. בניגוד לכלי שיט קודמים, שהוטבעו בפיצוץ, הפעם הוחלט על גישה עדינה יותר שתאפשר להשאיר את כלי השיט שלם ולשלוט באופן טוב יותר בהטבעה. לאחר שעה ארוכה של תמרונים, ריתכו אנשי ההתאחדות הישראלית לצלילה מספר פתחים בצדה של האונייה, קרוב לקו המים. מיד לאחר מכן פתחו ברזים שאפשרו את זרימת מי הים לבטן האונייה – וירדו ממנה להמתין.

רגעי השקיעה. "היו המון פרוצדורות"(צילום: עידו בקר)

פחות מרבע שעה אחר כך, כאשר נראה היה שקצב ההטבעה איטי, ביצעה ספינת השיטור הימי "כרמל" משט מהיר סביב הספינה כדי ליצור אדוות גלים, מה שהאיץ את קצב חדירת המים לסיפוני האונייה. בתוך דקות ספורות שקעה האונייה עד הסיפון, ואז, בשניות, גלשו המים אל מעבר לסיפונים והטיטאניק הישראלית שקעה במהירות - לקול צפירת הסירות ותשואות - כשהיא מותירה רק קצף ובועות.

זמן קצר אחר כך כבר ירדו צוללים של התאחדות הצלילה ומועדון "פוצקר" כדי לבדוק אם הספינה יציבה, ואם ניתן יהיה לצלול אליה בבטחה. הצוללים היו מרוצים. "היה שווה לחכות את כל הזמן הזה כדי לראות את הספינה היפהפיה הזאת. היא נחתה בצורה מושלמת, עם הטיה קלה הצדה", סיפר מדריך הצלילה איציק רינגל מההתאחדות הישראלית לצלילה. "זה היה מרגש מאוד לצלול אל הספינה הזו דקות ספורות אחרי שטובעה, ואני בטוח שזו הפעם הראשונה מני רבות. בתוך זמן קצר אתחיל להביא לכאן צוללים. יש כבר רשימת המתנה".

גם יוסף חמסי, מומחה לעבודות תת מימיות ממעיליא וחבר "פוצקר", השתתף בצלילת הבכורה. "למען האמת, הספינה נראית כעת הרבה יותר מרשימה מאשר כשהייתה מעל המים", הוא אומר. "אני מאמין שהיא תהיה אתר מדהים ביופיו עם הרבה דגים ובעלי חיים ימיים, והיא תהיה שוקקת גם בצוללים ודייגים".

ספינת הניצן. היסטוריה לחופי אריתריאה(צילום: עידו בקר)

יאיר ים אמר הבוקר כי בשבועות הקרובים צפויים בעלי החיים הימיים להתייחס בחשדנות לאתר החדש, אולם לאחר זמן הוא צפוי להפוך שוקק דגים וצמחייה ימית כפי שקרה עם ספינות טבועות אחרות באזור. תחילה צפויים להגיע דגים בודדים, אקראיים, ובהמשך עשויים להתיישב במקום גם להקות של דגים "קבועים".

היסטוריה מפוארת

המשט וההטבעה הבוקר היו האקט האחרון (מעל פני המים) בהיסטוריה של כלי שיט ייחודי זה, שנבנה במספנות בגרמניה ב-1956 ושירת בצי הדיג יותר מחמישה עשורים. שמונה ספינות, שכונו "הגרמניות", נבנו והועברו לישראל במסגרת הסכם השילומים, הפיצוי ששילמה גרמניה בעקבות השואה למדינת ישראל. שלוש הגדולות – "ניצן", "למרחב" ו"דרור" – נמסרו לקיבוצים ולקואופרטיבים שעסקו בדיג. חמש הקטנות הפכו לצי הסד"גים של חיל הים, ואחת מהן - "אור השחר" - משמשת עד היום כספינת דיג פעילה.

ב-61', לאחר תקופה לא מוצלחת של דיג בים התיכון, הועברו הספינות הגדולות לדוג בים סוף, ליד חופי אריתריאה. באותה תקופה שונה שמה של הניצן ל"מנליק". הספינות פעלו באזור העשיר בדגה, ואחת לכמה ימים הייתה אחת מהשלוש מפליגה לאילת עם השלל של כולן. הדיג בים סוף הופסק רק ב-74',

ולאחר מלחמת יום כיפור חזרו הספינות לים התיכון. ניצן נרכשה על ידי דייגים ישראלים שהפעילו אותה עד 2002, אז רכש אותה מיכאל זמל, בעליה האחרון.

"הפעלנו אותה בכל האזור, גם לא רחוק ממצרים", סיפר. "זו ספינה מצוינת עם היסטוריה רחוקה ומפוארת וגם העבר הקרוב שלה זכור לטוב". בין השאר הוא זוכר את השיא שקבעה הספינה ב-6.6.06, כאשר ביום אחד הצליח עם אנשיו לדוג באמצעותה כשני טון "פארידות". זמל אמר גם הוא כי הוא מקווה שבתור אתר צלילה תחזיר ה"ניצן" לים וליושביו מעט ממה שלקחה ממנו כל אותן שנים.

מנכ"ל התאחדות הצלילה הישראלית, לירון תירוש, היה בין האחרונים שעבדו היום עד הרגע האחרון על הספינה לפני ההטבעה. זמן קצר לאחר הקמת אתר הצלילה החדש הוא אמר שהוא מקווה לאירועים דומים נוספים בזמן הקרוב, תוך שיתוף פעולה עם פוצקר ומועדוני צלילה נוספים.